שיטוטים בשטטטה
פוסטים אחרונים
- עצבנות 20/4/09
- and now? 22/2/09
- יאללה תמונה תסתובבי 22/2/09
- patriot 22/2/09
- חאפי ניו ייאר!!! 2009 25/12/08
- פרפרי לילה 20/12/08
ארכיון
עצבנות
חשבתי אני אבוא לארץ ואנוח מתלאות הגולה שמש, פרוייקט קטן להעביר את הזמן ואני מוצא את עצמי בפוטנציאל לחץ לחץ לחץ לחץ
מה שבינתיים הכי הורס אותי זה שהנהגים פה מצפצפים לך ברגע שמתחלף הרמזור. עוד בצהוב, לא הספקתה להוריד את הרגל מהברקס לגז ו’’ביפ’’ קצר נשמע מאחור. זה הורס אותי אבל אני מנצל את זה לתרגולות בשחרור כעסים מתהווים.
מה הלחץ? אה?! |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
צודק לגמרי.
וזה מתחזק ביתר שאת - כאשר חוזרים לארץ ממקומות אחרים..
יש תחושה שאנחנו במלחמה קיומית כל הזמן.
אם זה בכביש, בתור בבנק, בסופר בכל מקום.
תמיד מין תחושה של זוז , יאללה,תתקדם...
אוףףף
חייתי 11 שנה בצורפת...
לפני שעזבתי הייתי כבר חייזרית
היום יש לי תעודות לכך.
עדיין לא למדתי לדחוף בתור... ולקלל בחזרה כשאני לא מתניעה בכתום..
לא יודעת גם להתמקח..
אבל המבטא הצרפתי הקלוקל כבר נעלם לי ואני גאה על כך!!!
אז איך את מתמודדת?
איזה גולה? by the way
גם אני חשבתי לנוח מתלאות הגולה...
שנה וחצי שאני פה... ובא לי לנוח במקום אחר...
מעצביין נויירא!!
גם משתלבים זה בזה מאידחה: משתלבים זע בזעתו של זה וזע.
אכן כל הכבישים זורמים לירושלים (אשדוד) והפורקן איננו מלא.
קשה פה.
הנהג /ת הישראלי הוא/היא מניאק/ית מנסה לגמור על הכביש את שחרור האנרגיה שלא הספיק לו בלילה במיטה
וחוץ מזה יש פה לחוץ מאוד מעצבנץ ואנרגיה מלחיצה שמביאה לנו את הקריז והקריזה לא מעט פעמים
הרחוב , השוק והכביש זה המקום הטבעי אליו ובו זורם הפורקן.
כפות ידיים בשמן סומסום
ומלח אמבט
וכדרך על הגב
ניסית לבשל כפות ידיים?
ולווא דווקא מעץ והכול עם פפריקה בתוך קלחת
זה מאוד מרגיע.
נסה ותהנה
דיפלו ברוגע.