לפני כשלושה שבועות קיבלתי מייל בעבודה.
אנחנו דואגים לכל העובדים שלנו שעברו את גיל 45 ולפיכך, אתה נשלח למלר"מ לבדיקות תקופתיות.
טוב אמרתי לעצמי, ממילא תככנתי לבצע את הבדיקות האלה, מרובן אני מתחמק כבר זמן מה.
טלפון מהמכון והבדיקות נקבעו ל19.4 קרי- היום.
הפלגתי בנונשלאנט, על הדו גלגל והגעתי בשעה האמורה (בן של שוויצרי).
אז עברתי בדיקות דם ושתן אגב בדקתי, דם אדום- שתן צהוב.
לאחר מכן ניגשת אלי אחת העובדות במכון ושואלת אם אני מוכן לבדיקת השמיעה. שאלתי מה? טוב היא לא ממש הבינה את הבדיחה.
גם ראייה בדקו ולמרות שאין פגם בראיה אולי בכל זאת אגש לאופטימטריסט (ככה בשביל הקריאה)
היה גם רופא פנימי שהתעניין בכל מני מחלות בעיקר על רקע גנטי. מסרתי לו שאני בריא, תודה.
בדקו לי איברים שבחיי שאף פעם לא נבדקו (ע"י רופאים).
הוא שאל אותי אם אני משתמש בסמים, המממ.... המהמתי. אני מתכוון אם אתה מזריק, עזר לי. אה, לא חייכתי.
שותה אלכוהול? לא מעבר לנדרש.
טוב, אחרי שהשתעממתי מכל הבדיקות, הגיע ההי-לייט.
בדיקת ארגומטריה, סיבולת לב-ריאה וזרימה תקינה של דם ללב וממנו.
שם פונה אלי לילך, חתיכה בת 35 אמא לשניים אומרת לי להתפשט בחלק גופי העליון ולהתחיל לעבוד עבורה.
חיברה אותי לכל מני אלקטרודות, מדבקות לכל מני מקומות בגוף.
שאלה אם אני יודע לרכב על אופניים ולאחר שהנהנתי בראשי, דילגתי על האופניים.
דווש אמרה לי, אל תרד מ80 RPM
התחלתי, כשאני עורך התערבות עם עצמי, כמה זמן אחזיק. כושר לא בדיוק משהו שהקפדתי עליו לאחרונה.
לאחר זמן שנראה כמו נצח אמרה שהיא מגבירה את ההתנגדות (מה שנקרא השיפוע עולה)
אני ממשיך לדווש ושוב היא מעלה את כח ההתנגדות.
טוב, לאחר 10 דקות אמרתי די! רגליי אינן נושאות אותי.
הביטה בחצי חיוך ואמרה, טוב, לגמרי לא רע. עכשיו שכב לנוח שיירד לחץ הדם והדופק יסתדר.
לאחר מכן, ניגשתי לקרדיולוגית לקבל את חוות דעתה, על העינוי אותו עברתי.
היא הסבירה לי על חשיבות הדברים ולהפתעתי אמרה לי שהלב שלי בריא.
אמרתי תודה, יצאתי החוצה עם כוס קפה והדלקתי סיגריות.
על החפיסה היה כתוב: 75% מהתקפי הלב עד גיל 45 נגרמים מעישון.
מזל שעברתי את הגיל הזה.
|