פרופיל
לָבַשְׁתְּ עוֹר יָרֵחַ
לָבַשְׁתְּ עוֹר יָרֵחַ בְּיוֹם כְּלוּלוֹתַיךִ. הִינוּמָה מִשְׁתַּפֶּלֶת נֵזֶר בָּרֶקֶת וְאַתְּ לֹא יָדַעת. בְּמוֹקֵד כֵּס עָטוּף שִׁיפוֹן. זֵר וְרָדים שַרְבִיט מְלוּכָה וְאַתְּ לֹא יָדַעת. הָעֶרֶב הַזֶּה,
|
פוסטים אחרונים
- עוגת שוקולד אוסטרלית 23/3/13
- הַסְּתָו שֶׁאֵינֵךְ יוֹדַעַת 30/10/12
- אֲנִי מְדַבֶּרֶת אֶליךְ 9/9/12
- אלונה (לוני) ריעני הלכה לעולמה 8/8/12
- החתונה של מאיה - (פרק 3) 7/1/12
- החתונה של מאיה - (פרק 2) 23/12/11
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לולהלה
"עור ירח" זה קשה,
והולך ונהיה רק יותר ויותר קשה
עד כוס התרעלה
מה , ממש בכלל לא ידעת למה את נכנסת ?
לא היו שום רמזים במבוא?
טוב, זה כמובן לא ענייני,
אבל זה נראה מאד עצוב.
חיבוק חם לחג !
תודה מיקוש,
שמחתי על הקריאה והתגובה שלך.
חג שמח יקירתי
יפה לולית, חג שמח.
דיוטימה,
מאד אהבתי את הניתוח שלך, במיוחד את אלמנט השקר הנוקב, או נכון יותר את תחושת הבטן של האישה שהתבררה כנכונה לאחר זמן לא ארוך.
ברוכה תהי בקפה שלי :)
אפשר לראות בשיר יותר מרמיזה לתלותה של האישה בגבר, כתלות אורו של הירח בשמש...
שיר מפוכח, נוקב, החושף את השקר בקשר
[עד כה נמנעתי מלהעלות את שירי "כזבוב על חלון". כעת ברור לי שזו רק שאלה של עתוי].
משובח
גליתוש, תמר, גרייס ודן ספרי,
תודה על התייחסות.
שב"ש,
לולה
שיר יפה.
נהניתי לקרוא.
חגיגת הכלולות הופכת ללוויה גרוטסקית. אהבתי את הביטוי "עור ירח" - כאילו נשמע בסדר, אבל כשמסתכלים על הצירוף הזה, יש בו משהו קשה, הניגוד בין עור לבין ירח הופך את הצירוף ביניהם למצמרר.
אהבתי גם "אודם על פני כיחלון - ויזואל מאוד חזק.
יכול להיות שזו לא חגיגת כלולות בכלל. התיאור הזה מזכיר לי יותר ויותר קבורה לא יהודית שבה מלבישים את המת ומאפרים אותו. ואז "ואת לא ידעת" מקבל משמעות אחרת לגמרי...
תודה אני חושבת ("אני חושבת" בגלל צינת המוות הנושבת בשיר...). כתוב יפה.
תמר
מדוע היא הולכת במודע אל עתיד שחור? התמימה כל כך? שמא חוסר הידיעה מה מסתתר בעתיד מונע בעדה מלסגת?
טוב!