מגע ידך המטיילת על גבי, הרצון העז שתישק לגופי, כאילו הייתי עירומה כביום היוולדי מחכה שתאסוף אותי אל זרועותיך.
מגע שפתיך הצמודות לשפתיי, מבט עיניך החודרות לעיניי, כאילו קורא אתה את כל מחשבותיי, מה עוד אוכל לבקש?
ידך האוחזת בכף ידי, המילים שלך שנכנסות אל תוכי כאילו הייתי אובדת במדבר ואני... בולעת אותן בשקיקה.
הריקוד שבנשמתי שזז על פי המנגינה שמייצר ליבי. אט אט מתחברים התווים למחול מטורף של תקווה...
שאולי יום אחד יהיה זה אתה שתבוא ולי תגלה, שתמו מסעותיי במדבר, שהריקוד הפך שלנו.
והמנגינה שנרקום תיוותר היא לעד כזכר לעצם היותינו שנינו... |