כשנגמרות המילים נותר רק הניגון. ניגון של געגועים, של תקווה ושל כאב. ניגונו של העם היהודי באירופה שלפני השואה, ניגונו של עולם שנחרב אך לא נשכח. הקטע המוסיקלי הולחן על ידי מלחין יהודי Ernst Bloch, והביצוע של כנר יהודי גדול, Leonid Kogan . הקטע נקרא "ניגון" מתוך סוויטת "בעל שם". רק להקשיב ולזכור. |
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
צמרמורת עברה
בגופי בזמן ההקשבה
תודה יקירתי
אדי *
תודה*
תודה
ניגון היה ונותר נשמתו של העם היהודי,
זה הניגון של הגעגועים, של המון תעצומות הנפש
וגם סמל הנפשו המיוסרת של העם היהודי
תודה לך אלונה,
מכירה את היצירה,
ואין יותר מתאים לשמוע אותו שוב ביום כזה
}{
חובה עלינו להמשיך את הניגון
תודה שהבאת!
כשנגמרים המילים מתחיל הניגון
תודה לך אישה רחוקה אך קרובה כל כך ללב
"שלושה דברים פותחים את שערי הלב: תפילה, ניגון ומקומות חדשים" - הבעל שם טוב.
להתפלל אני לא יכולה אבל אביא לכם ניגונים ומראות של מקומות זרים, חדשים...
תודה ובהצלחה לך עם הפרוייקט החדש!
מחבקת אותך, איש הניגון והתנועה המתמדת...
אלונה
לזכור ולא לשכוח
דודו
תודה. מקסים.
ניגון שפותח שעריי שמיים
תודה !
בוכה כל הערב...
תודה.
אהבת את הניגון? עצוב. אין דבר, בעוד כמה ימים אני אשלח משהו יותר שמח!
תודה ולילה טובתודה ולילה טוב
*
כמובן שראיתי. תודה איש יקר. אני רק רוצה לשתף אנשים בדברים המרגשים אותי.
חזרתי הערב מטקס שאירגן מרכז תרבות ישראל של השגרירות במוסקבה.
הייתה שם בעיקר מוסיקה והרבה דממה. בחוץ היה קר מאוד ואפור. במתחם הזיכרון ילדים גלשו בסקייטבורד.
ואני הרגשתי צורך להיות בערב כזה עם ישראלים ויהודים.
ושוב תודה לך.