נכנסתי לסחרחרה של דייטים. החלטתי שגם לי מותר לגוון. בחמישי עם גמד, שישי עם אליל ושבת, האמת אחרי האליל של שישי הכל כבר נשכח.

מעבר למראה של אל יווני לא היה בו הרבה. הגמד היה הרבה יותר מעניין. אבל האליל פיצה על העדר המוח בשרירים מסורגים.

כבדרך אגב ניצלתי כל הזדמנות להעביר עליו יד. בשלב מסוים זה עלה לו לראש והוא החליט בחוצפתו שמה שמותר לי מותר גם לו.

מצד אחד זה הגיוני, אם לי מותר לבדוק את שרירי החזה שלו, לו מותר לחמוד את החזה שלי.

זה נחמד ויפה אבל לא במקום הומה אנשים.

צביטה במקום אסטרטגי החזירה את היד שלו למקומה הנכון.

מכיוון שהחלטתי שאני בתור הגיוון שלי, לקחתי על עצמי את המשימה לשכר את עלם החמודות במטרה לבצע בו את זממי.

מסתבר שבכדי לשמור על מראה שכזה, בחר עלם החמודות לוותר על תענוגות העולם, הוא הזמין מים בבקבוק.

לא עזרו כל מבטי הזימה האפשריים, לא עזרה גם הנשיקה מלאת הוודקה שניסיתי להעביר לו.

הוא בשלו. 

אני מבינה אותו לחלוטין, גם אני כאמור לא אוהבת שמנסים לשכר אותי, אבל אני האישה והוא השור הזועם.

לפחות משכנו הרבה תשומת לב באותו ערב.

לדאבון ליבי, השור הזועם שלי היה קצת יותר מדי מרוכז בעצמו. אחרי הנסיון הכושל שלו ליזום צעד וללטף את החלק העליון שבי, הוא פשוט העדיף לשבת שם ולהימתח. אם רק הייתה מראה מולנו הוא היה מעלה מופע.

בשלב בו הבנתי שהוא מאוהב, בעיקר בעצמו, החלטתי להמשיך לדרכי.

הזמנתי חשבון, הוא התעקש לשלם על המים שלו.

כבר התחלתי לפנטז על הגמד.

דמיינתי אותו מקפץ סביבי, עובר מעלי מצד לצד.

את השור הזועם שילחתי לביתו בלי נשיקה. כשראיתי אותו מתרחק ממני ועובר ליד ערימת צווחניות מתבגרות ולא משתין לכיוונן, רווח לי, זה לא אני זה הוא.

תנו לי כל יום גבר מצוי, מעוך, שרוט, אלכוהוליסט, השור המטרוסקסואלי שלי אמנם נראה מבטיח אבל לא מקיים.

בשבת היה כבר בחור אחר, לא גמד אבל טיפש כמו כפכף אילת.

את הלקח למדתי, אני מקווה, מחרתיים נחזור לשיגרת הדייטים, גמדי העולם התאספו נא סביבי.