# כולם כותבים על רגשות. אהבה, כמיהה, שנאה. כולם כותבים על רגשות.
# זו לא בושה להתעלם מבעיות מיקרוסקופיות, זה דווקא טעים.
העיניים שלי התעייפו מהקריאה. זה לא פשוט לחזור על אותו משפט שלוש פעמים ועדיין לא להבין שום דבר. זה מתסכל וגורם לך לשקול בשנית את המוח שלך. רק שאצלנו בדור ה'מדברים ננו אבל מבינים נאדה', הכול ממוחשב, דיגיטלי, מכאני, טכנוקרטי. וכך, גם המשקל המעודכן - נותן מידה מדויקת של מסה ולא מפרגן אפילו בגרם. הוא אפילו יודע לחשב אחוזי שומן. העולם הזה די מטומטם. וגם אני, הלכתי לשים את עצמי על מאזניים.
# כשאתה עושה הפסקה מהעבודה, אל תנצל אותה למשהו שיגרום לך לרצות לחזור אליה.
נשמתי עמוק וחזרתי לתנוחת כיסא-מחשב-מאמר, אבל על השולחן לא היה שום דבר. שוווםםם דבבבר.
# בהינתן צומת, עצום עינייך ובחר באופציה השנייה. היא אמנם פחות סקסית, אבל אנחנו במיתון. אל תשכח.
טוב, זה לא היה בדיוק בלי להותיר סימן. חץ וגאס נצנץ והבהב מולי לכיוון למטה בכחול-ירוק-לבן. הייתי מזכירה את זה קודם, בחיי. פשוט תמיד אלו ש'יורדים למרתף בשביל לבדוק מה היה הרעש' הם הראשונים להתנדף מהעלילה. ולא רציתי שהמילים האחרונות שלי יהיו על מיתון - הכי אורדינאלית - לא, אם כבר אז לצאת בתרועה רמה. מן נאום כריזמטי במבט חדור אש ואמונה על 'לחיות את החיים כמו שצריך בפעם הראשונה, וללכת עם הלב, ולהאמין בעצמך'. כן, משהו כזה, כדי שתגידו, וואלה, למרות השיער הגרוע, היה בה משהו מיוחד.
# יש סיסמאות לחיים ויש סיסמאות של מוות, הן נשמעות בדיוק אותו דבר. כדי להבחין, תבדוק אם זה שמדבר איתך מסתכל עליך או מרפרף לצד.
למטה, מאוד מאוד נמוך, עמדה מלכת הברחשים. ארבע ידיים על מותניים, זערורה, שקופה וכעוסה. לא הצלחתי לאמוד את מספר אלו ששמרו על הדברים שנגנבו משולחן העבודה שלי, הם נראו כמו רקע תזזיתי ומשתנה מאחוריה. האוויר שם היה טחוב, עמוס רסיסים והתקרה התפוררה לי לתוך הריסים. בכל זאת, גחנתי נמוך כדי להישיר מבט ולשזור טוב יותר את חוט הצפצפת הדקה שיצאה מגרונה.
אספתי את הדברים שלי ועליתי חזרה. בהינף יד קל ניערתי אותם מאבק ושאר חלקיקים זרים, הנחתי אותם חזרה במקומם. את הדרך המובילה למטה סתמתי עם נעל ישנה. על אדן החלון ריססתי רעל. שפכתי את שאריות הקפה לכיור. זרקתי את המשקל. את אי הנעימות והחרטה כיסיתי בשמיכה, כן, וויתרתי לעצמי, הלכתי למיטה. זה לא מה שקורה תמיד? מיליון עצות, סיסמאות, ואין מה לעשות. ואין מה לעשות. חשבתם פעם על זה שהמילים שינוי ושינה הן בעצם קרובות משפחה?
# ההיפך מאהבה הוא לא שנאה. הוא אדישות.
|