כמה יפה וענוגה היא אלמה החמודה,

אצילית ורומנטית עם הכינור בידה...

המנגינה ממשיכה להתנגן גם שאין תנאים,,

ובמקומות הכי נוראים,

מתוך הסבל והכאב,

יצאו מנגינות עמוק מתוך הלב...

אֲבָל הַטֶּמְפּוֹ כּוּלוֹ שֶׁלָּנוּ

כָּל אֶחָד וְאֶחָד

מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה בַּגּוּף

שֶׁבּוֹ מַתְחִילָה הַתְּנוּעָה

מוזר, או שלא... שמעתי קולות צעידה, מקצב שלה.

עבורי...

המוסיקה שניגנו כמה שהיתה יפה ונפלאה..בעצם באה להשתיק את זעקותיהם של המעונים ואת אלה שהועברו לגזים...

כמובן שהיתה גם נגינה לקצינים שאהבו מוסיקה...

קצינים מאד תרבותיים.

ניגנו יפה היהודים והצוענים.

הבאת חומר עצוב ונכון.

תודה לך.

א*

ת ו ד ה *

כוכב לזכרה של אלמה רוזה

      *

אֶת הָרִיתְמוּס, הָאַרְכִי-טֶקְסְטוּרָה שֶׁל הַיְּצִירָה, אוֹשְׁוִויץ,

קָבְעוּ הַנַּאצִים, הַקְּרֶדִיט כּוּלוֹ שֶׁלָּהֶם.

אֲבָל הַטֶּמְפּוֹ כּוּלוֹ שֶׁלָּנוּ

מצמרר השיר

החתולים בשביל זה

לא זקוקים לנסים הם

בני האדם מסתבר

כן.

מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה בַּגּוּף

שֶׁבּוֹ מַתְחִילָה הַתְּנוּעָה

לִפְנֵי הַמֶּלוֹדְיָה

לּפְעָמִים הִיא גַּם נִגְמֶרֶת מִמֶּנּוּ

לּפְנֵי אוֹ אַחְרֵי הַמֶּלוֹדְיָה

מצמרר*

כח המוסיקה הוא כח חיים.

תודה על ההזדמנות להכיר את אלמה.

יהי זיכרה ברוך.

מפליא ונוגע. כוחה של המוסיקה להתחבר למצבי חיים של השרדות ושפיות

ותמיד בנימה אופטימית לתקווה לימים ולרגעים טובים יותר.

התעוררה סקרנותי מי זו אלמה אז הנה קצת מידע - היא הייתה אחינית של מאלר שכתב "שירים על מות ילדים"כנראה בהשפעת התקופה בה חי .

סיפורה המדהים של אלמה רוזה, כנרת ידועה, שנולדה לאצולה מוזיקלית בווינה: אביה, ארנולד, היה כנר ראשי ומנצח של האופרה הווינאית ושל התזמורת הסימפונית של וינה ובמשך שישים שנה עמד בראש "רביעיית רוזה", דודה מצד אמה היה גוסטאב מאהלר, בעלה היה הכנר וָשָה פז'יהודה - כנר צ'כי מפורסם וה"דוד ברונו" ואלטר היה ידיד משפחה שנים רבות.

אלמה - נלהבת, נמרצת, ספוגה מסורת מוזיקלית - אימצה את המוזיקה כשם שאחרים מאמצים דת. היא הייתה בעלת דעה עצמאית והקדימה את זמנה. בשנות ה-30 היא הקימה ועמדה בראש של תזמורת נשים נודדת. כמו יהודים וינאיים מצליחים ומתבוללים רבים אחרים, גם משפחת רוזֶה לא הייתה מוכנה לעליית הנאציזם. כשתפס היטלר את השלטון באוסטריה ואחיה של אלמה ואשתו נמלטו לאמריקה, לקחה אלמה על עצמה את האחריות לשלומו של אביה המזדקן.

נשות התזמורת ניגנו כדי להשביע את רצון שוביהן הנאציים; בתמורה הן נותרו בחיים. בהיאחזות במוזיקה כבקרש הצלה, בהתעקשות על אמות מידה שנראו אבסורדיות על רקע תאי הגזים והארובות העשנות של המשרפות, הצילה אלמה את חייהן של כשמונים חברות התזמורת. רוב הנגנות בתזמורת הנשים של אושוויץ-בירקנאו שרדו את המלחמה - אף אחת לא נשלחה לתאי הגזים, אולם אלמה עצמה מתה במחנה ממחלה פתאומית, למרות מאמציו של יוזף מנגלה, שאהב מוזיקה, להצילה.

לכל איש יש שם,

שנתנו לו אביו ואימו,

תודה שושי יקרה על המלודיה שלך

שושי יקרה

אֶת הָרִיתְמוּס, הָאַרְכִי-טֶקְסְטוּרָה שֶׁל הַיְּצִירָה, אוֹשְׁוִויץ,

קָבְעוּ הַנַּאצִים, הַקְּרֶדִיט כּוּלוֹ שֶׁלָּהֶם.

אֲבָל הַטֶּמְפּוֹ כּוּלוֹ שֶׁלָּנוּ

כָּל אֶחָד וְאֶחָד

מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה בַּגּוּף

שֶׁבּוֹ מַתְחִילָה הַתְּנוּעָה

לִפְנֵי הַמֶּלוֹדְיָה

לּפְעָמִים הִיא גַּם נִגְמֶרֶת מִמֶּנּוּ

לּפְנֵי אוֹ אַחְרֵי הַמֶּלוֹדְיָה ,

הנסיון הזה לשמור על השפיות במקום ההוא הלא שפוי הציל חלק מהאנשים,

שניסו לראות כל דבר אחר חוץ מאת המות.

לזכור ולא לשכוח.

נעמה

 פוזית*

לזכור ולא לשכוח

דודו

וניזכור אותם ולא נשכח לעולם ועד.

יום עצוב.

כתיבה מהלב.

*

עוצמות חוזק וזכרון לנצח

אלי

איך הארכי-טקטים לא הצליחו

להוציא לפועל עד הסוף את תשוקתם.

ונשארו עם חצי תאוותם בידם.

כי החצי שנשאר חי ובועט פה ובפזורה!!!

שיר מהפנט בעוצמתו!!

כמה יפה וענוגה.  האם היא שרדה?

תודה על השיר. 

אלונה

שושי יקרה,

"את הארכי-טקסטורה של היצירה,

אושוויץ

קבעו הנאצים,הקרדיט כולו שלהם.

אבל הטמפו כולו שלנו

כל אחד ואחד

מהמקום הזה בגוף 

שבו מתחילה התנועה

לפי המלודיה

לפעמים היא נגמרת ממנו

לפני או אחרי המלודיה."

ולרבים מידיי לא קרה הנס...

יהי זיכרם ברוך!

ימים קשים גם לי,

הורי ז"ל היו ניצולי השואה

אימי שרדה את אושוויץ.

תודה יקירתי על שיר מרגש מאוד.

שלך,גרטה

קינה לשתיקה !!!!!

התזמורת באותם הימים, היה המעשה המשמעותי ביותר עבורן,

התזמורת באותם הימים, שמרה על שפיות דעתם,

התזמורת באותם הימים, הייתה מצילת חיים.

מֵהַחוֹמָה שֶׁכָּל כַּךְ גְּבוֹהָה מִמֶּנָּה

וְנָחֲתָה בְּשָׁלוֹם וְהִמְשִׁיכָה בְּדָּרְכָּה

בְּטִבְעִיוּת, כְּאִילוּ לֹא קָרָה לָה נִס

זֶה

ניחל לימים טובים יותר יקירה,*