בעוד חודש תציג NBC באירוע מתוקשר ומשולהב את הנבחרת הקומית שלה לעונת השידורים הנוכחית. את הערב תפתח שלישיית האירוח המובילה - לנו, אוברייאן ופאלון. אם מישהו מהם נראה לכם לא שייך למעמד, אתם לא לבד.

24 תכניות עבר עד כה ג'ימי פאלון בתור מנחה הלייט-נייט המדובר בארה"ב ותחושת האכזבה שלי התחלפה במרירות ובוז לא כלפיי פאלון, אלא כלפי האב המאמץ שלו (זה שדאג שפאלון יקבל את התכנית) לורן מייקלס האגדי.

באמת שאין לי שום דבר נגד ג'ימי קשישא. הוא היה די מצחיק בסאטרדי נייט לייב ובמעט הקומדיות בהן השתתף. הוא בחור נחמד, נעים וחנפן. מעבר לכך, היה ברור שכולם יחכו כדי לקטול אותו ולכן קיוויתי גם הפעם להיות שונה ולתת לבחור הזדמנות. אבל הוא לא לקח אותה.

מתוך 24 התכניות אני חושבת שצפיתי לפחות בין 17 ל-20 , ומכל אלו נובעת מסקנה אחת בלתי נמנעת - הבחור הוא פשוט צנון.

ההומור של פאלון מתאים לכל היותר למשרת תסריטאי זוטר בסיטקום ממוצע. הוא גולש כה בקלילות לתבנית הסטריאוטיפית של בחור ניו-יורקי צעיר, תמים, הגון, חובב גאדג'טים (מה האובססיה הפתאטית עם המק בוק?), נאבך כזה, בחור אוקיי אבל ממש לא יותר.

כל מה שהוא אומר, עושה והצורה בה הוא מתנהל הם מאפיינים של כל בחור טיפוסי שתפגשו ברחוב. לא ממש החומר שמחפשים כשאתה צריך להיכנס לליגה של קומיקאים מוכשרים כמו קונאן אובריאן.

פאלון, כמו אחותו התעשייתית, טינה פיי טיפסו לגמרי לא בזכות עצמם למעמד בו הם נמצאים כיום. גם פיי הגיעה מצוות הכותבים של סאטרדיי ניייט, שודרגה לכוכבת, תסריטאית ראשית ולכריסטמס קיבלה מאבאל'ה לורן מייקלס גם סדרת טלוויזיה משלה.

הוליווד מעריצה את טינה פיי. רוק 30 קוטפת אמי אחרי אמי כשהיא זוכה בקטגוריית השחקנית והכותבת. בתור מישהי שדי חיבבה את פיי של סאטרדיי ועדיין מקדישה מספר צחקוקים לסדרה שלה, אני חייבת לומר שיש פער עצום בין הכישורים של פיי ופאלון כפרפורמרים וכותבים לבין השבחים שהם זוכים להם.

עם כל הכבוד, שניהם אנשים מצחיקים במידה בינונית ולא יותר. בזמנה של פיי, SNL הפכה לאוסף מערכונים בנאליים ואיבדה את העוקץ הפוליטי והאקטואלי שפעם היה לה. לא מעט כותבים ומבקרים קטלו את סאטרדיי על כך שבניגוד לפעם, שום מחאה אמיתית לא יוצאת משם. 

ובאמת, כשחושבים על המסורת והמורשת של סאטרדיי נייט לייב מבינים שכמה ממבריקי הקומדיה יצאו משם - סטיב מרטין, ג'ון בלושי, צ'בי צ'ייס, ביל מוריי, ג'יין קרטין ועוד. האם באמת טינה וג'ימי שייכים לרשימה המכובדת הזו? בגלל זה החיבה שלי לטינה תמיד מעורבבת עם מרירות וקנאה כי אני חושבת לעצמי "וואלה, גם אני בחורה מצחיקה". אבל, זה לא מספיק כדי לתת לי קומדיה או אמים אחד אחרי השני.

מסיבה כלשהי (אולי דמיון לילדיו שלו) מייקלס פשוט אימץ את השניים האלו והבטיח את עתידם בתחום. ובאמת תמוה בעיניי כיצד המפיק הכל-יכול בחר דווקא בזוג הכרוביות האלו כשעבדו אצלו אנשים כמו אנדי סמברג ופארל. גם רוק 30 וגם הליייט נייט ממש נראים כמתנות חג עבור הילדים. אבל הילדים לא ראויים למתנות האלו, הם נופלים בהרבה מהקולגות שלהם (וויל פארל ומולי שאנון למשל, או איימי פוהלר הספק חברה ספק מאהבת של פיי), הם נופלים בהרבה מהמתחרים שלהם (קונאן, לטרמן או קימל בקטגוריה של ג'ימי. אפלגייט, לואיס-דרייפוס ופררה בקטגוריה של פיי). ומה שהכי מקומם בפיי הוא שהבחורה בכלל לא שחקנית! הפרסונה הקרייריסטית-אך-בודדה-קונטרול-פריק-צריכה-ללמוד-לשחרר שלה משוחזרת שוב ושוב בכל סרט בוריאציות שונות עם שמות שונים וניתן לראות אותה בכל שבוע ברוק 30.

יהיו כאלו שיאמרו: "את סתם מקנאה שזו לא את" . זה נכון, וזו בדיוק הנקודה.