כותרות TheMarker >
    ';

    הגיגַי

    אני אולי לא הבלוגיסטית הטבעית (יש דבר כזה?)
    אני מעל גיל 40 (אבל מרגישה הרבה פחות) יש לי ארבעה ילדים, אני דוסית וגרה מעבר לקו הירוק. אני מוגדרת \"מתנחלת\" על פי הגיאוגרפיה, אבל מעניין אותי יותר \"התנחלות בלבבות\" מאשר התיישבות בפיסת קרקע זו או אחרת...
    טוב, אז זה בהחלט מספיק להקדמה. הכרות נוספת בפנים..

    שחרית ביום השואה - תפילה רגילה ביום לא רגיל

    30 תגובות   יום שלישי, 21/4/09, 08:33

     

    אני קמה בבוקר.

    עוד בוקר

     

    אני מתארגנת ופותחת את הסידור לתפילת הבוקר, תפילת שחרית. 

    אבל, זהו לא עוד בוקר.תוך כדי תפילתי, קיבלו המילים משמעות נוספת.

    קראתי את המילים באמצעות העיניים של הנרצחים.

    אמרתי את המילים ושמעתי את קולם.

    שמעתי בראשי את קולותיהם כשהם עונים לי אמן. 

          

    מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך

    אני זכיתי להודות לה' שקמתי, חיה ונושמת ליום חדש.

    כמה יכלו להודות כך לפני שבעים שנה? כמה אמרו את התפילה הזו בבוקר אחד, ולמחרת כבר לא זכו לכך...  

           

    בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה:

    אני מודה על יום חדש עליו מבשר השכוי (התרנגול). סדרי הטבע, שקבע ה' מאפשרים לתרנגול, ולטבע כולו להבחין בין יום ובין לילה.איך הרגישו היהודים בימי השואה? האם שמחו ליום חדש של עינויים, סבל, שכול ורצח? האם יכלו הם להודות על כך שהתחיל יום נוסף? האם יכלו להודות על סדרי הטבע? על הפלנטה האחרת של ימות השואה? 

     

    ברוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹיה:

    אני מברכת בכל בוקר על כך שאני יהודיה. אני מודה על כך שאני בת לעם היהודי.

    איזו גבורה הייתה ליהודים לברך כך, כאשר כל מה שהם מקבלים בעבר ה"זכות" להיות יהודי הוא רצח והשפלה... 

     

    בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. שֶׁלֹּא עָשַׂנִי שפחה:

    אני מברכת בתחילת כל יום על כך שאני אדון לעצמי. אני חופשיה.

    איך ברכו כך היהודים שהיו עבדים ושפחות לעם הגרמני. הם היו רכושם. הם היו בהמות משא, עכברי ניסוי. לא הייתה תקופה שבה עם היה כל כך משועבד ובכל זאת הודו לאל בכל בוקר ובוקר...  

     

    בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. פּוֹקֵחַ עִוְרִים:

    אני מודה לה' על כך שפקחתי את עיניי. אני רואה. גופי  פועל באופן מושלם ומאפשר לי לראות את עולמנו הנפלא.

    איך בירכו באירופה לפני שבעים שנה? לא כולם יכלו לפקוח עיניים ולראות. ומה עם כל העולם? הם עצמו עיניים במשך עשור ולא ראו אשר עוללו הגרמנים ועוזריהם לעמנו. 

     

    בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. מַתִּיר אֲסוּרִים:

    אני אדם חופשי. אני חיה במדינה יהודית ריבונית. אינני כבולה לאיש.

    איך ברכו כך, כל בוקר ובוקר, מיליוני יהודים שהאמינו למרות הכל? מתיר אסורים? הם היו אסורים בכבלים הקשים ביותר שניתן להעלות על הדעת... 

     

    בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. זוֹקֵף כְּפוּפִים: 

    אני מודה על כך שאני זקופה. אני גאה. אני יהודיה מאמינה, בת לעם עתיק ומופלא. זכיתי לעמוד זקופה אחרי דורות של כפיפות.

    לפני שבעים שנה, העם היהודי היה שפוף ומושפל. איך יכלו לברוך "זוקף כפופים"? האם הם ראו שזוקפים את קומתם השפופה? רבים לא זכו לכך... 

     

    בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים:

    אני מודה לאל על השפע שסביבי. יש לי ארון מלא בגדים המתאימים לכל עונה ואירוע.לובשי בגדי האסיר המפוספסים. איך הם ברכו? אסירי המחנות ותושבי הגטאות שהסתפקו בסמרטוטים כשהחורף היכה ללא רחמים. איך הם יכלו להודות לאל, מלביש הערומים? 

     

    בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ:

    אני מודה בכל בוקר על כך שיש לי כוח לעשות את המוטל עליי. שיש לי כוח לעבוד, ליצור, להיות אישה, אם וחברה לבני משפחתי.

    איזו גבורה הייתה לאנשים לפני שבעים שנה שהמשיכו לברך על כך שעדיין נותר להם מעט כוח. אותו הכוח שנתן להם להמשיך עוד ועוד עד אשר ניצלו.

     

     

    אני ממשיכה בתפילה

    שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד

    בשבילי, קטע תפילה. חשוב, אך שגרתי. משהו שאומר כל יהודי מתפלל מספר פעמים ביום.

    בשבילם - תפילת קבלת הדין, קבלת עול מלכות שמים וצידוק הדין.

    בשבילי עוד קטע

    בשביל כל כך הרבה יהודים בימי השואה -  היו אלה מילותיהם האחרונות.

     

    ועם הפרספקטיבה הזאת - אני ממשיכה לברכה האחרונה שלפני תפילת השמונה עשרה .

     

    עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר:

    איזו כוח הייתה להם להמשיך ולהאמין אחרי כל מה שעובר עליהם, להמשיך לומר ולהאמין שה' הוא עזרם, בכל דור ודור...

    קשה לי לתפוס את גדלות הנפש, או הזעקה האדירה לעזרה כאשר אמרו:

    רָם וְנִשָּׂא גָּדוֹל וְנוֹרָא, מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ, וּמַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עֲדֵי מָרוֹם, מוֹצִיא אֲסִירִים, פּוֹדֶה עֲנָוִים, עוֹזֵר דַּלִּים, הָעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו.

     

    אני ממשיכה בתפילת העמידה. תפילה אישית בלחש.

     

    אני מתפללת בשביל כל כך הרבה דברים. רפואה, פרנסה. אני מתפללת שתהיה גאולה, שעם ישראל ישוב לארצו, שנחיה בצדק חברתי ובשיוויון.

    מה הם ברכו? איך היה להם את הכוח?

     

    בברכת "שמע קולנו" נוהגים להוסיף בקשות אישיות.

    שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְה' אֱלֹהֵינוּ,חוס ורחם עלינו, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה, וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ,. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

    כמה בקשות נאמרו פה לפני שבעים שנה? כמה טחינות ובקשות רחמים....

     

    והתפילה מסתיימת בתקווה. כל כך חשובה, אז וגם היום

     

    עֹשֶׂה שָׁלוֹם  בִּמְרוֹמָיו הוא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.


     

    התפילה כמעט מאחוריי. אותה תפילה שגורה כל כך - ושונה כל כך ביום השואה.

     

    המשפט האחרון, כמעט, בתפילת שחרית, מזוהה כל כך עם אימי השואה.

    אני שומעת באוזניי, היום, ביום השואה, את השירה ואת המילים שמבטאים את המבט קדימה ואת האמונה השלמה שבסופו של דבר יהיה טוב.

    אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ

    וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ

     עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם

     

     

    לניגון, למילים ולהסברים באתר "הזמנה לפיוט"

    תפילת שחרית רגילה.

    ביום לא רגיל...

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/4/09 09:05:

      צטט: עולם חדש וקשוב 2009-04-22 09:15:21

      תפילת שחרית רגילה.

      ביום לא רגיל...

       

      וזכינו למוצא פיך המעניק תובנה והבנה

      נעים להכיר

      יופי של פוסט!

      בוקר טוב

       

       

      תודה רבה

      וברוך הבא לבלוג שלי!

       

      קרן

        24/4/09 09:04:

      צטט: shabat shalom 2009-04-21 21:52:48

      צטט: קרן אטינגר 2009-04-21 19:47:10

      צטט: shabat shalom 2009-04-21 18:03:40

      אני לא מתפלל כל בוקר.

      גם לא מתפלל, בכלל, את התפילות הסדורות הללו. ויתכן שאני מפסיד משהו מאי קיום מנהג זה.

      ואפילו רוב הברכות שמצוינות בתפילת הבוקר שהבאת כאן פותחות את העיניים לשאלות מהותיות של חיי האדם. ויפה הכלי הזה אצל המתפללים אם הם עושים זאת מתוך כוונה והבנה.

      רק ברכה אחת קשה לי: "מתיר אסורים". קשה לי לקבל אותה אצל אדם דתי.

      אשמח אם תסבירי אותה במובן הרחב של החיים הדתיים.

       

      אני מאמינה שגם אדם לא - מתפלל. גם אם לא קוראים לזה כך. תקרא לזה לקוות, לאחל, לכוון לאנרגיות חיוביות...

       

      על כל פנים - "מתיר אסורים". כמו כל דבר אפשר לפרש את זה איך שאתה רוצה.

      מדברייך אני מניחה שאת רומז על כך שכאדם דתי אני כבולה.

      אני לא מרגישה כך.

      מערכת החיים הדתית הינה מערכת חוקים שקיבלתי על עצמי כי אני מאמינה שהם הופכים אותי ואת חיי לטובים יותר. אני מאמינה שזו הדרך הנכונה והאמיתית.

      גם אתה חי לפי חוקים מסוימים - חוקים חברתיים, חוקים דמוקרטיים. האם אתה מרגיש כאסיר?

      מן הסתם קראת את הספר "בעל זבוב" שמציג חיים ללא מסגרת של חוקים.

      אלה לא חיים שאני הייתי רוצה - אני מניחה שגם אתה לא היית רוצה כאלה חיים ללא "כבלים" ברמה כזאת.

      אם כן - כולנו כבולים למערכת חוקים.

      וברוך "מתיר אסורים" בא לדבר על דברים פיזיים מוחשיים יותר.

       

      להת'

      קרן

      נכון. לכל אדם שיש קווים מנחים בעולם יש מחויבויות שהוא מאמין בהם ולא יכול לחיות בלעדיהם אינו מרגיש כבול.

      נכון.

      אבל דוגמת "בעל זבוב" לא תופסת ולו רק משום שבבעל זבוב כשאין חוקי מוסר מחייבים יש עבדות של החלש לחזק. גם במסגרת של חיים ללא חוקים יש עבדות (אפילו יותר דורסנית).

      אבל תפילה של "מתיר אסורים"?

      מהם הדברים הפיזיים היותר מוחשיים שאליה מתוונת התפילה? 

       

       

       

      אני חושבת שאנחנו מתכוונים לאותו הדבר.

      מערכת מוסרית או חוקתית כובלת במידת מה - אבל זה עדיף על המצב ההפוך.

       

      לשאלתך לגבי ברכת "מתיר אסורים".

      כמו כל דבר בכתובים - יש פשט ויש דרוש.

      בדבריי התכוונתי לפשט הדברים.

      מתיר אסורים - משחרר עבדים, אסורים, כלואים ושבויים.

       

      והלוואי שבשנה זו נראה את שחרור גלעד שליט ושאר היהודים בעולם שאסורים בגלל אמונתם או היותם יהודים.

       

      שבת שלום - שבת שלום!

        24/4/09 09:01:

      צטט: נ.י.ל.י 2009-04-22 08:58:22

      תפילה היא התקווה

      כל אחד באמונתו יחיה

      ורק שאדם טוב יהיה

      במחשבתו ובמעשיו

      מרגשת תפילתך ומתאימה לכל השנה!

       

       

       

      תודה רבה

      ברוכה השבה!

       

      אני מסכימה מאוד עם דברייך - תפילה היא לא שייכת רק לדתיים.

      כל אדם שמקווה, מייחל, עושה חשבון נפש, שמח או עצוב - הוא למעשה מתפלל

       

      שיתגשמו כל תפילותינו

       

      קרן

        24/4/09 08:59:

      צטט: too many ideaes 2009-04-21 22:25:25


      יפה כתבת.

      יותר ויותר אני מתחיל לחשוב עם השנים...איזו התנגשות קשה זו בין האמונה לבין מה שאירע.מצד אחד,מספיק לקרוא בתנ"ך על עשרות ומאות אלפי ההרוגים בכל המלחמות,החל מימי הנביאים וכלה בדברי הימים.למי שקורא היסטורי של המין האנושי,בודאי ידועים כל עשרות המלחמות הנוראיות שאירעו בעולם,וגבו למעלה מ-150 מליון הרוגים,לפחות ! עשרות מצביאים סדיסטים עינו רצחו אנסו ושיעבדו לאורך מאות רבות של שנים עמים רבים וגדולים,ובכל זאת,משהו בי קצת מתערער.אולי אני פשוט טיפוס של לא-מאמין.אני גם מכיר היטב היטב,את הטענות של המאמינים בכל זאת.אולי זה משהו אינדיבידואלי ..האמונה...   לא יודע מה לומר לך...

                 שיהיה לך ולנו שבוע טוב.

       

      תודה על המחמאות.

       

      גם לאדם דתי, שמקיים אורח חיים על פי ההלכה, קשה למצוא תשובות לרוע שבעולם.

      למעשה פילוסופים יהודים ולא-יהודים עוסקים בכל רבות.

       קל וחומר הבנת אירועי השואה.

       

      השואה, היא תופעה שקשה למצוא לה הסבר ובוודאי שלא פשוט להבין כיצד התרחשה השואה בעולם של ה'?

       

      ועם זאת - תשובתי היא, לפחות לעצמי, שאדם מאמין, מאמין בתמונה הגדולה.

      הוא מקבל על עצמו החלטה לקיים אורח חיים מסוימת, על פי אמונה מסוימת.

      מתוך ההסתכלות הזו הוא מפרש את החיים.

       

      רבים מאוד עזבו את הדת בגלל אירועי השואה.

      אבל אני חשה שאני לא יכולה להתכחש להיות יהודייה יותר מאשר שאני יכולה להתכחש להיות אישה.

      ובשבילי להיות יהודיה - זה לחיות באורח חיים יהודי.

      אני יודעת שאינני מבינה הכל. לא הכל נהיר לי - ובכל זאת התמונה הגדולה חשובה ונכונה עבורי.

       

      ואם תרצה להתעמק בסוגייה של האמונה והשואה - מאמרים וספרים רבים מאוד מאוד נכתבו בנושא. תוכל לעיין בהם ולהבין נקודות מבט שונות.

       

      שבת שלום

      קרן

       

       

        22/4/09 12:24:

      צטט: קרן אטינגר 2009-04-21 13:04:37

      צטט: shlompi 2009-04-21 11:17:16

      אין לי מה להוסיף.

      פשוט ניפלא.

      ותחזנה עיננו בשובך לציון ברחמים.

      במהרה בימינו.

      אמן.

       

       אוף...

       

       


      במילה אחת.

      תודה!

       

      קרן

       

      נ.ב פגשתי את עדי אלטר בחג וצחקנו על הגילוי שלנו... מסתבר שוה עצמו גילה אותי בין המגיבים לאחד הפוסטים שלך!

       אוף... עמלתי אתמול שעה ארוכה על תגובה -אבל הקפה שבק חיים.

      מה שלמדתי מאז שאני כותב כאן - זה שאף פעם אתה לא ממש יודע מי קורא אותך - ולאן מה שאתה כותב מגיע בסוף.

      רק שילשום המ"פ שלי העיר לי על משהו שכתבתי....

      והעולם הזה ממש פיצפון... מה גם שיש את חוק הדתיים השלובים - שתמיד יש איזה קשר בין שני דוסים...

      בקיצור... צריך לשים טוב טוב לב למה שכותבים כאן.

      ולגבי עדי - הוא הראשון ששם לב שניכנסתי לפייס בוק - והראשון שהציע לי חברות.

      מסוכן ... כבר אמרתי?

       

       

        22/4/09 09:15:

      תפילת שחרית רגילה.

      ביום לא רגיל...

       

      וזכינו למוצא פיך המעניק תובנה והבנה

       

      נעים להכיר

       

      יופי של פוסט!

       

      בוקר טוב

        22/4/09 08:58:

      תפילה היא התקווה

      כל אחד באמונתו יחיה

      ורק שאדם טוב יהיה

      במחשבתו ובמעשיו

      מרגשת תפילתך ומתאימה לכל השנה!

       

        21/4/09 22:30:

      ...ואם בימי אבל מדברים...אני חושב שהחיבור הסמוך בין יום הזיכרון לחללי צה"ל,ליום העצמאות,הוא כל כך לא רגיש,כל כך מתעלל במשפחות,כל כך אפוף בטעם רע ונורא.מקוה שיום יבוא ומישהו שהוא לא רק חכם,אלא גם רגיש ואמיץ - ישנה את זה.
        21/4/09 22:25:


      יפה כתבת.

      יותר ויותר אני מתחיל לחשוב עם השנים...איזו התנגשות קשה זו בין האמונה לבין מה שאירע.מצד אחד,מספיק לקרוא בתנ"ך על עשרות ומאות אלפי ההרוגים בכל המלחמות,החל מימי הנביאים וכלה בדברי הימים.למי שקורא היסטורי של המין האנושי,בודאי ידועים כל עשרות המלחמות הנוראיות שאירעו בעולם,וגבו למעלה מ-150 מליון הרוגים,לפחות ! עשרות מצביאים סדיסטים עינו רצחו אנסו ושיעבדו לאורך מאות רבות של שנים עמים רבים וגדולים,ובכל זאת,משהו בי קצת מתערער.אולי אני פשוט טיפוס של לא-מאמין.אני גם מכיר היטב היטב,את הטענות של המאמינים בכל זאת.אולי זה משהו אינדיבידואלי ..האמונה...   לא יודע מה לומר לך...

                 שיהיה לך ולנו שבוע טוב.

        21/4/09 21:52:

      צטט: קרן אטינגר 2009-04-21 19:47:10

      צטט: shabat shalom 2009-04-21 18:03:40

      אני לא מתפלל כל בוקר.

      גם לא מתפלל, בכלל, את התפילות הסדורות הללו. ויתכן שאני מפסיד משהו מאי קיום מנהג זה.

      ואפילו רוב הברכות שמצוינות בתפילת הבוקר שהבאת כאן פותחות את העיניים לשאלות מהותיות של חיי האדם. ויפה הכלי הזה אצל המתפללים אם הם עושים זאת מתוך כוונה והבנה.

      רק ברכה אחת קשה לי: "מתיר אסורים". קשה לי לקבל אותה אצל אדם דתי.

      אשמח אם תסבירי אותה במובן הרחב של החיים הדתיים.

       

      אני מאמינה שגם אדם לא - מתפלל. גם אם לא קוראים לזה כך. תקרא לזה לקוות, לאחל, לכוון לאנרגיות חיוביות...

       

      על כל פנים - "מתיר אסורים". כמו כל דבר אפשר לפרש את זה איך שאתה רוצה.

      מדברייך אני מניחה שאת רומז על כך שכאדם דתי אני כבולה.

      אני לא מרגישה כך.

      מערכת החיים הדתית הינה מערכת חוקים שקיבלתי על עצמי כי אני מאמינה שהם הופכים אותי ואת חיי לטובים יותר. אני מאמינה שזו הדרך הנכונה והאמיתית.

      גם אתה חי לפי חוקים מסוימים - חוקים חברתיים, חוקים דמוקרטיים. האם אתה מרגיש כאסיר?

      מן הסתם קראת את הספר "בעל זבוב" שמציג חיים ללא מסגרת של חוקים.

      אלה לא חיים שאני הייתי רוצה - אני מניחה שגם אתה לא היית רוצה כאלה חיים ללא "כבלים" ברמה כזאת.

      אם כן - כולנו כבולים למערכת חוקים.

      וברוך "מתיר אסורים" בא לדבר על דברים פיזיים מוחשיים יותר.

       

      להת'

      קרן

      נכון. לכל אדם שיש קווים מנחים בעולם יש מחויבויות שהוא מאמין בהם ולא יכול לחיות בלעדיהם אינו מרגיש כבול.

      נכון.

      אבל דוגמת "בעל זבוב" לא תופסת ולו רק משום שבבעל זבוב כשאין חוקי מוסר מחייבים יש עבדות של החלש לחזק. גם במסגרת של חיים ללא חוקים יש עבדות (אפילו יותר דורסנית).

      אבל תפילה של "מתיר אסורים"?

      מהם הדברים הפיזיים היותר מוחשיים שאליה מתוונת התפילה? 

       

        21/4/09 20:26:

      צטט: קרן אטינגר 2009-04-21 13:03:37

      צטט: ה מ ו ז ה 2009-04-21 10:58:16

      כמה אנחנו ברי מזל...

      לזכור ולא לשכוח... לעולם...

       

       


      כיף לי שהבנת את תחושותיי.

      מצד אחד לזכור את מה שהיה.

      מצד שני להעריך את הזכות הגדולה שיש לנו.

       

      קרן

       

       

      תמיד להעריך...

      כי גם כשקשה לנו.. אין מה להשוות בין קושי לבין שואה..

      ותמיד צריך לזכור..

      תמיד..

       

      תודה..

        21/4/09 19:47:

      צטט: shabat shalom 2009-04-21 18:03:40

      אני לא מתפלל כל בוקר.

      גם לא מתפלל, בכלל, את התפילות הסדורות הללו. ויתכן שאני מפסיד משהו מאי קיום מנהג זה.

      ואפילו רוב הברכות שמצוינות בתפילת הבוקר שהבאת כאן פותחות את העיניים לשאלות מהותיות של חיי האדם. ויפה הכלי הזה אצל המתפללים אם הם עושים זאת מתוך כוונה והבנה.

      רק ברכה אחת קשה לי: "מתיר אסורים". קשה לי לקבל אותה אצל אדם דתי.

      אשמח אם תסבירי אותה במובן הרחב של החיים הדתיים.

       

      אני מאמינה שגם אדם לא - מתפלל. גם אם לא קוראים לזה כך. תקרא לזה לקוות, לאחל, לכוון לאנרגיות חיוביות...

       

      על כל פנים - "מתיר אסורים". כמו כל דבר אפשר לפרש את זה איך שאתה רוצה.

      מדברייך אני מניחה שאת רומז על כך שכאדם דתי אני כבולה.

      אני לא מרגישה כך.

      מערכת החיים הדתית הינה מערכת חוקים שקיבלתי על עצמי כי אני מאמינה שהם הופכים אותי ואת חיי לטובים יותר. אני מאמינה שזו הדרך הנכונה והאמיתית.

      גם אתה חי לפי חוקים מסוימים - חוקים חברתיים, חוקים דמוקרטיים. האם אתה מרגיש כאסיר?

      מן הסתם קראת את הספר "בעל זבוב" שמציג חיים ללא מסגרת של חוקים.

      אלה לא חיים שאני הייתי רוצה - אני מניחה שגם אתה לא היית רוצה כאלה חיים ללא "כבלים" ברמה כזאת.

      אם כן - כולנו כבולים למערכת חוקים.

      וברוך "מתיר אסורים" בא לדבר על דברים פיזיים מוחשיים יותר.

       

      להת'

      קרן

        21/4/09 19:30:

      צטט: מרדכי מאירצ'יק 2009-04-21 17:32:59

      ריגשת בפן נוסף של אהבת ישראל בתפילה!

      כל הברכות וכל הישועות,

      מרדכי.

       

       

       


      תודה רבה

      גם התגובות שלכם מרגשות אותי

      קרן

        21/4/09 19:29:

      צטט: שמוליק דרורי 2009-04-21 15:16:42

      לקרן , תפילתך אכן ממכישה את הקשר בין יום זה ליום העצמאות .

      בהמשך , מתברר מתגובתך שאכן אנו עדיין במלחמת הקיום ומלחמת העצמאות .

       

      שלום שמוליק, ד"ש מהפסגה הקרובה אלייך!

       

      לא חשבתי על זה ככה באופן ישיר, אבל אכן זה נראה כך.

      אנחנו כולנו, עדיין חווים את השלכות השואה.

      גם אם אנחנו דור שני, שלישי או בכלל לא.

      עובדת היותי  יהודיה, ישראלית וחופשיה - לא צריכה להיות מובנה מאליה.

      ברמה המעשית כן - בוודאי. ברור שכך צריך להיות.

      ברמת החשיבה - צריך עדיין להעריך את זה בכל יום מחדש.

      ועל כך יש לי סיבה לברך בכל בוקר.

       

      קרן

        21/4/09 18:03:

      אני לא מתפלל כל בוקר.

      גם לא מתפלל, בכלל, את התפילות הסדורות הללו. ויתכן שאני מפסיד משהו מאי קיום מנהג זה.

      ואפילו רוב הברכות שמצוינות בתפילת הבוקר שהבאת כאן פותחות את העיניים לשאלות מהותיות של חיי האדם. ויפה הכלי הזה אצל המתפללים אם הם עושים זאת מתוך כוונה והבנה.

      רק ברכה אחת קשה לי: "מתיר אסורים". קשה לי לקבל אותה אצל אדם דתי.

      אשמח אם תסבירי אותה במובן הרחב של החיים הדתיים.

        21/4/09 17:32:

      ריגשת בפן נוסף של אהבת ישראל בתפילה!

      כל הברכות וכל הישועות,

      מרדכי.

       

        21/4/09 16:50:
        21/4/09 15:16:

      לקרן , תפילתך אכן ממכישה את הקשר בין יום זה ליום העצמאות .

      בהמשך , מתברר מתגובתך שאכן אנו עדיין במלחמת הקיום ומלחמת העצמאות .

        21/4/09 13:05:

      צטט: מיכאלה 2009-04-21 11:44:21

      קרן

      תודה על פוסט רגיש מרגש עד מאד!  מאלו שלא מספיקה להם קריאה אחת.

      שמחה שיכולתי להתוודע אליו, לדברייך 

      שירלי

       

       


      תודה רבה רבה.

      שמחתי לשתף

       

      קרן

        21/4/09 13:04:

      צטט: flicker 2009-04-21 11:32:27

      מקסים ולעניין.

       

       


      תודה רבה

      קרן

        21/4/09 13:04:

      צטט: shlompi 2009-04-21 11:17:16

      אין לי מה להוסיף.

      פשוט ניפלא.

      ותחזנה עיננו בשובך לציון ברחמים.

      במהרה בימינו.

      אמן.

       

       

       


      במילה אחת.

      תודה!

       

      קרן

       

      נ.ב פגשתי את עדי אלטר בחג וצחקנו על הגילוי שלנו... מסתבר שוה עצמו גילה אותי בין המגיבים לאחד הפוסטים שלך!

        21/4/09 13:03:

      צטט: ה מ ו ז ה 2009-04-21 10:58:16

      כמה אנחנו ברי מזל...

      לזכור ולא לשכוח... לעולם...

       

       


      כיף לי שהבנת את תחושותיי.

      מצד אחד לזכור את מה שהיה.

      מצד שני להעריך את הזכות הגדולה שיש לנו.

       

      קרן

        21/4/09 13:02:

      צטט: yuli1058 2009-04-21 09:31:50


      לזכור ולא לשכוח

       

       

      אכן.

      היום צריך לא רק לזכור את מה שהיה אלא להיאבק במכחישים שבראשם עומד אחמדינג'ד.

        21/4/09 13:02:

      צטט: ריקי אוגול 2009-04-21 09:11:15


      מרגש עד עמקי הנשמה מה שכתבת ואני מרגישה כל יום מחדש.

       

       

      תודה רבה.

      גמרתי להתפלל ומיד הרגשתי צורך לכתוב את אשר הרגשתי (עוד לפני כוס הקפה!)

       

      להת'

      קרן

        21/4/09 11:44:

      קרן

      תודה על פוסט רגיש מרגש עד מאד!  מאלו שלא מספיקה להם קריאה אחת.

      שמחה שיכולתי להתוודע אליו, לדברייך 

      שירלי

        21/4/09 11:32:
      מקסים ולעניין.
        21/4/09 11:17:

      אין לי מה להוסיף.

      פשוט ניפלא.

      ותחזנה עיננו בשובך לציון ברחמים.

      במהרה בימינו.

      אמן.

       

        21/4/09 10:58:

       

      כמה אנחנו ברי מזל...

       

      לזכור ולא לשכוח... לעולם...

        21/4/09 09:31:


      לזכור ולא לשכוח

       

        21/4/09 09:11:


      מרגש עד עמקי הנשמה מה שכתבת ואני מרגישה כל יום מחדש.

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קרן אטינגר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין