כותרות TheMarker >
    ';

    ספריי:"אהבה זקופת קָמָה"- "בקצה השמש המתהווה" ו-"גבה גלים עד רוגש"

    מחברם של שלושה ספרי שירה:"אהבה זקופת קָמה" \"בקצה השמש המתהווה" ו- "גבה גלים עד רוגש". הנני חבר באגודת הסופרים ובאיגוד הסופרים בישראל, ושיריי מתפרסמים באתר האיגוד. כן מתפרסמים שיריי בכתבי עת שונים. נולדתי בקבוץ, סיימתי למודי כאגרונום, עם תעודת הוראה. עבדתי שנים רבות בבנק. מתגורר בהרצליה, נשוי, אב ל 2 בנים וסב ל 3 נכדים מקסימים. רומנטיקן – בן מזל דגים. *כל הזכויות על התכנים, שמורות למיכאל רייך*

    גְּלוֹבּוּס 1944

    135 תגובות   יום שני, 20/4/09, 07:40

      

     

     

    גְּלוֹבּוּס  1944

     

    כַּאֲשֶׁר כִּסָה הָאֹפֶל אֶת גָּגוֹת הַבָּתִים

    הִרְכִּינוּ הָעֵצִים רָאשֵׁיהֶם מִבּוּשָׁה

    פְּרָחִים קָרְסוּ

    אֶל אֲדָמָה נִבְגֶּדֶת בּוֹגֶדֶת

    וּצְרִיחַת הַשֶׁקֶט הִקְפִּיאָה

    אֶת דֶּמֶם הַמֵּתִים.

    שששש..... הַקְשִׁיבוּ :

    רוּחַ רְפָאִים מְהַלֶּכֶת כְּיֵשׁוּעַ

    עַל פְּנֵי נוֹזְלֵי הַגּוּף הַמְּחֻרָר

    בַּכֲסוֹת

    דֶּשֶא אֶפֶר אֶת עֵין הָרָקִיעַ

    יָצְאוּ נְהָרוֹת מִדַּעֲתָם,

    יָמִים נִקְרְשׁוּ

    מִתְּהוֹמוֹת הַנֶּפֶשׁ

    וְעַד אַבְנֵי פְּרִידָה קְטָנוֹת

    עַל קְבָרִים מְסֻמָּנֵי

    מָגֵן דָּוִד

    רַק גִּדְרוֹת הַתַּיִל הַמְּחֻשְׁמָלוֹת

    נִיצְבוּ קָרוֹת

    וְקוֹלָן חָלוּד כְּמִאוּסָן שֶׁל הַמַּדִים

    "מִלֵּאנוּ אַחַר פְּקוּדוֹת"

    אֲפִילוּ בֹּרֶג אֶחָד וְיָחִיד בָּם

    לֹא הִתְמָרֵד !

    אֲפִילוּ גָדֵר אַחַת קְטָנָה

    לֹא קִצְּרָה עַצְמָהּ לָדַעַת !

    גְּלוֹבּוּס סַר אוֹנִים הִמְהֵם

    מִלִּים אֵין שַׁחַר

    בְּפֶה מְחֻסָּר שִׁינַיִים,

    עָמַד וְהִבִּיט בְּעֵינֵי

    זְמַן זָקֵן

    טִפֵּשׁ וְחוֹלֶה

    הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

    בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

    אוֹ שֶׁכַּךְ, בְּפַשְׁטוּת

    לֹא הָיָה לָה מָה לוֹמַר ?

    יום השואה - אפריל  2009

    כל הזכויות שמורות למיכאל רייך*    

        

    דרג את התוכן:

      תגובות (135)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/4/09 16:26:

      צטט: יערית 1 2009-04-26 14:40:09

      עוצמת מילותיך מצמררת

      כתיבה מיוחדת לך

       

      הִרְכִּינוּ הָעֵצִים רָאשֵׁיהֶם מִבּוּשָׁה

      פְּרָחִים קָרְסוּ

       

      נזכר ולא נשכח!

       

      יערית, המון תודה !!

       

       

        26/4/09 14:40:

      עוצמת מילותיך מצמררת

      כתיבה מיוחדת לך

       

      הִרְכִּינוּ הָעֵצִים רָאשֵׁיהֶם מִבּוּשָׁה

      פְּרָחִים קָרְסוּ

       

      נזכר ולא נשכח!

        23/4/09 18:41:

      צטט: אישה1 2009-04-23 18:35:02


      מיכאל היקר.

      מעט כותבים מצליחים לגעת בנושא הכאוב והבלתי נתפס של השואה באופן בהיר, נוקב, עוצמתי ועם זאת רגיש.

      בשירך, עשית זאת.

      הרגשתי והתרגשתי.

      תודה,

      דינה

      תודה רבה, דינה.

      שמחתיני , על אף שהנושא טעון כל כך.

      נקוה שנידע להפיק לקחים וללמוד. ושגם העולם ילמד !

      סופ"ש נעים !

      מיכאל

       

       

        23/4/09 18:35:


      מיכאל היקר.

      מעט כותבים מצליחים לגעת בנושא הכאוב והבלתי נתפס של השואה באופן בהיר, נוקב, עוצמתי ועם זאת רגיש.

      בשירך, עשית זאת.

      הרגשתי והתרגשתי.

      תודה,

      דינה

        23/4/09 18:33:

      צטט: איריתה@ lifewave 2009-04-23 16:49:03

      אמיץ!

      איריתה

       

      תודה רבה !!

       

       

        23/4/09 16:49:

      אמיץ!

      איריתה

        21/4/09 17:38:

      צטט: seagull- 2009-04-21 16:57:58


      הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

      אוֹ שֶׁכַּךְ, בְּפַשְׁטוּת

      לֹא הָיָה לָה מָה לוֹמַר ?

      *

       

      תודה, סיגל.

       

       

        21/4/09 17:37:

      צטט: חמודה באמת 2009-04-21 16:51:15

      כמה כוח יש למילים... ולפעמים השתיקה יפה לה.

      כוכב ענק על הכתיבה המסקסימה והמרגשת שלך.

       

      תודה רבה, אלין יקרה.

       

       

        21/4/09 17:36:

      צטט: איזמרגד 2009-04-21 16:24:55

      מיכאל  היקר..

      היטבת לכתוב...

      הכאב ניבט מכל מילה...

      אסור לשכוח ויחד עם זה צריך לצעוד קדימה.

      יש לנו ארץ משלנו..

      אנו כאן.

      אמרנו את המילה האחרונה.

      הנה...אחד כמוך כותבת ככה...

      האין זה ניצחון מוחץ?

      תודה לך על שיר יפה, עצוב ונוגה שמתאים להרגשה שלנו.

      א.*

       

      תודה רבה, אזמרגד.

      הלואי והייתי יכול לכוון את מילותיי לשיר אהבה, או לשיר המהלל את יפי נפש האדם...

      אבל לצערי...

       

       

       

        21/4/09 17:34:

      צטט: המספרית 2009-04-21 15:57:54


      דממת השיר שלך צורחת בקול כל כך גדול, שהופכת את העולם החירש של אז - לשומע היום....

      שיר של 6 מיליון כוכבים....

      אלומה

       

      תודה רבה, אלומה.  6 מיליון כוכבים מאירים לזכרם, ועדיין איני יכול להתנחם.

      הלוואי שנהיה ראויים . שנידע לשמור על הקיים.

      המשך שבוע נפלא !

       

       

        21/4/09 17:33:

      צטט: irisoded 2009-04-21 13:22:21

      מיכאל, הרבה כוח יש למילים שלך.

       

      תודה רבה, איריס. 

       

       

        21/4/09 17:32:

      צטט: עדנה כהן קדוש 2009-04-21 12:36:45


      מצמרר...

      שיר כל כך חזק!

       

      בהצלחה לך!

       

      תודה רבה, עדנה !

       

       

        21/4/09 17:32:

      צטט: יואל י 2009-04-21 12:30:00


      זכרון כואב.

       

      תודה יואל !

       

       

       

       

        21/4/09 17:31:

      צטט: leagat 2009-04-21 11:54:24


      היום הקשה הזה

      נראה שלנו היהודים יש מלאי "חגים" של קינה

      של דאבה

       

      לא בכדי כולם - קטנים כגדולים אוהבים את חג הפורים

      אחד המועטים שבו אנו שמחים וצוהלים

       

      וְקוֹלָן חָלוּד כְּמִאוּסָם שֶׁל הַמַּדִים

      "מִלֵּאנוּ אַחַר פְּקוּדוֹת"

      גל החייתיות שלא נעצר

      אם הייתי חיה מחיות היער או חיות הבית - הייתי מוחה נגד ההשוואה

      החיות ליבן תם הן יציר כפיו של האלוהים

      לעומתן - את הנאצים יצר השטן

      ואותה ההתקוממות נגד היטלר שלא צלחה

      מותירה שאלה האם המצב היה משתנה מעט?

      תודה

      לאה 

      תודה רבה, לאה. אכן השיר מעלה שאלה מאד נוקבת,

      וכל כמה שאני מנסה להבין, לא עולה בידי...

      המשך שבוע טוב !  

       

       

        21/4/09 17:29:

      צטט: עוידד 2009-04-21 11:15:14

      חזק. מצמרר*

       

      תודה, ידידי.

       

       

        21/4/09 17:29:

      צטט: שמים1 2009-04-21 06:48:37

       

      אני חושבת שלשכינה פשוט לא היה מה לאמר !

      הרי לא אלוהים יצר  את הרוע הזה

      את הרשע והרוע יצרו חיות אדם .

       

       

      יהי זכרם של ששת המיליונים ברוך

      ה' יקום דמם .

       

      המון תודה.  ה' עוזר למי שעוזר לעצמו. כדאי לאמץ גישה זאת.

       

       

       

        21/4/09 17:27:

      צטט: ruthy 2009-04-21 04:21:38


      יהי זיכרם של הניספים ברוך!

       

      אמן.

      תודה רותי.

       

       

        21/4/09 17:27:

      צטט: חגיגיתי 2009-04-21 04:09:07


      כתבתה יפה

      חייבים ליזכור ולא לישכוח!!*

       

      המון תודה !

       

       

        21/4/09 17:26:

      צטט: רפאלה 2009-04-21 03:29:45

      איזה שיר...

      שיר גדול...

      יש לי משהו באידיש...

      הלואי שאשיג אותו....

      אוי..כמה כואב...

      ואני עוד יותר כואבת שעדיין לא מצאתי כוחותלכתוב..

      התחלתי עם פתיח והפסקתי.

      (הפוסט הקודם)...

      נסחפתי עם המילים שלך..

      התרגשתיעד דמעות.

      היה ברוך חבר יקר..

      כמה הפלאת לכתוב.

      רפאלה*

       

      תודה רבה, יקרה.

      מחובתינו לשמור על מה שיש, ולו רק בעבור אלה שאינם עוד איתנו, כי צוו לנו חיים.

       

       

        21/4/09 17:25:

      צטט: סולנג' 2009-04-21 03:19:41


      בס"ד

       

       

      אחד משירייך הענקיים ביותר..

      לדעתי.

      היכן הייתה השכינה?

      אמנע מלהגיב במקום זה..

      נסתרות דרכי השם..

      וגם לא אשאל היכן אנו היינו?

      מיכאל יקר

      אתה מדהים אותי בכתיבתך..

      ברכות שמיים עלייך!

       

      תודה רבה, סולנג'.  רבות השאלות ואין תשובות.

       

       

        21/4/09 17:24:

      צטט: lemira 2009-04-21 01:39:36


      "...וּצְרִיחַת הַשֶׁקֶט הִקְפִּיאָה

      אֶת דֶּמֶם הַמֵּתִים..."

      מצמרר

      מירה

       

      אכן. תודה מירה.

       

       

        21/4/09 17:24:

      צטט: שושי פולטין 2009-04-21 00:20:57

      הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

       

      ?!!

      תודה שושי.   היכן היא היתה??!!

       

       

        21/4/09 17:23:

      צטט: קסם... 2009-04-20 23:53:56

      טקסט חזק ונוקב עצוב ודואב בל נשכח

       

      תודה. אסור לשכוח !!!

       

       

        21/4/09 17:22:

      צטט: כש-רונית 2009-04-20 22:32:08


      צמרמורת

      תודה. אכן.

       

       

        21/4/09 17:22:

      צטט: ציקיבואי 2009-04-20 21:30:55


      "הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

      אוֹ שֶׁכַּךְ, בְּפַשְׁטוּת

      לֹא הָיָה לָה מָה לוֹמַר ? " השקט שלפני הסערה והעולם ידע ושתק.....

      פשוט כואב לראות כמה מזעזע....

      ציקיבואי

       

      תודה רבה, ציקיבואי.

       

       

        21/4/09 17:21:

      צטט: שובוגנזו 2009-04-20 21:19:18


      בדומיה...

       

      תודה !

       

       

        21/4/09 17:21:

      צטט: אורית1420 2009-04-20 21:08:05

      אוי מכאל כתוב כל כך יפה ונוגה

      לזכור להזכיר  ולעולם לא לשכוח

       

      תודה רבה, אורית !

       

       

       

        21/4/09 17:20:

      צטט: debie30 2009-04-20 21:06:15


      מיכאל,

      עוצמה רבה בשירך

      אֲפִילוּ בֹּרֶג אֶחָד וְיָחִיד בָּם

      לֹא הִתְמָרֵד !

      אֲפִילוּ גָדֵר אַחַת קְטָנָה

      לֹא קִצְּרָה עַצְמָהּ לָדַעַת !

      והשכינה עצרה נשימתה

       

      תודה , דבי. 

       

       

        21/4/09 17:20:

      צטט: אור נגוהות 2009-04-20 20:53:44


      כל מילה חקוקה בכאב.

       

      תודה. אכן.

       

       

        21/4/09 17:19:

      צטט: טלי פרי 2009-04-20 20:32:49

      מיכאל, העולם שתק כשבני משפחותינו נרצחו על ידי הנאצים והעולם ימשיך לשתוק אם עם אחר יחליט להשמידנו. רק אנחנו יכולים להגן על עצמנו ולהבין עד כמה אנו זקוקים לפיסת האדמה שלנו. טלי*

       

      תודה רבה, טלי. צודקת !!

       

       

        21/4/09 17:18:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2009-04-20 20:27:24

      * מצוין ונורא.

      )בעיני החזק מכולם מבטא את הדברים דן פגיס).

       

      תודה. גם הוא טוב אבל יש עוד, והרבה.

       

       

        21/4/09 17:18:

      צטט: מולי. 2009-04-20 19:50:04

       

      "

      תודה.

       

       

        21/4/09 17:17:

      צטט: halinka 2009-04-20 19:39:38

      הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

      אוֹ שֶׁכַּךְ, בְּפַשְׁטוּת

      לֹא הָיָה לָה מָה לוֹמַר ?

      מיכאל, כתוב נפלא, וכנראה שלא היה לה מה לומר.

      תודה חבר ו*

      לאה

       

      תודה רבה, לאה.

       

       

        21/4/09 17:17:

      צטט: עדנוש 2009-04-20 19:38:00


      כשהייתי בגרמניה

      ביקרתי במחנה ריכוז

      שאמור היה להפוך גם למחנה השמדה

      לשמחת כולנו לא הספיקו המלחמה נגמרה.

      כוכב של זיכרון

       

      תודה רבה, עדנוש.

       

       

        21/4/09 17:16:

      צטט: מיכאלה 2009-04-20 19:19:13

      מיכאל

      שירך מייטיב להעביר תחושת אימה וזעם. כל כך חזק! ראוי למקום של כבוד.

      שירלי

       
      תודה רבה, שירלי. בעיקר כאב וזעם.

       

       

       

        21/4/09 17:16:

      צטט: ריקי אוגול 2009-04-20 19:18:22

      הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

      אוֹ שֶׁכַּךְ, בְּפַשְׁטוּת

      לֹא הָיָה לָה מָה לוֹמַר ?

       

      כתבת חד וחזק.*

       

      תודה.

       

       

        21/4/09 17:14:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2009-04-20 19:01:37


      מיכאל,שירך טעון ומצמרר.

      כתוב נפלא  *

      ליאורה

       

      תודה רבה, ליאורה. הלואי ויכותי לכתוב על פרדס ופרפרים, אבל ביום השואה...  זה שוב חוזר...

       

       

        21/4/09 17:12:

      צטט: perach1 2009-04-20 18:58:25

      "הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

      אוֹ שֶׁכַּךְ, בְּפַשְׁטוּת

      לא היה לה מה לומר ? "

      אין מילים.. ונראה שלעולם לא נדע את התשובה ..

      שיר כואב ,

      כתיבה יפה..

       

      המון תודה, פרח.

       

       

        21/4/09 17:11:

      צטט: pinkason1 2009-04-20 18:28:29

      יהי זיכרם ברוך המשך שבוע נפלא מחוסר זמן, ותורצון להגעב לכל מי שכותב. חוסר כוכביםךתת לכולם  - לא אציין כוכב, יהיו אתן לא יהיו סליחה. אין לי זמן לחזור, בהזדמנות אחרת.יש לי גם את המועדון ואני באמצע פיצ'ר. תודה על תשומת הלב

       

      חיים,תודה רבה!

       

       

        21/4/09 17:09:

      צטט: guitarwoman 2009-04-20 18:01:28


      כתיבתך שיתקה אותי מרוב עוצמתה. כה היטבת.

      *

       

      תודה, אן יקרה.

       

       

        21/4/09 17:09:

      צטט: flower45 2009-04-20 17:56:06


      "לא היה לה מה לומר........"

      מבושה?

      מאכזבה?

      ממבוכה?

      מתדהמה?

      מחוסר אונים?

      .........

      שאלה למחשבה........

      תודה רבה.

       

       

        21/4/09 17:08:

      צטט: דפדפ 2009-04-20 17:56:00


      הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

      אוֹ שֶׁכַּךְ, בְּפַשְׁטוּת

      לֹא הָיָה לָה מָה לוֹמַר ?

       עוצמתי ומכאיב....

       

      תודה.

       

       

        21/4/09 17:07:

      צטט: אביה אחת 2009-04-20 17:52:55

      מיכאל -

      אין מילים -

      אשאר עם המילים שלך -

       

      כַּאֲשֶׁר כִּסָה הָאֹפֶל אֶת גָּגוֹת הַבָּתִים

      הִרְכִּינוּ הָעֵצִים רָאשֵׁיהֶם מִבּוּשָׁה

      פְּרָחִים קָרְסוּ

      אֶל אֲדָמָה נִבְגֶּדֶת בּוֹגֶדֶת

      וּצְרִיחַת הַשֶׁקֶט הִקְפִּיאָה

      אֶת דֶּמֶם הַמֵּתִים.

      תודה, אביה. מי יתן ולא נידע עוד שואה שכזאת. הלואי שהעולם ילמד. וגם אנחנו...

       

       

       

        21/4/09 17:06:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2009-04-20 17:29:57


      קטונתי אל מול מילותיך

      רַק גִּדְרוֹת הַתַּיִל הַמְּחֻשְׁמָלוֹת

      נִיצְבוּ קָרוֹת

      וְקוֹלָן חָלוּד כְּמִאוּסָן שֶׁל הַמַּדִים

      "מִלֵּאנוּ אַחַר פְּקוּדוֹת"

      אֲפִילוּ בֹּרֶג אֶחָד וְיָחִיד בָּם

      לֹא הִתְמָרֵד !

      אֲפִילוּ גָדֵר אַחַת קְטָנָה

      לֹא קִצְּרָה עַצְמָהּ לָדַעַת !

      גְּלוֹבּוּס סַר אוֹנִים הִמְהֵם

      מִלִּים אֵין שַׁחַר

      בְּפֶה מְחֻסָּר שִׁינַיִים,

      עָמַד וְהִבִּיט בְּעֵינֵי

      זְמַן זָקֵן

      טִפֵּשׁ וְחוֹלֶה

      הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

      אוֹ שֶׁכַּךְ, בְּפַשְׁטוּת

      לֹא הָיָה לָה מָה לוֹמַר ?  היטבת *נוקב וחודר

       

      תודה רבה, יהודית. 

       

       

        21/4/09 17:05:

      צטט: נעמה ארז 2009-04-20 17:15:35


      מיכאל, אני רואה בשיר זה התפתחות נוספת שלך כמשורר.

       שיר חזק, בעל עוצמה שירית וציורים המכים בתודעת הקורא.

      תודה שהזמנת אותי,

       *

      נעמה

       

      תודה רבה, נעמה, על תגובתך המחמיאה.

       

       

       

        21/4/09 17:01:

      צטט: dmeir 2009-04-20 16:09:36

      "

      הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

      אוֹ שֶׁכַּךְ, בְּפַשְׁטוּת

      לֹא הָיָה לָה מָה לוֹמַר ? "

      מרגש וחזק מאוד.

       

      תודה רבה.

       

       

        21/4/09 17:01:

      צטט: חיים אברהם 2009-04-20 15:49:53 

       

      תודה חיים על תגובת השקט הזאת, כי באמת אין מילים.

       

       

        21/4/09 17:00:

      צטט: שטוטית 2009-04-20 15:36:32

      מיכאל יקר:)

      הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

      אוֹ שֶׁכַּךְ, בְּפַשְׁטוּת

      לֹא הָיָה לָה מָה לוֹמַר ?

      .

      זו שאלת השאלות שעד היום אין לה תשובה

      זעקת יפה

      *

       

      תודה, יקרה.

      תודה

      }{שטוטית

       

       

        21/4/09 16:59:

      צטט: issar7 2009-04-20 14:52:49


      אין ספק שלא היה לה מה לומר אבל לך בהחלט יש תודה על השיתוף * זיו

       

      תודה רבה, זיו.

       

       

        21/4/09 16:58:

      צטט: ברביבר 2009-04-20 14:16:59

      צְרִיחַת הַשֶׁקֶט!!!

       

      תודה בלהה.

       

       

        21/4/09 16:58:

      צטט: aloshka 2009-04-20 12:53:51

      גְּלוֹבּוּס סַר אוֹנִים הִמְהֵם

      מִלִּים אֵין שַׁחַר

      בְּפֶה מְחֻסָּר שִׁינַיִים,

      עָמַד וְהִבִּיט בְּעֵינֵי

      זְמַן זָקֵן

      טִפֵּשׁ וְחוֹלֶה

       

      ומה גרוע יותר:  רוע בכוונה תחילה או עמידה חסרת תגובה "על דם ריעך" ,

      טיפשות אדישה וחולה של "גלובוס סר אונים"

      אין לי תשובה חד משמעית...

      הרבה כוכבים על יצירתך, מיכאל

      תודה רבה, אלונה יקרה. אני חושש שהעולם טרם למד לקח,

      ושכני אויבנו, מספקים להם נשק בשפע נגדינו בגלל  בצע כסף.

       

       

        21/4/09 16:57:

      הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

      אוֹ שֶׁכַּךְ, בְּפַשְׁטוּת

      לֹא הָיָה לָה מָה לוֹמַר ?

      *

        21/4/09 16:56:

      צטט: apoletevents.com 2009-04-20 12:50:24

      מיכאל, זה ישאר עניין לא סגור

      השאלות חסרות מענה

      כי אין הגיון, אין פתרון, אין כלום

      אי אפשר באמת להבין את זה.

      רק להרגיש.

      אבא שלי אפילו לא הרגיש את זה. 

       

      תודה על תגובתך. צר לי בקשר לאביך. 

       

       

        21/4/09 16:55:

      צטט: אלונA 2009-04-20 12:33:56


      מיכאל,

      הנשימה נעתקת, הלב נחמץ, ועצב משתלט למקרא השיר,

      אך אין חשוב מלחזור למחוזות הללו. "לזכור ולא לסלוח"

       

      תודה. אכן כך.

       

       

       

        21/4/09 16:55:

      צטט: קורעת ספרים 2009-04-20 12:06:24


      נוקב וכואב

       

      תודה.

       

       

        21/4/09 16:53:

      צטט: זושקה 2009-04-20 11:52:20


      היי מיכאל

      כל כך הרבה כאב בשיר אחד.

      אין מילים ואין ניחומים

      שיהיה בשורות טובות

      בלהה

       

      תודה רבה, בלהה.

       

       

       

        21/4/09 16:52:

      צטט: רמיאב 2009-04-20 11:51:05

      שיר בעל עוצמה, תאור ממצה.

      שאלת השכינה במקומה, לאנשים שעדיין מאמינים...

       

      תודה רבה !

       

       

        21/4/09 16:52:

      צטט: sir13 2009-04-20 11:44:56

      שיר מלא עוצמה!

      שלך.שרה

      .........

       

      תודה, שרה.

       

       

      כמה כוח יש למילים... ולפעמים השתיקה יפה לה.

      כוכב ענק על הכתיבה המסקסימה והמרגשת שלך.

        21/4/09 16:51:

      צטט: שרה58 2009-04-20 11:44:33


      מיכאל היקר

      כתבת בצורה מאוד מרגשת,

      לעולם תשאל השאלה היכן היה אלוקים

      בימים (שנים) הנוראים ההם?

      ותשובה אין.

      המוח האנושי לא יכול לעכל

      שדבר נורא כזה אכן התרחש.

      שרוע נורא שכזה קיים

      והעולם ידע ושתק.

      הכאב קשה לתיאור.

       

      תודה רבה, שרה על תגובתך שחיממה את לבי. 

       

       

        21/4/09 16:48:

      צטט: הרבה מהאור 2009-04-20 11:42:19


      בע"ה....

       

       

      ....

      מיכאל היקר.....

       

      כל מילה במקום ונחקקת בלב ממש....

      ...

      לא נשכח ולא נסלח כבר נאמר הרבה פעמים....

      ....

      נסתרות הן דרכי האל....

      ...

      השכינה...אין לי ממש את המילים...

      ומעניין אותי לדעת...מה תהיה תגובתם....

      כשתהיה תחיית המתים....!!!!!!!!!!

       

      ...

      אז השכינה תתן את אותותיה....בטוח....

      בעזרת ה' יתברך כמובן....

       

      ....

      זכרם כבר ברוך....ומבורך...!!!!!!!!!

       

       

       

      תודה רבה שהבאת.....

       

       

      ברוך תהיה.....

       

       

       

      אילנה.

       

      תודה רבה, אילנה. עד היום נשאלת אותה שאלה נוקבת, ותשובה - אין !

       

       

       

       

       

        21/4/09 16:45:

      צטט: art minded 2009-04-20 11:40:46


      היי מיכאל

       

      אחד השירים היותר חזקים שלך.

       

      אכן נראה כאילו אלוהים ויתר למלאך המוות ונתן לו לפעול בשדה הקרב ללא מעצורים וללא התערבות.

       

      מזעזע ועצוב

       

      תודה על שיר כל כך חזק שכתוב היטב ומביע את מורת רוחך מכל הקשור בשואה.

       

      וכוכב ממני לזכרם של כולם אותם מליוני אנשים שנספו בשואה :-( יהי זכרם ברוך

       

      קובי

       

       

      תודה רבה, קובי על תגובתך החמה.

       

       

       

        21/4/09 16:36:

      צטט: ariadne 2009-04-20 11:40:20

      אכן קשה להבין איפה היה אלוהים בזמן הזה?

       

      אתה יודע לכתוב את המהות.

      תודה.

       

       

      תודה !

       

       

        21/4/09 16:34:

      צטט: Lady of Ocean 2009-04-20 11:26:08

      מיכאל

      כל מלה נוספת תגרע

       

      יש נושאים שהדממה מדברת אותם יותר מכל היגד...

       

      ובכל זאת, שתי הערות/הארות למחשבה שניה שלך

       

      מציעה להוציא את ישוע- ישו...לא משתלב ( לי לפחות)

      ואשר לגלובוס

      חושבת שהמונח שטבע קצטניק ( בן ציון דינור) במשפט אייכמן..ובספריו " פלנטה"...ראוי יותר...אם משהו כאן ראוי

       

      חנה

       

      תודה חנה.

      לגבי ישוע:

      מבחינה פואטית, לא השתלב לך, אבל עובדתית:

      ישוע כדמות , לא היה שלילי , ואולי אפילו חיובי (תלוי איך בוחנים זאת), אלא שהוא מסמל את יצירת הנצרות, שבגללה

      חווה העם היהודי הן את האינקויזיציה והן את השואה. לכן באו 2 השורות המתייחסות אליו  בלעג :"צדיק המהלך על המים"...

      פלנטה:

      בדקי במילון וראי שפלנטה אינה אלא כוכב לכת. כוכב הוא דבר חיובי : מנתב כוון, מפיץ אור וכ'. 

      גלובוס: כדור מסומן קווי ארך ורחב. ולזה בדיוק כוונתי בשיר. חפץ קטן ערך. כדור הוא חפץ "אדיש" מבחינה פיסיקלית, וניתן לדחיפה לכל כוון שתבחר. ואכן העולם שלנו - הגלובוס , היה אדיש לכל המוצאות את  העם היהודי.

      בעת הכתיבה , חשתי ש"פלנטה" הוא מילה שחוקה מדי, ואינה מדויקת לגבי מה שאני חש.

      בעת ההיא (ולמעשה גם היום כי העולם לא למד לקח כלל) העולם היה לכל היותר גלובוס זקן וחסר שיניים, כפי שנאמר בשיר.

       

       

       

        21/4/09 16:24:

      מיכאל  היקר..

      היטבת לכתוב...

      הכאב ניבט מכל מילה...

      אסור לשכוח ויחד עם זה צריך לצעוד קדימה.

      יש לנו ארץ משלנו..

      אנו כאן.

      אמרנו את המילה האחרונה.

      הנה...אחד כמוך כותבת ככה...

      האין זה ניצחון מוחץ?

      תודה לך על שיר יפה, עצוב ונוגה שמתאים להרגשה שלנו.

      א.*

        21/4/09 16:24:

      צטט: קלועת צמה 2009-04-20 11:23:13


      במיוחד צימררה אותי הגדר.

      נהרות יצאו מדעתם - זה חזק.

      מירה

       

      תודה !

       

       

        21/4/09 16:24:

      צטט: som40 2009-04-20 11:21:24


      אֲפִילוּ בֹּרֶג אֶחָד וְיָחִיד בָּם

      לֹא הִתְמָרֵד !

       

      בהתחלה התחברתי מאוד..

      אבל אחרי חשיבה קלה

      יודעת שהיו לא מעט ברגים שהתמרדו

      ובזכותם ניצלו חיי בני אדם.

      ואומנם לא היו רבים מספיק

      כדי למנוע שואה..

      אבל היו מספיק כדי להציל חיים

      וזה לא דבר של מה בכך!

       

      תודה. הברג הוא מקרב הצורר הנאצי.  שם לא התמרד אף אחד מלבד קצין בשם שטאופנברג שבקש לחסל את היטלר ,

      בעיקר משום שחשש שישלחוהו לחזית.

       

       

       

        21/4/09 16:21:

      צטט: נ.י.ל.י 2009-04-20 11:17:22

      כתבת נוגע ומרגש

      אמת כואבת!

      דואבת!

      דומעת!

       

      תודה, נילי !

       

       

        21/4/09 16:21:

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2009-04-20 11:15:04


      השכינה (אם שוכנת) עצרה נשימתה שם, במקום ההוא ב-1944.

      ולא נשמע קולה מאז ועד היום, גם משום שנעתקו מילים מפיה,

      וגם ובעיקר כי מורכן ראשה מטה מבושה...

       

      תודה !

       

       

        21/4/09 16:21:

      צטט: הכוזרי-עמיחי עוזרי 2009-04-20 11:07:17


      כוחן של מילים...

      יש דברים שיפה להם השתיקה

       

      תודה !

       

       

        21/4/09 16:18:

      צטט: rivka12 2009-04-20 11:04:00


      "הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

      אוֹ שֶׁכַּךְ, בְּפַשְׁטוּת

      לֹא הָיָה לָה מָה לוֹמַר ? "

      עוצמת שתיקה מזעזעת ,של שקט לאחר הסערה ובטרם הבנה של גודל השואה!!

      רק הטבע הרכין ראש בבושה...

      שיר שראוי שישאר לדורות ויעביר זכרון ותחושת זעזוע.

       

      תודה !

       

       

        21/4/09 16:17:

      צטט: נת-נת 2009-04-20 08:51:17

      אֲפִילוּ בֹּרֶג אֶחָד וְיָחִיד בָּם

      לֹא הִתְמָרֵד !

      אֲפִילוּ גָדֵר אַחַת קְטָנָה

      לֹא קִצְּרָה עַצְמָהּ לָדַעַת !

       

      והעולם עמד ושתק.

       
      תודה !

       

       

       

        21/4/09 16:17:

      צטט: rebekart 2009-04-20 07:57:05

      לזכור ולא לשכוח..

      מיכאל אתה שואל : הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      אפשר שנשמה בכבדות..

      ידועה השאלה "איפה היה אלוהים בשואה"

      שששש שם היה אלוהים,בדיוק שם.

       

      תודה !

       

       

        21/4/09 15:57:


      דממת השיר שלך צורחת בקול כל כך גדול, שהופכת את העולם החירש של אז - לשומע היום....

      שיר של 6 מיליון כוכבים....

      אלומה

        21/4/09 13:22:
      מיכאל, הרבה כוח יש למילים שלך.
        21/4/09 12:36:


      מצמרר...

      שיר כל כך חזק!

       

      בהצלחה לך!

        21/4/09 12:30:


      זכרון כואב.

       

       

        21/4/09 11:54:


      היום הקשה הזה

      נראה שלנו היהודים יש מלאי "חגים" של קינה

      של דאבה

       

      לא בכדי כולם - קטנים כגדולים אוהבים את חג הפורים

      אחד המועטים שבו אנו שמחים וצוהלים

       

      וְקוֹלָן חָלוּד כְּמִאוּסָם שֶׁל הַמַּדִים

      "מִלֵּאנוּ אַחַר פְּקוּדוֹת"

      גל החייתיות שלא נעצר

      אם הייתי חיה מחיות היער או חיות הבית - הייתי מוחה נגד ההשוואה

      החיות ליבן תם הן יציר כפיו של האלוהים

      לעומתן - את הנאצים יצר השטן

      ואותה ההתקוממות נגד היטלר שלא צלחה

      מותירה שאלה האם המצב היה משתנה מעט?

      תודה

      לאה   

        21/4/09 11:15:
      חזק. מצמרר*
        21/4/09 06:48:

       

      אני חושבת שלשכינה פשוט לא היה מה לאמר !

      הרי לא אלוהים יצר  את הרוע הזה

      את הרשע והרוע יצרו חיות אדם .

       

       

      יהי זכרם של ששת המיליונים ברוך

      ה' יקום דמם .

       

       

        21/4/09 04:21:

      יהי זיכרם של הניספים ברוך!
        21/4/09 04:09:


      כתבתה יפה

      חייבים ליזכור ולא לישכוח!!*

        21/4/09 03:29:

      איזה שיר...

      שיר גדול...

      יש לי משהו באידיש...

      הלואי שאשיג אותו....

      אוי..כמה כואב...

      ואני עוד יותר כואבת שעדיין לא מצאתי כוחותלכתוב..

      התחלתי עם פתיח והפסקתי.

      (הפוסט הקודם)...

      נסחפתי עם המילים שלך..

      התרגשתיעד דמעות.

      היה ברוך חבר יקר..

      כמה הפלאת לכתוב.

      רפאלה*

        21/4/09 03:19:


      בס"ד

       

       

      אחד משירייך הענקיים ביותר..

      לדעתי.

      היכן הייתה השכינה?

      אמנע מלהגיב במקום זה..

      נסתרות דרכי השם..

      וגם לא אשאל היכן אנו היינו?

      מיכאל יקר

      אתה מדהים אותי בכתיבתך..

      ברכות שמיים עלייך!

        21/4/09 01:39:

      "...וּצְרִיחַת הַשֶׁקֶט הִקְפִּיאָה

      אֶת דֶּמֶם הַמֵּתִים..."

      מצמרר

      מירה

        21/4/09 00:20:
      הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

       

      ?!!

        20/4/09 23:53:
      טקסט חזק ונוקב עצוב ודואב בל נשכח
        20/4/09 22:32:

      צמרמורת
        20/4/09 21:30:

      "הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

      אוֹ שֶׁכַּךְ, בְּפַשְׁטוּת

      לֹא הָיָה לָה מָה לוֹמַר ? " השקט שלפני הסערה והעולם ידע ושתק.....

      פשוט כואב לראות כמה מזעזע....

      ציקיבואי

        20/4/09 21:19:

      בדומיה...
        20/4/09 21:08:

      אוי מכאל כתוב כל כך יפה ונוגה

      לזכור להזכיר  ולעולם לא לשכוח

        20/4/09 21:06:


      מיכאל,

      עוצמה רבה בשירך

      אֲפִילוּ בֹּרֶג אֶחָד וְיָחִיד בָּם

      לֹא הִתְמָרֵד !

      אֲפִילוּ גָדֵר אַחַת קְטָנָה

      לֹא קִצְּרָה עַצְמָהּ לָדַעַת !

      והשכינה עצרה נשימתה

        20/4/09 20:53:

      כל מילה חקוקה בכאב.
        20/4/09 20:32:
      מיכאל, העולם שתק כשבני משפחותינו נרצחו על ידי הנאצים והעולם ימשיך לשתוק אם עם אחר יחליט להשמידנו. רק אנחנו יכולים להגן על עצמנו ולהבין עד כמה אנו זקוקים לפיסת האדמה שלנו. טלי*

      * מצוין ונורא.

      )בעיני החזק מכולם מבטא את הדברים דן פגיס).

        20/4/09 19:50:

       

      "

        20/4/09 19:39:

      הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

      אוֹ שֶׁכַּךְ, בְּפַשְׁטוּת

      לֹא הָיָה לָה מָה לוֹמַר ?

      מיכאל, כתוב נפלא, וכנראה שלא היה לה מה לומר.

      תודה חבר ו*

      לאה

        20/4/09 19:38:


      כשהייתי בגרמניה

      ביקרתי במחנה ריכוז

      שאמור היה להפוך גם למחנה השמדה

      לשמחת כולנו לא הספיקו המלחמה נגמרה.

      כוכב של זיכרון

        20/4/09 19:19:

      מיכאל

      שירך מייטיב להעביר תחושת אימה וזעם. כל כך חזק! ראוי למקום של כבוד.

      שירלי

        20/4/09 19:18:

      הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

      אוֹ שֶׁכַּךְ, בְּפַשְׁטוּת

      לֹא הָיָה לָה מָה לוֹמַר ?

       

      כתבת חד וחזק.*

        20/4/09 19:01:


      מיכאל,שירך טעון ומצמרר.

      כתוב נפלא  *

      ליאורה

        20/4/09 18:58:

      "הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

      אוֹ שֶׁכַּךְ, בְּפַשְׁטוּת

      לא היה לה מה לומר ? "

      אין מילים.. ונראה שלעולם לא נדע את התשובה ..

      שיר כואב ,

      כתיבה יפה..

       

        20/4/09 18:28:
      יהי זיכרם ברוך המשך שבוע נפלא מחוסר זמן, ותורצון להגעב לכל מי שכותב. חוסר כוכביםךתת לכולם  - לא אציין כוכב, יהיו אתן לא יהיו סליחה. אין לי זמן לחזור, בהזדמנות אחרת.יש לי גם את המועדון ואני באמצע פיצ'ר. תודה על תשומת הלב
        20/4/09 18:01:


      כתיבתך שיתקה אותי מרוב עוצמתה. כה היטבת.

      *

        20/4/09 17:56:


      "לא היה לה מה לומר........"

      מבושה?

      מאכזבה?

      ממבוכה?

      מתדהמה?

      מחוסר אונים?

      .........

      שאלה למחשבה........

        20/4/09 17:56:

      הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

      אוֹ שֶׁכַּךְ, בְּפַשְׁטוּת

      לֹא הָיָה לָה מָה לוֹמַר ?

       עוצמתי ומכאיב....

        20/4/09 17:52:

      מיכאל -

      אין מילים -

      אשאר עם המילים שלך -

       

      כַּאֲשֶׁר כִּסָה הָאֹפֶל אֶת גָּגוֹת הַבָּתִים

      הִרְכִּינוּ הָעֵצִים רָאשֵׁיהֶם מִבּוּשָׁה

      פְּרָחִים קָרְסוּ

      אֶל אֲדָמָה נִבְגֶּדֶת בּוֹגֶדֶת

      וּצְרִיחַת הַשֶׁקֶט הִקְפִּיאָה

      אֶת דֶּמֶם הַמֵּתִים.

       


      קטונתי אל מול מילותיך

      רַק גִּדְרוֹת הַתַּיִל הַמְּחֻשְׁמָלוֹת

      נִיצְבוּ קָרוֹת

      וְקוֹלָן חָלוּד כְּמִאוּסָן שֶׁל הַמַּדִים

      "מִלֵּאנוּ אַחַר פְּקוּדוֹת"

      אֲפִילוּ בֹּרֶג אֶחָד וְיָחִיד בָּם

      לֹא הִתְמָרֵד !

      אֲפִילוּ גָדֵר אַחַת קְטָנָה

      לֹא קִצְּרָה עַצְמָהּ לָדַעַת !

      גְּלוֹבּוּס סַר אוֹנִים הִמְהֵם

      מִלִּים אֵין שַׁחַר

      בְּפֶה מְחֻסָּר שִׁינַיִים,

      עָמַד וְהִבִּיט בְּעֵינֵי

      זְמַן זָקֵן

      טִפֵּשׁ וְחוֹלֶה

      הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

      אוֹ שֶׁכַּךְ, בְּפַשְׁטוּת

      לֹא הָיָה לָה מָה לוֹמַר ?  היטבת *נוקב וחודר

        20/4/09 17:15:


      מיכאל, אני רואה בשיר זה התפתחות נוספת שלך כמשורר.

       שיר חזק, בעל עוצמה שירית וציורים המכים בתודעת הקורא.

      תודה שהזמנת אותי,

       *

      נעמה

       

        20/4/09 16:09:
      "

      הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

      אוֹ שֶׁכַּךְ, בְּפַשְׁטוּת

      לֹא הָיָה לָה מָה לוֹמַר ? "

      מרגש וחזק מאוד.

        20/4/09 15:49:

        20/4/09 15:49:

        20/4/09 15:36:
      מיכאל יקר:)

      הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

      אוֹ שֶׁכַּךְ, בְּפַשְׁטוּת

      לֹא הָיָה לָה מָה לוֹמַר ?

      .

      זו שאלת השאלות שעד היום אין לה תשובה

      זעקת יפה

      *

      תודה

      }{שטוטית

        20/4/09 14:52:

      אין ספק שלא היה לה מה לומר אבל לך בהחלט יש תודה על השיתוף * זיו
        20/4/09 14:16:
      צְרִיחַת הַשֶׁקֶט!!!
        20/4/09 12:53:
      גְּלוֹבּוּס סַר אוֹנִים הִמְהֵם

      מִלִּים אֵין שַׁחַר

      בְּפֶה מְחֻסָּר שִׁינַיִים,

      עָמַד וְהִבִּיט בְּעֵינֵי

      זְמַן זָקֵן

      טִפֵּשׁ וְחוֹלֶה

       

      ומה גרוע יותר:  רוע בכוונה תחילה או עמידה חסרת תגובה "על דם ריעך" ,

      טיפשות אדישה וחולה של "גלובוס סר אונים"

      אין לי תשובה חד משמעית...

      הרבה כוכבים על יצירתך, מיכאל

      מיכאל, זה ישאר עניין לא סגור

      השאלות חסרות מענה

      כי אין הגיון, אין פתרון, אין כלום

      אי אפשר באמת להבין את זה.

      רק להרגיש.

      אבא שלי אפילו לא הרגיש את זה. 

        20/4/09 12:33:


      מיכאל,

      הנשימה נעתקת, הלב נחמץ, ועצב משתלט למקרא השיר,

      אך אין חשוב מלחזור למחוזות הללו. "לזכור ולא לסלוח"

       

        20/4/09 12:06:

      נוקב וכואב
        20/4/09 11:52:


      היי מיכאל

      כל כך הרבה כאב בשיר אחד.

      אין מילים ואין ניחומים

      שיהיה בשורות טובות

      בלהה

       

        20/4/09 11:51:

      שיר בעל עוצמה, תאור ממצה.

      שאלת השכינה במקומה, לאנשים שעדיין מאמינים...

        20/4/09 11:44:

      שיר מלא עוצמה!

      שלך.שרה

        20/4/09 11:44:


      מיכאל היקר

      כתבת בצורה מאוד מרגשת,

      לעולם תשאל השאלה היכן היה אלוקים

      בימים (שנים) הנוראים ההם?

      ותשובה אין.

      המוח האנושי לא יכול לעכל

      שדבר נורא כזה אכן התרחש.

      שרוע נורא שכזה קיים

      והעולם ידע ושתק.

      הכאב קשה לתיאור.

        20/4/09 11:42:


      בע"ה....

       

       

      ....

      מיכאל היקר.....

       

      כל מילה במקום ונחקקת בלב ממש....

      ...

      לא נשכח ולא נסלח כבר נאמר הרבה פעמים....

      ....

      נסתרות הן דרכי האל....

      ...

      השכינה...אין לי ממש את המילים...

      ומעניין אותי לדעת...מה תהיה תגובתם....

      כשתהיה תחיית המתים....!!!!!!!!!!

       

      ...

      אז השכינה תתן את אותותיה....בטוח....

      בעזרת ה' יתברך כמובן....

       

      ....

      זכרם כבר ברוך....ומבורך...!!!!!!!!!

       

       

       

      תודה רבה שהבאת.....

       

       

      ברוך תהיה.....

       

       

       

      אילנה.

       

       

       

       

        20/4/09 11:40:


      היי מיכאל

       

      אחד השירים היותר חזקים שלך.

       

      אכן נראה כאילו אלוהים ויתר למלאך המוות ונתן לו לפעול בשדה הקרב ללא מעצורים וללא התערבות.

       

      מזעזע ועצוב

       

      תודה על שיר כל כך חזק שכתוב היטב ומביע את מורת רוחך מכל הקשור בשואה.

       

      וכוכב ממני לזכרם של כולם אותם מליוני אנשים שנספו בשואה :-( יהי זכרם ברוך

       

      קובי

       

        20/4/09 11:40:

      אכן קשה להבין איפה היה אלוהים בזמן הזה?

       

      אתה יודע לכתוב את המהות.

      תודה.

        20/4/09 11:26:

      מיכאל

      כל מלה נוספת תגרע

       

      יש נושאים שהדממה מדברת אותם יותר מכל היגד...

       

      ובכל זאת, שתי הערות/הארות למחשבה שניה שלך

       

      מציעה להוציא את ישוע- ישו...לא משתלב ( לי לפחות)

      ואשר לגלובוס

      חושבת שהמונח שטבע קצטניק ( בן ציון דינור) במשפט אייכמן..ובספריו " פלנטה"...ראוי יותר...אם משהו כאן ראוי

       

      חנה

        20/4/09 11:23:


      במיוחד צימררה אותי הגדר.

      נהרות יצאו מדעתם - זה חזק.

      מירה

        20/4/09 11:21:

      אֲפִילוּ בֹּרֶג אֶחָד וְיָחִיד בָּם

      לֹא הִתְמָרֵד !

       

      בהתחלה התחברתי מאוד..

      אבל אחרי חשיבה קלה

      יודעת שהיו לא מעט ברגים שהתמרדו

      ובזכותם ניצלו חיי בני אדם.

      ואומנם לא היו רבים מספיק

      כדי למנוע שואה..

      אבל היו מספיק כדי להציל חיים

      וזה לא דבר של מה בכך!

       

        20/4/09 11:17:

      כתבת נוגע ומרגש

      אמת כואבת!

      דואבת!

      דומעת!


      השכינה (אם שוכנת) עצרה נשימתה שם, במקום ההוא ב-1944.

      ולא נשמע קולה מאז ועד היום, גם משום שנעתקו מילים מפיה,

      וגם ובעיקר כי מורכן ראשה מטה מבושה...


      כוחן של מילים...

      יש דברים שיפה להם השתיקה

        20/4/09 11:04:

      "הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      בַּשֶׁקֶט הַזֶּה,

      אוֹ שֶׁכַּךְ, בְּפַשְׁטוּת

      לֹא הָיָה לָה מָה לוֹמַר ? "

      עוצמת שתיקה מזעזעת ,של שקט לאחר הסערה ובטרם הבנה של גודל השואה!!

      רק הטבע הרכין ראש בבושה...

      שיר שראוי שישאר לדורות ויעביר זכרון ותחושת זעזוע.

        20/4/09 08:51:

      אֲפִילוּ בֹּרֶג אֶחָד וְיָחִיד בָּם

      לֹא הִתְמָרֵד !

      אֲפִילוּ גָדֵר אַחַת קְטָנָה

      לֹא קִצְּרָה עַצְמָהּ לָדַעַת !

       

      והעולם עמד ושתק.

        20/4/09 07:57:

      לזכור ולא לשכוח..

      מיכאל אתה שואל : הָאִם עָצְרָה הַשְׁכִינָה נְשִׁימָתָהּ

      אפשר שנשמה בכבדות..

      ידועה השאלה "איפה היה אלוהים בשואה"

      שששש שם היה אלוהים,בדיוק שם.

      פרופיל

      מיכאל 1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון