כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    "How to..."

    ארכיון

    0

    כיצד מרגישה אמירת "הן" של האני המהותי

    8 תגובות   יום שני, 20/4/09, 13:12

    במשך תקופה ארוכה נסחפתי אחרי הספרים של ג'וליה קמרון (בעברית יצאו: דרך האמן ודרך האמן בעבודה, אבל לי היו גם עותקים של ספרים שלה באנגלית). אחד התרגילים שלה הוא לדמיין יום אידאלי. אפשר לדמיין את המקום, את העיסוק, את האנשים שאיתם נמצאים וכו'. איכשהו התרחיש האידאלי שלי מצא את עצמו בבית קטן ומטויח על גדות אגם באירופה. סדר היום היה מורכב מכתיבה, רכיבה על סוס וארוחת ערב עם חברים דמיוניים או לחילופין הוא מצא את עצמו באיזה קולג' באוקספורד, כותבת ספר רציני על תיאוריות בארכיטקטורה ובשעות אחרות מתכננת בתים דמיוניים. בערב הייתי יוצאת עם חברים לפאב המקומי ולפני השינה מחליפה רעיונות עם בן זוגי. משהו אף פעם לא הסתדר לי. מצד אחד רציתי יום מאוד מסודר שבו מספיקים הרבה ומצד שני סדר היום הנוקשה היה גורם לי לתחושת לחץ. בסופו של דבר תמיד יצאתי מתוסכלת מכך שאפילו יום אידאלי אני לא מצליחה לדמיין.

    בק עוקפת את הצורך בהמצאת האידאל על ידי התרגיל הבא (שהוא ההופכי של התרגיל שדיווחתי עליו בפוסט הקודם). בשלב ראשון יש לרשום את הדברים הבאים:

    3 פעילויות שתמיד יש לנו אנרגיה בשבילם ולסמן את זו שהכי מלהיבה אותי כרגע (תאמינו או לא רשמתי "ביקור באיקאה").

    3 תקופות שאנחנו זוכרים שבהן הרגשנו בריאים יותר מכרגיל ולסמן את הבריאה ביותר (נראה לי שבשנה האחרונה אני מרגישה בסך הכל בריאה יחסית, למרות כאבי הגב).

    3 תחומים שבהם יש לנו יכולת מופלאה לזכור פרטים ולסמן את זה שהכי מעניין אותנו (כאן היא מפצירה בנו להיות הכי כנים שאפשר, אז אין לי ברירה, אני מוכרחה להודות שהדבר שאני זוכרת הכי טוב בעולם זה מי אמר למי מתי ואיפה, כלומר פרטי רכילות שקשורים בחיי).

    3 עיסוקים שגורמים לנו לשכוח את הזמן ולסמן את זה שהכי בולע אותנו (התלבטתי בין משחקי מחשב לחיפוש תמונות באינטרנט לצורך הכנת השיעורים שלי, בסוף החלטתי לסמן את השני).

    3 אנשים שאנחנו ממש מרגישים נוח בחברתם ולסמן כרגיל את זה שבחברתו הכי נוח לנו (הצלחתי למצוא רק אחד – בעלי).

    3 דברים שיש לנו אליהם משיכה מגנטית. זה יכול להיות אנשים או דברים אחרים שאנחנו מרגישים איזה צורך להתמזג בהם (אין ספק שהבחירה שלי היא חתולים, וגם הכלבה שלי).

    3 מקרים שבהם הרגשנו שאנחנו בשמיים ולסמן את המצב שגורם לנו להרגיש הכי שמחים בעולם (אני חושבת שבימים שאני ובעלי חזרנו להיות זוג אחרי פרידה בהחלט הרגשתי מרחפת).

    עכשיו, כמו בתרגיל הקודם שבו היינו צריכים להרכיב לנו את התרחיש המזוויע ביותר, אנחנו מתבקשים לבנות לנו תרחיש נפלא ולדעת שכך מרגישה אמירת ההן של האני המהותי, כלומר כך אנחנו אמורים להרגיש כאשר אנחנו נעים בכיוון כוכב הצפון שלנו. אז הנה מה שיצא לי (מה שלא מסומן בקו זה סיפור המסגרת של בק).

    זה יום יפה, השמיים בהירים, הנוף מהמם ואני מסתובבת באיקאה עם בעלי. אין לי שום מחויבויות או לוח זמנים, או בעיות. אני מרגישה טוב יותר מאשר בשנה האחרונה. למעשה אני במצב פיזי הכי טוב שהיה לי בחיים: אני חזקה, רזה מלאת אנרגיה. יש לנו שיחה נפלאה על פרטי רכילות על אנשים שאנחנו מכירים כאשר מגיע אלי הודעה. זהו מכתב מהנשיא האומר שנבחרתי לתמיכה כלכלית לכל חיי כדי לחפש תמונות באינטרנט. זה יצריך הרבה שהייה עם חתולים והכלבה שלי. אני מרגישה יותר טוב מאשר הרגשתי כשאני ובעלי חזרנו להיות ביחד.

    איפה אוקספורד, סוסים, אגם וכתיבה?

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/4/09 11:20:


      silly me, what was I thinking.

        21/4/09 15:22:

      צטט: אבישי_ 2009-04-21 15:14:14

      אני לא מתיימר להבין מי יודע מה, אבל נראה לי שיש את הצד שרוצה להסתובב באיקאה ולרכל ויש את הצד שרוצה לשהות בקיימברידג' ולכתוב.

      אוקספורד, מה פתאום קיימברידג'.

       

        21/4/09 15:19:

      צטט: אבישי_ 2009-04-21 15:14:14

      אני לא מתיימר להבין מי יודע מה, אבל נראה לי שיש את הצד שרוצה להסתובב באיקאה ולרכל ויש את הצד שרוצה לשהות בקיימברידג' ולכתוב.

      ולצערי אני לא מצליחה לדעת איזהו הצד המהותי.

       

        21/4/09 15:14:
      אני לא מתיימר להבין מי יודע מה, אבל נראה לי שיש את הצד שרוצה להסתובב באיקאה ולרכל ויש את הצד שרוצה לשהות בקיימברידג' ולכתוב.
        21/4/09 12:38:

      צטט: אבישי_ 2009-04-21 12:19:17

      קודם כל, צחקתי בקול רם כשקראתי את התוצאה. זה מזכיר לי את המשחק הזה שבו כמה אנשים מציירים דמות אדם ביחד - כל אחד מקפל ומסתיר את מה שצייר ומעביר לצייר הבא.

      נראה לי שחיפשת קרוב מדי להווה שלך. מדוע לא לחפש [גם] לפני היות איקאה והמחשב, 10 או 20 שנה אחורה?

      חוץ מזה, אם בת-זוגי הייתה לוקחת אותי לבלות כמה שעות באיקאה, זה היה הופך להיות יום הגיהנום שלי...

      אתה רומז שיש לי פיצול אישיות? ש"צייר" אחד לא יודע ולא כלום על ה"צייר" האחר? אחשוב על זה, אולי זה יסביר לי משהו חדש על עצמי. דרך אגב, המשחק הזה עזר לי להעביר המון שיעורים משעממים בתיכון. הייתי משחקת אותו עם התלמיד שיש לידי וזו שישבה מאחורי.

      הבעיה עם חיפוש התשובות יותר בעבר היא שדברים נורא השתנו. למשל, עד לפני שנה וחצי היתה לי המון אנרגיה לקום וללכת לרכב ואילו עכשיו אני קצת מכריחה את עצמי לעשות את זה. לצערי, אני מאבדת עניין בדברים נורא מהר.

       

        21/4/09 12:19:

      קודם כל, צחקתי בקול רם כשקראתי את התוצאה. זה מזכיר לי את המשחק הזה שבו כמה אנשים מציירים דמות אדם ביחד - כל אחד מקפל ומסתיר את מה שצייר ומעביר לצייר הבא.

      נראה לי שחיפשת קרוב מדי להווה שלך. מדוע לא לחפש [גם] לפני היות איקאה והמחשב, 10 או 20 שנה אחורה?

      חוץ מזה, אם בת-זוגי הייתה לוקחת אותי לבלות כמה שעות באיקאה, זה היה הופך להיות יום הגיהנום שלי...

        20/4/09 15:04:

      צטט: תמר הלוחמת בדרכים 2009-04-20 14:51:52

      שמת לב שבעלך מופיע פעמיים?

      מעניין אם יש לזה משמעות....

      בטח ששמתי לב. הוא כנראה חשוב לסצינה.

       

      שמת לב שבעלך מופיע פעמיים?

      מעניין אם יש לזה משמעות....

      פרופיל

      ד-ארט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין