הֵם עוֹמְדִים בִּבְגָדִים מפוספסים זֶה לֹא מִשְׂחָק יְלָדִים, מִסְּפָרִים זוֹ לֹא רוּלֶטָּה קַעֲקוּעַ עַל זרוע חֲשׂוּפָה, צפירת רַכֶּבֶת לֹא רַכֶּבֶת חַשְׁמַלִּית, חיילים שֶׁל בְּדִיל כלבי הָאַשְׁמֹרֶת, אחד לְפֹה אַחַת לְשָׂם הַמְשַׂחֵק עוֹד לֹא הִתְחִיל, קְבוּצָה אַחַת נֶעֶלְמָה עָשָׁן אֲרֻבּוֹת מִתַּמֵּר, רַכֶּבֶת נוספת נכנסת לְתַחֲנָה קֻבִּיּוֹת הלגו הִתְפַזְּרוּ לְכָל עבר. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
קשה להתבטא על הסוריאליזם של זוועות השואה...מסכים איתךתודה לכתיבתך, בעיקר
על נושא השואה, שלי באופן
אישי קשה להתבטא לגביו בכתב.
ממני בהערכה יעל.