קיבלתי במייל וניראה לי נחמד כמובן שלא מיועד לאילו שעדיין בני שלושים........ כמו למשל הורי (לפני גיל 30) והתוצאות ....עבדכם הנאמן. הגיגים נוסטלגיים פרי עטו של בעל בית מלאכה ברחוב העליה בת"א מילים בעננים / משה וולק לג'נגי' קראנו "קלאווסה" למרפסת קראנו "טראסה" במקום בשר אכלנו חסה איזה כייף היה בגן הדסה! מילה של חבר היתה מילה מי חשב בכלל על מחלה וכשגבר חיפש ומצא לו כלה היה לו ספק שהיא בתולה? מלפפון בעונה היה מריח פתחת מלון ,תמיד זה הצליח אמנם גם אז חיכינו למשיח אבל איזה טעם היה לאבטיח... הכרת נערה, הרומן היה סוער היית נאמן, לא ביקשה יותר ים של אהבה היית מפזר ת-אמת – היום יודעים לחזר? מי זוכר את אותה חוויה כשפיזרנו קצת מלח על עגבניה ואיזה טעם לצ'ולנט היה אפשר להשוות בין מיקרו לפתיליה? אח, אח איזו מולדת פעם ישראל היתה עובדת חיפשת גנב רק בזכוכית מגדלת האם פעם נעלתם את הדלת? נוסטלגיה היא נושא חשוב ומעניין מאד זו התרפקות על ימים יפים שלא ישובו עוד... |
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יופי של שיר נוסטלגי בהחלט מה לא הייתי נותנת להגיע בחזרה לימי התום.
לתנועות הנוער למשחקים בחוץ תופשת , גע גע .
לתכניות ברדיו , לאליהו הנביא ביום שבת ברדיו ואז ידענו שהשבת
נגמרה .
יחסי רספקט ילדים הורים , ילדים מורים .
בגדים חדשים לקראת החגים .
אוטו גלידה האמיתי .
והרשימה ארוכה .....
היום זה שונה .
אני רואה אפילו על הנכד שלי , כולם ילדי שמנת , חומריים משהו , אמנם חכמים
לא לזלזל אבל ימי התום שהיו לעולם לא יחזרו .
ונסיים בפתגם הידוע שרק נהיה בריאים.
חיבוקי אילנית
חיפשת גנב רק בזכוכית מגדלת האם פעם נעלתם את הדלת? לא נעלנו ----ממש לא וחומות בינינו????? היום אנחנו מבוצרים! סורגים! אמלההההההה כלואה בביתי! פוזית*
מתוק מתוק.
מעניין כמה מכל זה באמת היה ככה.
יש לי הרגשה שהדור שלנו לא המציא את הגלגל בכמה וכמה נושאים.
תמונות מעולות. הן באמת נותנות הרגשה של פעם:)
היי יודיק,
ראשית, יש לי מתכון לצ'ולנט משהו משהו !
והימים של פעם, ימיי הנוסטלגיה, עם כל הטעם והריח, היו קצת קשים פה ושם
כמו בכל תקופה....גם לאז, היו את הפלוסים שלה, שלבטח רואים אותם יותר היום מפעם.
וגם היום - יהיה פעם,
פעם ...
בכל מקרה, קבל ממני כוכב ירקרק, עם טעם של פעם :))
אורלי
ברור שזה אתה שם..
יופי של תצלומים.
ליהודה היקר!
טעם של פעם!* מור ולבונה.
תודה לך
אסתר
אוי... אני זוכירת כשהייתי צעירה...
הג'ינג'י אצלנו נפל מהטראסה.
הצבע של השיער ניהייה כהה יותרתודה תודה תודה יהודה
אגב לא השתנת בכלל עם השנים
ד"ר נכבדה, כידוע לך, עשתה משקפיים . לא צריכה אותיות כאלה גדולות.
שלח חשבונית. אני מקווה שיראו בהוצאה הזו הוצאה עסקית מוכרת.
נהדר יהודה
יופי של נוסטלגיה הבאת לנו..
אהבתי..ג'ינג'י קלווסה כל כך מוכר !!
אני שמחה בנוסלגיה הזו
ואוהבת להביט בתוכנית של היה היה
שנתרפק על העבר רק בנוסטלגיה...
ד"ר ניכבדה
לשמחתי אינני פסיכולוג או בכלל
מתעסק בנפשם של אנשים.
מדובר בזיכרון מימים עברו.
כמו שכבר כתבו, היו ימים טובים
והיו לא. כמו היום.
קחי את הימים הטובים לנוסטלגיה
(אחד האגפים במוח אחראי על זה)
ואת הגרועים לזבל.
ולהבא כל פנייה כזאת תעלה לך בתשלום.
אני עובד לפי שעות.
גם בנוסטלגית.
ומה זה אומר עלי ?
יש לי סבלנות להסביר
מה לא הבנת
הורי , הורי איתי כבן שנה
הלאה.............
נוסטלגיה הוא מונח שמשמעותו געגועים והתרפקות על העבר, על פי רוב תוך אידאליזציה שלו.
את המושג נוסטלגיה טבע בשנת 1688 יוהנס הופר, רופא שווייצרי. הופר הגדיר נוסטלגיה כמחלה המתאפיינת בתשוקתו של אדם לחזור למולדתו. במרוצת המאה ה-19 השתנתה משמעות המושג, וכיום אין מתייחסים עוד לנוסטלגיה כאל מחלה. מתקנים חברתיים שונים ביקרו את הנוסטלגיה כמנוגדת להיסטוריה, כריאקציונית וכאסקפיסטית. אחרים ראו בה תופעה חיובית, המאפשרת דיאלוג בין העבר להווה.
והתמונה של ההורים נפלאה
לפעמים לא כייף לגדול
אכן נוסטלגיה
ואללה אחי,
מה זה ריגשת אותי
ככה אני זוכר את ההורים.....
דלישס, דליקטס ממש
כל הכבוד שהחזרת לנו את הזכרונות היפים על הטרסה...
*
אלומה
והיום מאכלים אותנו אוכל סינטטי....
נחזור לימים ההם נגדל לעצמנו את הירקות...
אוהבת נוסטלגיה...
כל הכבוד לך...
תמי
אחלה, נהנתי ...
לפחות יתרון אחד,
להיות מעל גיל שלושים,
להבין את כל הביטויים...
ווי ווי ווי... הזכרת לי דברים.
נוסטלגיה...
גן הדסה היה המקום הרומנטי בקצה הצפוני של תל אביב.
נזכרתי בשיר "גס" ששרנו בילדותנו...
"קסם על גן הדסה / על הטראסה יושב לו זוג / מלבוש עולה מכנס יורד /ה--- נפתח --- נכנס / לה לה לה לה...."
- פוי תתבייש, לך תרחץ את הפה!!!
.
אם תגיד לי שאני כתבתי כאן את הנ"ל, אני אכחיש!!! גועל נפש!!!
.
אומרים שאפילו הנוסטלגיה כבר לא מה שהיתה....
נחמד מאד.
* ותודה,
רותי.
חמוד!!! לא הכל הבנתי.
פעם אמרה לי חברה טובה מפורטוגל שיש להם פתגם על נוסטלגיה
הפרוש החופשי מפורטוגזית הוא:
ככל השנוסטלגיה מתארכת, פתיל החיים מתקצר....
ועוד היא הוסיפה שאפשר גם ההפך:
ככל שפתיל החיים קצר, הנוסטלגיה מתארכת..
ככה אומרים שם...לך תדע
ע נ ק !!! ג ד ו ל !! תודה ששיתפת אותנו , מאוד נהניתי