Creative Industries - תעשיות יצירתיות
מזה שנתיים אני לומדת בפקולטה לתעשיות יצירתיות באוניברסיטת QUT, או בשם ההרבה יותר סקסי:
המונח עצמו מקושר עם כמה אנשים במהלך שנות ה- 90, והוא החל לתפוס תאוצה במקביל להתפתחות תעשיית היי-טק, תעשיית הידע והתעצמות התקשורת האלקטרונית ועימו משמעויות הכפר הגלובלי.
לקח לי זמן להבין מה זה בדיוק אומר, התעשיות היצירתיות ומה בעצם לא נכלל בהגדרה זו. ממה שהצלחתי לגבש עד כה, עם התעשיות היצירתיות נמנות תעשיות הממוקדות ביצירת קניין, תוכן או עיצוב ייחודיים שלא היו קיימים עד כה. התעשיות היצירתיות כוללות תעשיות המתמקדות ביצירה של ושימוש במוצרי קניין רוחני כמו:מוסיקה, ספרים, סרטים ומשחקים, או באספקת שירותיים עסקיים הכוללים: פרסום, יחסיציבור ושיווק ישיר. חוויות אסתטיות גם הן חלק מהתעשיות היצירתיות וכוללות: אמנות,תרבות, תיירות, ספורט, תכשיטנות, אופנה, שירה, וכתיבה יצירתית.
תעשיות יצירתיות לא כוללות (ונוגדות) תעשיות המפיקות ערך באמצעות העברת בעלות של קניין קיים (כמו: מסחר, שירותים פיננסיים ונדל"ן), מסחור מוצרים או שירותים (כמו ייצור אוטומטי, חברת חשמל וחברות דומות) ואחזקת ושימור הקיים (תעשיית המוסכים למשל).
כיום מונות התעשיות היצירתיות 11סקטורים: פרסום, אדריכלות, אמנויות (arts), אוּמנויות (crafts), עיצוב, אופנה, סרטים ווידיאו וצילום, תוכנה משחקי מחשבומו"ל אלקטרוני (electronic publishing), הוצאה לאור, טלוויזיה ורדיו.
בשנות ה- 2000, קיבלה אוניברסיטת QUT מענקים להקים קמפוס ראשון בעולם (עד כמה שידוע לי...) על טהרת לימודי התעשיות היצירתיות. בהתאם לרעיון החדשני המאחד מספר דיסיפלינות קלאסיות בפורמטמודרני, גם הקמפוס עצמו נראה מרענן ומוזר. בנו מהיסוד כפר אורבני המכיל שילוב של שכונת מגורים, איזור מסחר ואוניברסיטה במתחם אחד כחלק אינטגרלי מהעיר כולה (בריסביין,דרך אגב).
בהחלט לא שגרתי ולפעמים חסר לי הדשא (כמו בקמפוס הקלאסי של האוניברסיטה הממוקם בין הגנים הבוטאניים של העיר לבית הפרלמנט של קווינסלנד מוקף בנהר בריסביין), אבל באופן כללי, אני אוהבת את הקמפוס הביזארי.
אלה תחומי הלימוד בפקולטה בה אני לומדת:
מה שמשאיר סימן שאלה סביב נושא המחקר שלי (נשים, חברויות ואמצעי תקשורת) שהוא בעצמו שילוב דיסיפלינות (אולי אקים פקולטה משלי?) מלימודי נשים, סוציולוגיה ותקשורת, אבל גם: מדעי החברה באופן כללי,פסיכולוגיה, טלקומוניקציה ועוד...ואיך הוא בדיוק משתלב בכל הפוסט מודרניזם הזה.העיקר שקיבלו אותי ללימודים |
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אל תבכה, אהוד :-)
בגדול אתה צודק. ונכון, זה קצת ביצה ותרנגולת + הרבה עבודה מעשית.
ביצה ותרנגולת - כי מראש מי שמגיע ללימודי אמנות ומחשבים למשל, הוא כנראה בעל נטיה, רקע וכישרון בתחום (הסטודנטים עוברים בחינות לפני תחילת הלימודים). העבודה המעשית מחדדת ומיימנת את אותן כשרונות ומפתחת את היצירתיות שכנראה קיימת בכל אחד מאיתנו רק ברמות שונות.
והעבודה המעשית: רוב החוגים שפקולטה הם לימודים מעשיים (כולל חלק לא קטן מהדוקטורטים, שלי לא :-), קונספט קצת מוזר, אבל למשל: קומפוזיציה של יצירה מוסיקלית, הופעות מחול, תצוגות אופנה, וגם - יצירת תוכנות מחשב ופיתוחים טכנולוגים - כולל רישום פטנטים (בשיתוף עם חברות מסחריות) מהצד השני.
נשמע מוסד חינוכי מעניין, מרתק וייחודי.
תעשי חיים ותמשיכי לעדכן
תודה!
אני רואה את הנופים האלה ובא לי לבכות. (מרוב ערגה, הכוונה)
ואני תוהה, ביני לבין עצמי, האם אפשר ללמוד יצירתיות...
כלומר, בטוח שאפשר תמיד לשכלל בשוליים, כמו שקורס פסיכומטרי משפר ציונים, אבל חייבים לבוא עם מאגר כשרונות מראש, נדמה לי.
תודה על הברכות. פרטיך נצורים בכספת הדוקטורט שלי לצורך תקשורת עתידית :-)
יש הכל - ראשון, שני, שלישי ופוסט :-)
היי לידיה,
הספר מאוד מעניין אותי. החלק האוסטרלי שבו מתרחש כשעה נסיעה מהבית שלי - ובאווירה דומה. אשמח לשמוע רשמים :-)
אורית.
מעניין ומרתק
בנוגע לאמירה - "מה שמשאיר סימן שאלה סביב נושא המחקר שלי (נשים, חברויות ואמצעי תקשורת) שהוא בעצמו שילוב דיסיפלינות (אולי אקים פקולטה משלי?) מלימודי נשים..." אני בעד אני חושבת שאכן זה נושא מרתק ויש ללמוד בו וממנו המון. מעניין לדעת איזה מסקנות מרתקות תמצאי בעקבות מחקר זה.
במידה ותממשי את חלומך בארץ אשמח לשמוע ולקחת חלק בו כי זה אכן מרתק...
תודה
וואו, איזה יופי, עצם הרעיון והמבנה כאחד!
עלי והצליחי :-)
יש אצליהם גם תואר שני ? נשמע מאוד מעניין - תודה.
קוראת עכשיו את חתונה אוסטרלית של נאוה סמל,
הפותח בסוגייה: למה ללמוד באוסטרליה?
והופך לסיפור אהבה בין אנשים ויבשות.
ל י ד י ה
פשששש
ריספקט.
מרתק.
חבל שאין בארץ כזה שילוב!
הו, סתם...זה היה תוך כדי הטיסה היומית שלי באולטראלייט
תודה על העצה - אעדכן בפוסט...
המדיניות המקבלת של אוסטרליה לתרבויות שונות - אכן מעוררת הערצה (בעיני) וראויה לחיקוי. עם זאת, למרות המדיניות, עדיין יש לא מעט סיפורים של ישראלים ובעיקר יהודים שהיו עדים לגילויי איבה מצד המקומיים, אם כי אני חייבת לציין שבאופן אישי, יש לי רק דברים טובים להגיד על הקבלה של האוסטרלים אותנו כמהגרים - גם בין המבוגרים, ובמיוחד בקרב הילדים. כך או כך, אני מרגישה שאני מבינה היום את המהגרים הרוסיים-ישראלים הרבה יותר טוב.
עניין אחר ולא פתור עדיין הוא הנזק הבלתי הפיך שנגרם לאבוריג'ינים...
אני בהחלט חושב שאת צריכה לפתוח פקולטה
אורית,
זה נשמע כמו סביבת לימודים מרתקת! לא פלא שאת מרגישה מבורכת מעצם שהותך שם...
סביבה ביזארית טובה, ללא ספק, כדי "לצאת מהקופסה". להכריח אותך להתרגל למשהו אחר, ולכן גם לחשוב אחרת, ויזואלית, טכנולוגית, ואולי גם פילוסופית. יחד עם זאת, אפשר ליצור כל כך הרבה סביבות ביזאריות אחרות, כך שברגע שהכנסת את עצמך לאחת, היא אולי קצת כופה עלייך את הסגנון שלה. בעיקר אם היא דומיננטית.
ו... heritage, תרגמי כ"מורשת". מורשת פלורליסטית (של מקורות שונים), אופיינית לארצות הגירה מבוססות, כמו ארה"ב, קנדה, אוסטרליה. אצלנו, בן גוריון היה עסוק בבניית כור היתוך, כי ישראל בתחילתה היתה מאד לא מבוססת תרבותית. עכשיו, כבר נוח לנו יותר עם מורשת שמביאים יהודים מארצות שונות. ראי, למשל, את הצלחת חגיגות המימונה. אבל עדיין לא נוח במיוחד לתושבים הותיקים עם המורשת הרוסית, הצעירה ואולי גם המאיימת יותר - מה שאומר שכושר הספיגה וההיתוך של החברה הישראלית לא מספיק חזקים ומבוססים. יחד עם זאת, בארצות מבוססות, המורשת הפלורליסטית כוללת גם את מורשת התושבים שחיו בה לפני ההגירה פנימה (מכאן, העניין הרב במורשת האבאוריג'ינים באוסטרליה, והאינדיאנים בארה"ב ובקנדה - כי אולי הגיע הזמן גם למרק את המצפון), מה שאצלנו עדיין לא קיים וכנראה לא אפשרי, כי הקונפליקט עדיין בעיצומו.
בהצלחה!
אורן
גרתי באוֹסְטְרַלְיָה שמונה חודשים, באֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְחָמֵשׁ וכף רגלי מעולם לא דרכה במוסדות החינוך. אין ספק שאת לומדת חלק מאהבותיי הגדולות וזה אומנות, תקשורת, כתיבה. הכי חשוב תיהני, לימודים במדינה אחרת הם סוג של אומנות תרבותית, לי זה קרה בSanta Monica collage בלוס אנג'לס
כל כך מעניין לך שם. איזה כיף.