זה מה שיצא

TheMarker Cafeטמבוריןקן הירגזיזה מה שיצא

קן הירגזי

In the province of the mind, what is believed to be true is true or becomes true, within limits to be found experientially and experimentally. These limits are further beliefs to be transcended. In the province of the mind, there are no limits.

John Lilly

פוסטים פופולאריים

גונק והדוקטור המחורר
29/4/09 | 564 צפיות
אפיטף
15/2/09 | 1158 צפיות
גונק וסבתא שלה
19/6/08 | 523 צפיות
חימום
27/5/08 | 472 צפיות
הלוגיקה של גונק
28/10/08 | 506 צפיות
מה שיש לי על הסינים
22/11/07 | 1316 צפיות

פוסטים אחרונים

זה מה שיצא

לצפייה במסך מלא

זה מה שיצא

‎4

ניו אייג' ורוחניות

11 תגובות יום רביעי, 22/4/09, 18:03

This time of the year, between Pesach and Shavuot we count days in Sfirat Haomer.
It has 49 days (7X7), same as the time we spend in the Bardo (according to Tibetan Buddhists) after death.
There are many similarities in this experience: Each day, some other "mind-film" from our past, is being screened, and we totally live the emotions it brings up.
(It could also be viewed as the final term tests of main issues in your life. Concentrated patterns and familiar situations that present themselves as an opportunity for resolution.)
Every day brings a different quality of the Sfirot (That represent specific energies), a certain combination. The order of which is written in the book of Zohar. For instance: The worst quality used to be Lag Baomer (Din Be-Din, "Din" being a harsh energy), until Rabbi Shimon Bar Yohai transformed that day when he died like a martir. (That's why now it's considered to be the only date when you can get married and have a Yom Tov). He took the bad Karma on himself because he was such a Zadick, spiritually evolved.
And, as you know, each second is an opportunity. At any second you can realise that you're in the Bardo, and the veils of illusion will disappear, like turning on the light in a dark theater where the film is screened. This realization is an opportunity to get out of the Bardo. At any second we can get enlightenment, only we get carried away by the illusion. We get tempted by it, totally identify. We get so engrossed by it, that we forget that it's a movie, and that we can get out at any time.
It's truely amasing to notice how the old patterns return. If you direct your attention and awareness, and it's a matter of "fine-listening" (like "fine-tuning") you may

notice familiar situations. I know that when I realise it in the middle of something that feels like a "nightmare", recurring scene, the realisation can wake me up: It fades away I get what they call A-Ha moment, and then I'm free. Funny..

דרג את התוכן:

תגובות (11)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

הדב מהיער

23/4/09 20:45:

צטט: טמבורין 2009-04-23 02:25:16

צטט: הדב מהיער 2009-04-22 19:18:29

יאללה, רעיון טוב.

אולי אכתוב פוסט בארבע שפות?

אני מזמינה פוסט ברומנית. זה יהיה מעניין. אני לא אבין שום דבר.

איזה שפה רביעית אתה יודע?

מדבר עברית, כמובן, אבל גם אנגלית, רומנית ולומד צרפתית.

אבל לכתוב ברומנית יהיה מעניין. אף פעם לא עשיתי את זה.

(עי)דנהנחושת

23/4/09 10:59:

צטט: טמבורין 2009-04-23 10:05:28

צטט: קורע ברך 2009-04-23 08:00:26

לא יודע למה נזכרתי באפרים קישון כשהוא בלבל

את כל החגים ואת כל הגיבורים.

דבר אחד אני יודע.

יו קאן גט אאוט אוף בארדו

בארדו וויל נבר גט אאוט אוף יו.

בעצם הניו-אייג' הוא כמו שקשוקה או מרק דתות.

הצחוק הוא שבשקשוקה "אמיתית" לא משקשקים את הביצים.

הן מבושלות שלמות בתוך הרוטב.

ואילו אצלנו היו באמת משקשקים את הביצים

ואז אני נאלצת לקרוא לזה "שקשוקה בסגנון הקיבוץ"

כי יש פה טהרנים המסרבים לקרוא

לבצל מטוגן, עגבנית טריות מבושלות קלות וביצים משוקשקות היטב במחבת: שקשוקה...

יש לך אחלה דרך לצאת מהבאסה.

כמה שהבנתי זה: להזכיר לעצמך שזה "רק סרט" או בארדו או נסיון או משו כזה..

רק שלא נראה לי שתמיד זה עובד.

בפעם הבאה אנסה את הדרך שלך. נראה אם זה יעבוד...

טמבורין

23/4/09 10:05:

צטט: קורע ברך 2009-04-23 08:00:26

לא יודע למה נזכרתי באפרים קישון כשהוא בלבל

את כל החגים ואת כל הגיבורים.

דבר אחד אני יודע.

יו קאן גט אאוט אוף בארדו

בארדו וויל נבר גט אאוט אוף יו.

בעצם הניו-אייג' הוא כמו שקשוקה או מרק דתות.

טמבורין

23/4/09 10:04:

צטט: saskia 2009-04-23 07:31:58

תראי איך פוסט אחד באנגלית הבהיר לי את מצבי באופן מוחלט:

He took the bad Karma on himself because he was such a Zadick,

אז זה הכל בגלל שאני צדיקה גמורה, ה ל ל ו י ה !