0

מרחק נגיעה

5 תגובות   יום רביעי, 22/4/09, 12:20

נורות רחוב עמומות

מאירות בוהק

מסתרי געגוע

מחלוני הפתוח

השורק רוחותיו אהבה.

 

צללי אביב מאוחר

עוטפים בחיבוק רופף

חגוי ליבי המיותם

מקלשאות של אהבה,

בלעדייה.

 

שמש אדמונית

רדופת סהר חלבוני

מטילה צל חיוור

על נשמתי הצבועה

אכזבה

במרחק נגיעה.

 

 

 

דרג את התוכן: