אנחנו שוב לבד אורך חיוור הלילה מתאים לחבריי הנאהבים. בכל פעם שהגיעו חרטו את שמותיהם עלי, אפילו שכני..האקליפטוס צופן על קליפתו לבבות חרוטים עמוק ואני...תקוע במקומי נצבע מיידי קייץ בגוונים של כחול וחום הם כולם מכירים אותי הספסל החום....הרדום.
עליי נרקמו חלומות והובטחו המון הבטחות כנראה שכולם גדלו וכבר לא באים לבקר היום אהבה על הספסל זה כבר משהו .....אחר.....
אלי
|
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מקסים!
חבל שהיום מכבים את אורות הגן ב20:00 ומתחיל סיור עירוני
שחס וחלילה לא ישבו על ספסל אוהבים (או מסוממים למיניהם)
פוסט מקסים. מרגש, נוגע.
אהבתי.
תודה לשוקי ולורדה
אהבתי את התגובות החינניות
אלי
מחכה לאהבה שנאהבה על הספסל.....
שוקי
(תצלום מתוך תערובה שלי "ספסל הגן הציבורי"
הוצגה בסנימטק תל אביב - כל התערוכה כאן
בגלריה בבלוג שלי.
"כנראה שכולם גדלו
וכבר לא באים לבקר
היום אהבה על הספסל
זה כבר משהו .....אחר..... "
עוד משהו שנעלם מהנוף,
(יחד עם התמימות, יחד עם הפשטות)
זוגות אוהבים על ספספל בשדרה...
.
יפה, אהבתי,
ורדה
דיאלוג חביב מאד ארצישראלי
תודה
שוקי