מיושבת בדעתה יוצאת מגדרה
דברים שכתבתי
פוסטים אחרונים
- חוזרת לטפל 13/9/12
- חג הבשר 25/4/12
- שיר בגשם 10/3/12
- מניפסט 5/3/12
- קטע שתרגמתי בויי נט ספרים 21/2/12
- עדי נויהאוס - יש לרשום ולזכור 5/1/12
ארכיון
0
אקורד ראוי
אמש, לפני שפרשתי לישון, פתחתי טלביזיה, ונפלתי על ראיון שאברי גלעד ערך עם רמי הויברגר. במסגרת הראיון הוא הראה קטע מ'החמישיה הקאמרית', בו הויברגר מופיע בדמות יגאל עמיר. הוא אומר: "בסוף ישחררו אותי, אתם יודעים...", ומסיים בתנועה מגונה אל הצופים שנראית דומה מאוד למועל יד. נראה לי שלא יכול היה להיות אקורד סיום מתאים יותר ליום כזה – אגב, הויברגר עצמו סיפר שחלק ממשפחתו נספה בשואה. ציני ובוטה, הקטע נראה לי רלבנטי. הרי למרות הזעזוע של כולנו, מרכיבים גזעניים יש בכול אדם, בצד חלקים אחרים. אחד האנשים ששבו את אייכמן אמר, בהפתעה מסוימת, "הוא היה אדם רגיל". ואכן. בעיניי, המדד הרלבנטי הנו היחס לחלש ולאחר – לבני מיעוטים, לנכים, לזרים... |
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מסכימה איתך...כן, בהחלט מטריד - אבל בסוף ישחררו אותו.
ולא לא למדנו כלום.
עצוב.
מאיה, תודה.
מסכימה איתך
וכל מילה מיותרת.
תודה, 'מנוע'.
בהחלט.
ותודה על הכוכב.
כן... ויש להזהר, פן יקרה גם לנו.
מפחיד לחשוב מה יכול לקרות כאשר ניתן כוח בידיהם של אנשים שלא יודעים לעשות בו שימוש נכון.
בכל זמן ובכל מקום.
לא "מפלצות" היו הנאצים.
גם לא "חיות", כי האדם הוא הזן היחידי בין בעלי החיים
שטורף את בני מינו.
הם היו אנשים.
בני אדם שהונחו על ידי שנאה.
שרי, תודה.
על הכוכב והתמיכה.
גני יקרה
מאד מאד מסכימה איתך
יש בנו חלקים רבים.
נצחון הרוח הוא ניצחון פנימי שבו החלקים היותר הומניים, ערכיים ומלאי חמלה
מנהיגים חלקים אחרים יותר חייתיים, יצריים, מפוחדים וגם גזעניים(פרנואידים).
*אוהבת שלך שרי