מצמרר ונוגע..

אנחנו כול כך דומים..

ללא האנשים המדהימים האלה

לא היינו היום בחיים.

 

סיפור מרתק ומרגש מאוד.

תודה על השיתוף.

יש להצדיע לחסידי אומות העולם. בלי ציניות

 

שבת קסומה

סיפור מדהים   כתוב כראוי    סיפור נוסף בשרשרת חסידי אומאות העולם   רק מעצים את הצורך שלנו לחזק את מדינת היהודים מקווה שתפוצת הסיפור תצא מעבר לקפה ותגיע לכל אלה שלא נוח להם עם ההמנון ועם המדינה היהודית

סיפור מדהים!!!

כל כך חשוב להמשיך ולספר..להנציח את הדברים, במיוחד לאור העוכבדה שהדור הזה יהיה הדור האחרון שישמע עדויות ממקור ראשון!

הסיפור שלך הזכיר לי משהו שקראתי פעם, מזמן...

הלכתי לבדוק - ואכן, בספר שקיבלתי פעם מחברה, ספרו של אלי בן-גל "כשאוכלים עם השטן" - הוא מספר על הכפר לה-שמבון בצרפת, שגם תושביו הסתירו יהודים.

 5000 איכרים שם הצילו... 5000 יהודים!

לכומר שם,חסיד אומות העולם, קוראים הפסטר טרוקמה. למנהל בית הספר שקיבל את כל הילדים בלי לחקור ולדרוש, קוראים מר דרסיסק. שניהם נעצרו באיזשהו שלב, יחד עם סגנו של הכומר, והובטח להם שישחררו אותם אם רק ישתפו פעולה עם השלטונות.

הפסטר טרוקמה אמר שהוא מכיר רק בשלטונו של אלוהים ושהוא ימלא רק פקודות שאינן סותרות את המוסר של הברית החדשה כפי שהוא מבין אותו.

בן אחיו של הפסטר, דניאל טרוקמה הצעיר, הקים וניהל בית יתומים. בשלב מסוים הגיע לשם הגסטפו, ודניאל טרוקמה, שלא הספיק להבריח את הילדים, הלך יחד איתם - "יאנוש קורצ'ק אלמוני". הוא מת יחד איתם במיידנק.

ארבעים שנה אחרי המלחמה, אחד הצאצאים שחי בארה"ב - שמע את הסיפור, חזר לשם ועשה סרט בשם "נשק הרוח" - ובו הוא מראיין את התושבים שחיו אז, ביניהם אשה זקנה שמגרפת בחצר:

"מדוע עשיתם זאת?"

"אם לא, מי היה עוזר להם?"

"איך כל זה התחיל?"

היא מנסה להיזכר:

""באנו לתפילה, הפסטר (כומר) טרוקמה אמר יש לי שלושה ברית ישנה (יהודים). מי לוקח אותם? לקחו אותם. זהו!""

"לא היססתם?"

"מה? אלוהים שולח לנו את עמו ולא נקבל אותו?"

 

 (למי שמתעניין - עמ' 66 בספר.)

 

נחנק לי הגרון כשאני קוראת את זה...

יש משפט כזה, שחרות לי במוח, וסליחה שאני לא יודעת לצטט אותו במדוייק:" הרוע משגשג כשהטובים שותקים..."

נזכור כולנו לעולם לא לשתוק,  גם על עוולות קטנות שאינן קשורות ישירות אלינו.

שיהיה לכולנו רק טוב!

 

באמת סיפור מדהים...

סיפור מרגש במיוחד.

                            

אחד מאותם מקרים שמלמדים, שבסופו של דבר, הכל ביד בני האדם. הטוב, הרע, האופל, הגבורה, ההתעלות. הכל.

בידינו אנו להראות את מותרנו על שאר יצורי כדור הארץ, ולמרבה הצער -בידינו להראות גם את ההיפך.

טלינקה,

בכל פעם שאני קורא משהו שאת כותבת אני משתכנע יותר ויותר שאת אחת המספרות המוכשרות ביותר שיש וההחלטה שלך ללכת לקורס מורי דרך פשוט מושלמת. את תהיי לי מתחרה רצינית מאד ונפלאה

 

סיפור מאוד מרגש

תודה ששיתפץ אותנו

כל טוב

זאב

הסיפור שלך מדהים. הזכיר לי איך סבתי הבריחה את סבי (בעלה) מגרמניה בדיוק באותה תקופה. היא הייתה ננוצריה, בלונדינית עם עיניים כחולות, ומן הסתם חלק ממחזריה הרבים שירתו באס אס. סבי היה יהודי, ולמעשה אותם חברים באס אס הזהירו אותה שהמצב הולך ונהייה מסוכן. פעם אחת הגיעו לביתם אנשי אס אס והיא בכוחות לא מובנים שכנעה אותם לעזוב את המקום, וביום למחרת הסבא לקחת זוג אופניים ורכב מגרמניה עד יוון אז עלה על אניה לישראל, עם סבתי שעשתה את הדרך ברכבת מספר ימים לאחר מכן.

טליה,

הסיפור לך מרגש .בכל פעם שאני קוראת את הסיפורים האלה אני חושבת

על חוסנו של דור ההורים שלנו ששרד את אימת השואה והצליח להקים בית ודור

חדש. בכל פעם אני נדהמת מחדש.

סיפור מופלא שמעורר אופטימיות :))

צדיקים בסדום.

מדהים במיוחד הנכונות של הכומר לעמוד בעינויים על מנת להציל חיים ולהישאר נאמן לאנושיות שבו.

חשוב להזכיר גם את האור שבכל הזוועות.

תודה על השיתוף.

תודה ששתפת*

וואו! מרגש ומדהים

סיפור שדורש הפקה לסרט.

אנושיות טובה בכל רמ"ח אבריהם ושס"ע גידיהם!

*

כמה טוב שיש ניצולים שיכולים לספר,

וטוב שאת ממשיכה לספר את הסיפור המרגש.

חייבים להמשיך לספר ולזכור!

טליה

מרגש מאוד

הסיפור של אביך..

וחסידי אומות העולם

אנשים משכמם ומעלה.

*

כל כך קשה לשמור על הניצוץ האנושי מול חוזקו של הרשע. כל סיפור כזה מזהיר באפילה כמו פרוז'קטור

סיפור ההצלה של אביך, מעיד על כך שפה ושם יש אנשים ששמרו על צלם אנוש ולא נכנעו "לאוירה" ששררה אז. 

באופן מוזר אנחנו מתייחסים לאלה שלא הגיעו למחנות הנוראיים האלו כברי מזל - כאילו שחיים כאלה הם חיים "טובים".

בתקופה ההיא כשהעולם השתגע, זה כנראה היה כך. 

עדיין קשה לתפוס איך הצליחו לשרוד בתנאים קשים כל כך, גם אלו וגם האחרים.

גם בתופת, הייתה אנושיות, תודה.

מרגש לקרוא שבתוך כל הזוועה הנוראית היו עדיין אנשים ששמרו על צלם אנוש וסיכנו עצמם כדי להציל אחרים.

כמה אומץ היה צריך בשביל זה.

שאלה שאני תמיד שואלת את עצמי שאני קוראת קטעים כאלה. האם אני הייתי מסוגלת לוותר על הכל ולסכן את כל מה שיקר לי כדי להציל מישהו שאני אפילו לא מכירה.

מסמך לחיים.

מרגש.

מבטיח לבקר בכפר הזה בנסיעה הבאה לצפון איטליה ולבזבז שם כמה שיותר כסף...עדיף מאשר ביזבוז כסף בבר בהמבורג...

ריגשת אותי מאוד...

 

להשתחוות בפניהם. הם האלוהים או לפחות נציגיו עלי אדמות.

חבל שאין הגדה של השואה כמו הגדה של פסח. לדעתי זה סיפור יציאה אמיתי של אנשים שנלחמו על החיים שלהם במו ידיהם וללא עזרה אלוהית. זהו הסיפור היגדת לבנך. שלא נשכח לרגע את הקורבנות ואת השורדים.

תרגשתי

ריגשת..בכל פעם מתגלה עוד סיפור מדהים

         

 

דמעתי. התרגשתי. אין לי את המילים המתאימות לסיפורים כאלה ...

מקנאה בך שאת יודעת את סיפור בריחתו של אביך שיח'.

אבי ז"ל אף פעם לא דיבר על התקופה ההיא, איך ברח ואיך הצליח להגיע לארץ. כעת כבר אין את מי לשאול, ואני מרגישה חסר ענק.

מחבקת אותך

אוהבת מאוד

תודה על השיתוף!

מרגש ומעורר מחשבה!

מרגש מאוד מאוד.

חשוב לספר גם סיפורים כאלה.

תודה.

תודה

חייבים לספר ולא לשכוח

תודה.

הודות לאנשים כאלו, חסידי אומות עולם, שהמצפון היה נר לרגלם, לא מעט אנשים שרדו את הגיהנום הזה וחלקם עדיין איתנו.

לכל אדם סיפור

לכל סיפור אדם

תודה לך

 

סיפור מרתק.חבל שכמות הילדים

האנשים שהצליחו לשרוד הייתה כה קטנה.

בזכותם אנחנו חיים היום.

 

מדהים כל פעם מחדש איך בחושך הזה שאפף את אירופה קרנו גם כמה מלאכי שרת.

פנים טובות בחשכה.

 

באתי הנה בשבל הכוכב

את יודעת, אני יושבת כל היום מול מסך המחשב מול המילים כאן וכל הזמן מצטמררת, מעוד סיפור ועוד סיפור

 

ותראי אותנו,כל כך חיים, כל כך יפים, כל כך הוכחה שהם לא יכלו לנו !

 

אוהבת אותך מאד

 

אני

סיפור מופלא על גבורה והישרדות.

תודה יקרה.

כתבת נפלא.

מקסים

מדהים!

באמת סיפור מרגש

סיפור מרגש

יש אנשים טובים באמצע הדרך...

אוי מתוקה

מרגש

מרגש מאד

גרמת לי לדמוע

אוהבת אותך

מעניין ומרגש!

 

 

צריך להכיר ולהוקיר את חסידי אומות העולם !

מסתוריות ונפתלות הן דרכי האל. סיפור מופלא!

בדיוק חזרתי מהטכס המרכזי בחיפה לציון יום הזיכרון לשואה והגבורה - 2009.

הטכס שהונחה ע"י גילה אלמגור הכיל בין השאר 6 קטעים מצולמים על שישה ניצולי שואה תושבי חיפה.

בתום כל סרטון בו הניצול מספר את שעבר עליו ועל משפחתו, הקריאה גילה את שמות הנופלים מקרב בני משפחת הניצול והוא עלה להדליק נר זיכרון על הבמה - הראשונה לעלות היתה אימי..

הנה עוד סיפור מדהים שנחשפתי אליו בזכותך

כמה סיפורי אצילות כאלה יש...

(*)

הפעם אין לי מילים

אף פעם לא מצאתי מילים לסיפורים שכאילו  .

 

איזה סיפור מרגש...

משפחתו של חבר שלי ניצלה מהגרמנים בזכות משפחה שכנה שהסתירה אותם באסם.

הם סיכנו את חייהם כדי להציל את השכנים היהודים, ועד היום המשפחה שלו תומכת בהם כספית ושומרת איתם על קשרים.

מדהים.