כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יומן חיים

    מעולם הדייטים ומהחיים היפים .

    מכתב לאמא-מגלעד/דפנה כץ

    20 תגובות   יום שלישי, 21/4/09, 14:30

    מכתב לאמא- מגלעד/ דפנה כץ

    אמא,

    הבטחת,

    אני קורא לך מרחוק.

    התשמעי אותי?

    אני אותו התינוק.

    מעבר לגבול אני נמצא.

    אל נא תאבדי את התקווה...

     

    חשכה ירדה,

    זוכר מגע ידך על לחיי הקרה.

    אני אותו הילד,

    אמא,

    אל תבכי.

     

    הושיטי לי ידך

    הלב אלייך קורא,

    הביאי אותי הביתה,

    אני גבר בוכה.

     

    אמא,

    אין לי כאן צבע לצייר לך ציור,

    או גינה, לקטוף לך פרח.

    האם יהיה סוף לסיפור?

    אני עדיין,

    מחכה לך.

     

    אמא,

    הבטחת...

    אני קורא לך מרחוק-

    התשמעי אותי?

    אני אותו התינוק.

     

     

    נכתב בהשראת הימים האלה...ימים של מאבק להחזרתו.

    ימים שבין תקווה לאיבוד התקווה.

    ימים שבהם אנו מחפשים איזה אור בקצה של מנהרה...

    מנהרת הזמן...

     

    דפנה כץ.

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/9/09 01:41:


      גם אחרי חודשים עדיין זה רלוונטי..

      כמה עצוב..

        27/6/09 01:33:


      תודה על הפירגון הרב.

      שיחזור הבייתה הילד....

      זה מה שחשוב,

      לרגע אל לנו לאבד תקווה או גרוע מכך- לשכוח.

        27/6/09 01:24:

      פשוט מדהים, כל כך מרגש.

      התמול התכנסנו כ- 70 איש לצורך משוב לסדנא מלפני שבועיים ופתחנו בחמש דקות של אנרגיה מרוכזת לשם החזרתו של גלעד הביתה.

      אנו כיחידים וכעם חייבים את זה לגלעד, להוריו ולילדינו אנו.

      מי ייתן ויחזור אלינו במהרה.

      כל הכבוד על העשייה.

        30/4/09 13:24:


      יקירתי,

      מילותייך וקריאתך מדהימה,

      כל מכתב , כל שיר כל הבעת רגש

      מוכיח כמה אנחנו חזקים בתקווה ובאהבה !

      הלוואי וישוב במהרה אל חיקינו ! אמן !!!

        29/4/09 20:24:

      נוגע עצוב ומרגש...

       

       

        28/4/09 23:17:


      יקרה,

      חג שמח.

      כולנו תקווה גדולה.

      זה מה שנותר...

      התקווה.

        28/4/09 17:58:

      דפנה

      קראתי את השיר

      שכתבת על גלעד.

      מאוד נוגע ללב

       

      "הושיטי לי ידך

      הלה אלייך קורא

      הביאי אותי הביתה

      אני גבר בוכה.."

       

      "התשמעי אותי

      אני אותו התינוק.."

       

      ואם יש משהו קשה יותר

      מתינוק בוכה

      זהו גבר בוכה..

      הלוואי שיגמר כבר הסיוט הזה

      להתראות

      וחג שמח 

      ציפי

        27/4/09 23:29:


      תודה עופרי,

      תודה לכולם על הפירגון החם!

      דפנה

        27/4/09 23:08:
      רק את מסוגלת להביע כך..
        27/4/09 18:06:

      מרגש  מאוד

      מעולה

       


      גרמת לי שוב

      לחוש את הכאב של אותו צלם אדם ילד חייל

      אשר נמצא אי שם

      בחשכה

      כבר יותר מדי זמן

        23/4/09 01:05:

      אני כמו כל אחד בארץ, בוודאי היתי רוצה שהוא יהיה איתנו לפני 3 שנים.

       

      ובכל זאת קשה לי עם המחיר שנאלץ לשלם.  אחרי הכל שליט נפל כחייל, אם המשך החזקתו שם, עם כל הכאב ישרת את האינטרסים הישראלים הטיב (אי כניעה לטרור, ויצירת מצב בו לא כדאי לחמס להמשיך לחטוף לנו חיילים) אז היתי מעדיף שהוא ימשיך כחייל להגן, בגופו ושוב עם כל הצער של משפחת שליט ושל כל אם ואב שעומדים לשלוח את בניהם לצבא. 

       

      אהבתי את המילים בהם בחרת ועל כך כוכב.  שמח לקרוא אותך שוב, דפנה. נעלמנו מעט. מבטיח לחזור... 

      בכיתי

      אהבתי

       

      את כותבת מאוד יפה

      מהבטן ישר לבטן

       

      לילה טוב

        21/4/09 23:16:
      ריגשת אותי אישה נפלאה.
        21/4/09 17:28:

      תודה לכולכם!
        21/4/09 16:44:


      כל כך מרגש  כתבת

       

        כואב על הימים האבודים שלא יחזרו לעולם

       אין פיצוי על אותם ימי בחרות  שלעולם לא יהיו שוב לגלעד

       

           על אותם הימים בשבי

       משחק שש בש עם שובייו ?

          אוכל  טוב ?

          יש מי שיכסה בשמיכה ויגיד: אוהב  אני ?

       

        ולכשיחזור  ..

        האם יהיה אותו נער  תמים  שחייו לפניו   או ישא את הצלקות בנפשו לעד ?

       

        כואב ...  כואב הלב !!

       תודה שהחזרת   לסדר היום    דפנה

        21/4/09 15:22:

      אין לי כאן צבע לצייר לך ציור,

      או גינה, לקטוף לך פרח.

      האם יהיה סוף לסיפור?

      אני עדיין,

      מחכה לך.

       

      חזק ומרגש

      כל הכבוד חברה שלי

        21/4/09 15:06:


      קורא... שוב... ושוב...

      חושב על... הילד... גלעד... 

      חושב על... הילד... שלי... הקטן...

      חושב על... הילדים... שלנו...

      היתכן?... שלא...

      מצמרר...

       

        21/4/09 14:46:


      הי ירונצ'יק-

      נבחר להקראה בטקס של היישוב....

      אז-תוכל לשמוע את פינקלשטיין-מבצעת...

      אני עצמי לא יכולתי

      אני בקושי מקריאה לעצמי- אז מול קהל?

      NO WAY

        21/4/09 14:44:
      מרגש...

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      דפ..
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין