כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Itay Braun Around the World

    אוהב לצלם, מתעניין בהבדלי תרבויות והיסטוריה, כותב על החיים ועל מה שקרה.
    לאחרונה התחלתי להעלות גם סיפורים קצרים.
    במקום לספר על עצמי, אתן ל"ארבעת המופלאים" לשתף אתכם בחיים שלהם....

    ספרים על השואה - מבט מן העיניים של דור שני ושלישי

    0 תגובות   יום רביעי, 22/4/09, 01:41

     

    משפט סיני עתיק אומר: "מי שרוצה לכתוב צריך קודם כל לדעת לקרוא." בדגש על המילה לדעת, לא מספיק להכיר רק את צורת האותיות ואת משמעות המילים. צריך להבין את הסיפור, את המבנה, את מה שמסופר במפורש ואת מה שהקורא החכם אמור להסיק. את מה שמרומז ואת היחסים  בין הדמויות. לעיתים הקורא יודע דברים עוד לפני שגיבורי הספר יודעים.

    ויש סוג לגמרי אחר של ספרים, ספרי היסטוריה: עובדות, מקומות, אנשים, תהליכים, עדויות ומסמכים.

    לכבוד יום השואה אני מצרף רשימה של כמה ספרים חשובים בנושא, ספרים אשר, לעניות דעתי, כדאי לקרוא. כמובן שהרשימה ארוכה, ארוכה. בחרתי את החמישה שנחקקו בזכרוני. שימו לב שהספרים שבחרתי לא בהכרח נוגעים ישירות בשואה. חלקם קשורים דווקא לנקודת המבט של הדור השני והשלישי על השואה.

    צרפתי גם כמה ספרים אשר טרם קראתי, לבושתי הרבה.

     

    הזהו אדם? מאת פרימו לוי

    אאושוויץ זה מקום בפולין, לא על פלנטה אחרת. ואאושוויץ מסמל את הזוועות של השואה. " לכתוב שירה אחרי אושוויץ זו ברבריות", כתב ב-1949 ההוגה היהודי-גרמני תיאודור אדורנו.

    אז מה בדיוק קרה שם, באאושוויץ?מה קרה למי שירד מן הרכבת ועבר את הסלקציה, שלא מת מיד.  איך הם חיו, על מה הם חשבו, כיצד נראתה שגרת המחנה.

    הספר שהביא אותי הכי קרוב לשם.

    חובה.

     

    אתם היושבים באין מחריד במשכנות מבטחים;

    אתם המוצאים מאכל חם ופני ידיד בשובכם הביתה עם הדמדומים:

    התבוננו וראו הזהו אדם העובד בביצה הקרה;

     הוא, שאינו יודע מנוחה ונלחם למען פת לחם זעירה. שעבורו "כן" או "לא" לבן מוות היה.

    התבוננו וראו האם אשה היא זאת. בת בלי שם ובלא שיער;

     שלא נותר בה עוד כח לזכור, שעיניה ריקות וצונן חיקה כצפרדע ביום חורף וכפור.

    הרהרו וזכרו כי כל זאת אירע והיו הדברים האלה: אשר אנוכי מצווכם לחלוק בלבכם.

    ושננתם אותם לבניכם בשבתכם בבית ובלכתכם בדרך, בשבתכם ובקומכם והיה כי תדמו- יאבדו בתוכם ויך בכם החולי מכף רגל עד קודקוד.

     ויהפכו מכם פניהם יוצאי חלציכם, עוד.

     

     http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%96%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%93%D7%9D

     

    שואה שלנו מאת אמיר גוטפרוינד

    נסיון של הדור השני להבין מה קרה שם. תיאור מריר, עצוב, מצחיק ונוקב של השואה ואת העניין שהיא מעוררת אצל הדור השני (והשלישי)

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=149864&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0

     

    עיין ערך אהבה מאת דוד גרוסמן

    ליתר דיוק אהבתי מאוד את הסיפור הראשון בלבד. ודי השתעממתי בשני החלקים הנותרים. סיפור של ילד, זיכרון. אולי בגלל שקראתי את הספר בגיל צעיר הוא השפיע עלי מאוד.

     ילד, הורים וחיה נאצית אחת.

     

    האבודים מאת דניאל מנדלסון

    " לפני שנים, כאשר הייתי בן שש או שבע או שמונה, קרה לי לעיתים שכאשר נכנסתי לחדר אנשים מסוימים היו מתחילים לבכות. " במילים אלה נפתח הספר האבודים מאת דניאל מנדלסון. סיפור של עיתונאי יהודי אמריקאי, דור שני, במסע לחקר ההיסטוריה המשפחתית, השמות והסיפורים מאחורי רסיסי משפטים ששמע על המשפחה שהושמדה בשואה.

     

    אנשים רגילים, כריסטופר בראונינג

    "בהתחלה היה קצת לא-נעים לירות בנשים וילדים," הם סיפרו. אנשים רגילים, כמוני, כמוך. גרמנים, בני המעמד הבינוני. מילואמניקים. יכלו לסרב, חלקם גם עשה זאת. בתוך מספר חודשים הם רצחו עשרות אלפי אנשים.

    זה ספר היסטוריה, לא פרוזה. ספר זכרונות, אבל לא זכרונות של יהודים. ספר שמנסה להסביר איך קרה, שאנשים רגילים, נהפכים לרוצחי המונים.

    מסתבר שבקלות רבה.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=415909&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0

     

     

     

    טרם הספקתי לקרוא (וחבל שכך)

    פולין ארץ ירוקה מאת אהרון אפלפלד

    סלמנדרה מאת ק. צטניק (יחיאל דינור)

    ק. צטניק היה שמו הספרותי של יחיאל דינור. מקור השם במילה קצטניק ששמשה כינוי ל אסיר במחנה ריכוז ביידיש ובגרמנית. ק. צטניק היה זה שטבע את המונח "פלנטה אחרת".

    מתוך העדות שלו במשפט אייכמן:  "אין זה שם ספרותי. אינני רואה את עצמי כסופר הכותב דברי ספרות. זו כרוניקה מתוך הפלנטה אושוויץ. הייתי שם בערך שנתיים. אין הזמן שם כפי שהוא כאן, על-פני כדור הארץ. כל שבר רגע הולך שם על גלגל זמן אחר. ולתושבי פלנטה זו לא היו שֵמות. לא היו להם הורים ולא היו להם ילדים. הם לא לבשו כדרך שלובשים כאן. הם לא נולדו שם ולא הולידו... הם לא חיו לפי החוקים של העולם כאן ולא מתו. השם שלהם היה המספר ק. צטניק".

     

    בית הבובות מאת ק. צטניק

    גם ספר זה, כמו סלמנדרה, הוא כרוניקה של משפחה יהודית במאה ה 20.

     

    ללא גורל מאת אימרה קרטיס (חתן פרס נובל לספרות)

    http://www.am-oved.co.il/HTMLs/product.aspx?C1010=14184&BSP=12272

    מסעו של נער יהודי מתבולל מבודפשט למחנות-הריכוז הנאצים ובחזרה, מסע אישי מאוד שהוא גם מסע מכאיב של התבגרות. ראשיתו בפתיחות תמימה אל העולם, המשכו בטלטלה גופנית ונפשית ואחריתו בשיבה מפוכחת אל החיים לאחר שאבד התום ונשאר שבר גדול שאין לו תקנה.
    בספר-המופת המרגש הזה, המצטיין בראייה ובסגנון מיוחדים במינם, בוחן הסופר גם את תהליך ההסתגלות של היחיד והכלל לסבל ולהשפלה, ורושם בכמה קווים מאופקים, במזיגה של צער ואירוניה, תמונה לא-נמחית של הלכי רוח ונפש בקרב יהודי בודפשט על סף הכליון.

     

    חיוך של עכברוש מאת נאוה סמל

    אדם בן כלב מאת יורם קניוק

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      itaybraun
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין