לא מזמן חזרתי מאוסטרליה. אחחחח, אוסטרליה אוסטרליה...ממש אי ירוק בים! האנשים שם היו כאלו נחמדים, כאלו לבביים, כל מילה שהם אומרים באה מבפנים, מהלב. באים לקנות בסופר וניגשים לקופאית, הקופאית פונה אלייך ב-היי, איך עובר היום של עד כה? מה שלומך? הכל עם חיוך ולא איזה מלמול "מתחת לשפם"... יורדים מהאוטובוס, אומרים לנהג אוטובוס תודה! או שלום בעליה, הנהג שואל מה שלומך? בישראל אין דברים כאלו...אוקי, אוקי, אין אולי זה מוגזם אבל כמעט ואין... לישראלים יש תירוץ: אנחנו במלחמה, אנחנו במצב בטחוני קשה, אנחנו לחוצים, קשה לחיות בישראל, הכלכלה קשה, המשכורות נמוכות, הממשלה קורסת, מערכת הבריאות על הפנים, החינוך, חם פה בישראל...חם חם חם... מה את רוצה? אמרו לי כשחזרתי, הם שם רחוקים אלפי ק"מ, שום דבר לא מעניין אותם, מה איכפת להם להיות נחמדים? אם אנחנו היינו שם...
אבל אנחנו לא שם! אנחנו כאן! התירוצים האלו לא מתקבלים עליי...אם אנחנו נהייה סבלניים וסובלניים יותר האחד כלפי השני, אם אנחנו לא נחפש וגם נמצא תירוצים למה לא להיות נחמדים, אלא פשוט נהייה נחמדים הכל יהיה פה טוב יותר! לא חושבים? לא יותר כייף לצאת מהסופר עם חיוך? לרדת מהאוטובוס עם הרגשה טובה? לנהוג בכביש מבלי לקלל אף אחד? מבלי להתעצבן? אז נכון שעל צמרת השלטון פחות יש לנו השפעה, אבל אם פה למטה יהיה נחמד...זה לא קצת ייקל עלינו?
ותחשבו על זה... |
