זיכרון

8 תגובות   יום ראשון, 19/4/09, 22:54


בשלב מסויים בחיים אני אבכה מרוב געגועים לאהוב שלי.

שנה אחרי זה אני אחשוב שזה מקסים אפילו ענוג. רגש אנושי מתפרץ נראה טוב ממרחק. גם שחקן על במה צריך להגזים בשביל לשכנע.

 

 

זה פוסט שנכתב בכפייה כשאני קשורה לכיסא של המחשב ומאיימים עליי בהצלפות אם אני לא לוחצת על 'שליחה' תוך שלוש שניות ועוד לא בחרתי מדור...

 

 

דרג את התוכן: