כותרות TheMarker >
    ';

    יומני כרמל

    ילדה טובה כרמל.
    בעצם, כבר לא כל כך ילדה,
    ואם חושבים על זה ברצינות - גם לא כזאת טובה.

    0

    Honesty Uber Alles

    45 תגובות   יום רביעי, 22/4/09, 19:37


    אצל ילדים זה ברור – הם אומרים את כל האמת, ישר בפנים, בלי פילטרים.

    יורקים אותה החוצה כמו מסטיק בזוקה שאיבד את הטעם.

    הכנות הישירה הזאת שלהם יכולה להיות מצחיקה, או מביכה. לפעמים היא מקסימה.

    הרבה פעמים – סתם אכזרית.

    אבל ככה זה. הם ילדים.

    והם אומרים את האמת, כפי שהם רואים אותה, בלי עידון או סיוג.

    כי הם עדיין לא מונחים על ידי קודים חברתיים, נורמות של נימוסים, התחשבות ברגשות האחר או חשיבה מורכבת, ארוכת טווח, השוקלת שיקולי בעד ונגד, סיכונים או כדאיות.

     

    עם הזמן, כחלק מההתבגרות, מקבל עליו כל ילד (נורמטיבי) את התוואי החברתי הבסיסי, הכולל פיתוח תפישת האחר, נאותות (במובן של propriety) ומותאמות תגובות לתרחישים תוך שקלול מנגנונים המאפשרים דחיית סיפוקים (אצל חלקנו, הדבר גם מצליח...)

     

    כחלק מהציווי החברתי הכולל, מבין הילד כי הוא מצופה להפגנת חמלה ו/או השתתפות לאחר, להבעת רגישות, טאקט ובאופן זה הוא מאבד את האפשרות – או את היכולת, להגיד מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה פשוט כי הוא רוצה בכך.

    יש בזה משהו מאוד משחרר, אני מניחה. להגיד את הדברים. תמיד.

    לא לתת להם לתסוס בבטן, או להעיב על המחשבות.אבל כידוע לפעולות יש תוצאות, וכל פעולה יוצרת פעולה נגדית (לפחות לפי השלישי של ניוטון ותורות לחימה כאלה או אחרות), אשר לפעמים, בשקלול המצב, הופכת את הפעולה המקורית למיותרת או לא כדאית.

    זה עובד, כמובן, רק אם אדם מסוגל לשקלל לתוך משוואה גם את התחושות של צד ב', נניח, אשר עשוי להיות מושפע מפעולה או אמירה כזו או אחרת.


    מתוך 4 חברות טובות בצבא, אחת מאתנו יצאה במשך שנים עם גבר ש... איך להגדיר את זה בצורה עדינה? לא נראה לנו מתאים לה. או לנו. אף אחת מאתנו לא אמרה דבר, כמובן, על מנת שלא לסכן את החברות בינינו, אבל כשהם נפרדו והיא התחילה לצאת עם מישהו אחר ושאלה אותנו את דעתנו, היו בינינו מי שמוחן פעל לאט יותר מלשונן, אשר הספיקה להביע הקלה על השינוי.

    שנה מאוחר יותר החברה חזרה לאהוב נעוריה.

    היום הם נשואים כבר מספר שנים עם ילדה.

    היא נשארה חברה, אבל כולנו יודעים שאנשים כמוה נדירים.

    הלקח, בכל אופן, נלמד.


     

     

    זמן קצר אחרי הצבא נסענו ארבעתנו לחגוג את שחרורנו בקלאב מד באכזיב (טרם סגירתו מפחד הקטיושות).

    זאת היתה חופשה חד פעמית, נפלאה ומענגת.

    לילה אחד, כשארבעתנו שרועות באפיסת כוחות באחד הביתנים, נפתחה שיחה שתויה ומעט הזויה – אבל רצינית לחלוטין, על חברוּת ובגידות, שתמציתה השאלה הנצחית: 'האם היית מספרת לחברה לו בעלה היה בוגד בה?'

    התשובות לא משנות כרגע. גם אז היתה מי שאמרה שהיא לא היתה רוצה לדעת, אחרת שהכריזה שהיא תכעס אם תגלה שחברה שלה ידעה ולא גילתה לה ושתיים שלא היו בטוחות בעמדתן.

    חכמות.


     

     

    המון כתרים נקשרו לכנות ולישירות.

    יש כאלה שרואים בהם חזות הכל.

    כמו כל סטודנט משפטים שנה א' גם אני יודעת שיש שלושה דברים שלעולם לא יזיק לזרוק אותם כתשובה במבחן – המהפיכה החוקתית, הפרדיגמה הקנטיאנית (סתם, סתם) ואיזון ערכים מתנגשים.

    ומול הכנות (שהיא ללא ספק פרקטיקה חיובית בעיקרה) והישירות (הנוחה, הישראלית, המרעננת)ניצבים, לעתים, על כף המאזניים, ערכים חשובים לא פחות – כרגישות, התחשבות, הבנה, טאקט ואנושיות. 

    בכל מקרה, גיליתי שבמקרים שבהם הכנות שלי לא יכולה להועיל – אלא רק להזיק, לפגוע, להרוס או להעציב, אני מסוגלת ואפילו מעדיפה לשמור אותה ביני לביני. אתי, אני משתדלת לקיים את כלל ה'כנות מעל לכל'.  

     

     

    ואפילו כשאני מניחה שאמירת הדברים למן דהוא עשויה לפקוח את עיניו או לשפר אספקט כזה או אחר בחייו, אני תמיד תמיד שוקלת את זה אל מול פוטנציאל ההרס, ומשתדלת להוסיף טרם ערבוב קורט של ענווה, לבל אשגה להניח בוודאות שאני יודעת טוב יותר מה עדיף לאחר. ומול עצמי? אני יכולה להיות הכי כנה, ישירה, חדה, תובנתית, אנליטית, צודקת ובאופן כללי גאון קטן של אמא.


     

    את האנשים הכנים שהכרתי בימי חיי, אני יכולה לחלק לשלושה סוגים בסיסיים:

     

     

      הסוג שלא סיים את תהליך ההתבגרות החברתית שלו – אלה שבאמת ובתמים אומרים את הדברים כפי שהם, כי הם לא יודעים אחרת. מדובר בזן נדיר יחסית, הקצר ביכולות הכלה ואמפטיה, אבל מנגד מרענן ומשעשע, ומסוגל לספוג בה במידה שהוא יורה. השהות בנוכחותם של בני הזן הנ"ל תמיד צופנת הפתעות, חלקן חיוביות, ואף פעם אינה משעממת. היתרון העצום שלהם הוא שלעולם תדעו איפה אתם עומדים איתם, או אם הם חושבים שהשמנתן. החיסרון הוא בחוסר היכולת שלהם להימנע מהטפות מוסר או הטלת אשם ברגעים שכל מה שנדרש זה חיבוק.

     

     

      הסוג הזה משתמש ב'כנות' ככלי נשק הרסני. מדובר בזן אינפנטילי בדרגה בסיסית ביותר, נפוץ בהרבה, אשר תמיד מוצא עצמו 'נאלץ' לספר לכם משהו שבוודאות יעשה לכם רע. זאת החברה הטובה שתרגיש שהיא מוכרחה לחלוק איתך את זה שהיא שמעה חברה משותפת מגנה אותך, או החבר שמתעקש להסביר לך למה, בכנות, הבחורה החדשה שלך פשוט לא מתאימה לך. מדובר בזן שמשתמש במניפולציות מהסוג השקוף ביותר כדי לשמר איזושהי תחושת כוח, מאזן כוחות יציב או סתם לעשות למישהו רע על הנשמה. חרא של זן.

     

     

    הסוג השלישי הוא כביכול הזן העילי של הכנים והישירים, האינטליגנטי והפסבדו-מחובר-רגשית. הנמנים עליו הנם בעלי איי קיו גבוה מהממוצע, יכולת ניתוח מצוינת ורגישות לכאורית (שמאוחר מדי מתבררת כרגישות כלפי עצמם בלבד). הם יעשו שימוש מושכל בכנות שלהם, באופן שבו כל פעם תיבחר תכונה אחת בלבד שלכם אשר תיבחן, תיבדק, תינתח ולבסוף תישחט על שולחן הניתוחים. בסופו של הקשר (הזוגי, החברי) תגלו שבעצם אין בכם תכונה אחת חיובית לרפואה – אתם אפרוריים, משעממים, רדודים, חרדתיים, פסיב-אגרסיביים, ובכלל מה הפלא שהם לא רוצים להיות בקרבתכם?

     

    יודגש כי הניתוחים שמבצעים בני הזן הם מדויקים על המילימטר – אלא שהם מבוצעים ללא הרדמה, ולרופאים יש ידיים קפואות. בני הזן עשויים להיות סוציופתיים (אם כי לא תמיד זה המצב) ובכל מקרה הם משוכנעים שהאמת המזוקקת נתונה בידיהם למשמרת והם פשוט חייבים לחלוק אותה. הם ביקורתיים, מתנשאים ובאופן כללי סבורים שהם טובים מדי בשביל כל אחד אחר (גם אם לפעמים מגדלים לעצמם איזה תסביך נחיתות בשביל שיהיה מעניין).


    אתמול חטפתי אני מנה הגונה של כנות לפנים, ולא נהניתי. האמת? לגמרי הייתי מסתפקת ב'זה לא זה' הסטנדרטי, מה גם שהרגשתי אותו דבר, כך שלא הייתי חוקרת לגבי הסיבות. בחיי. בטמטומי אפילו קיוויתי שזה יבוא ממנו, שלא יהיה מצב שאני אפגע בו – בכל זאת, אני מחבבת את הבחור, גם אם אני יותר המבורגר צ'יפס ו'הכל אודות חווה' והוא ריזוטו פירות ים ו'Marie, Je vous salue'  

    בכל אופן, כשירות לציבור – ולבחור, הנה מספר משפטים שגם אם הם האמת לאמיתה, אפשר, רצוי וניתן למצוא להם תחליף מרוכך. גם אם זה בא על חשבון קורטוב של כנות: 

     

    "הסוף היה איטי והוא סבל מכל רגע"

    "אז מה אם טיבחת שעות, האוכל יצא פשוט דוחה!"

    "הילד לא דומה לךֳ בכלל. מוזר, לא זכרתי שיש מישהו בלונדיני במשפחה?"

    "הייתי מעדיף לכרות את זרועי מלהישאר חבוק איתך במיטה"

    "אמא שלךֳ היא התגלמות השטן עלי אדמות"

    "בחולצה הזאת את נראית בדיוק כמו אמא שלך"

    "אני מצאתי את המעיל הזה ב-500 ₪ פחות בדוכן ליד! פראייר!" 

    תוספות?   

    דרג את התוכן:

      תגובות (45)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/4/09 17:21:

      צטט: bronte 2009-04-25 14:23:45

      צטט: adikahan 2009-04-25 09:23:51


      אכן, ניתוח מאלף.

      עם זאת, במלוא הכנות, :-) חסר לך עוד טיפוס: זה שתמיד רוצה לרצות את השומע.

      הדגמה נפלאה של הטיפוס הזה ושל הידען המתנשא ניתן למצוא בהצגה ART

      אוקיי, נפל האסימון. :-)

      לא מכירה את ההצגה - שווה בדיקה

      תודה על הקישור

       

       הצגה נפלאה.

      http://en.wikipedia.org/wiki/%27Art%27_(play)

      התמזל מזלי וראיתי אותה בווינדהאם תיאטר, לונדון ב-1998.

      את איוואן, החבר המרצה, גילם השחקן (האמריקאי דווקא) ג'ורג' וונדט http://en.wikipedia.org/wiki/George_Wendt

      (הוא שיחק - בין היתר - בסדרת הסיטקום צ'ירס).

      בקטע המרשים ביותר שלו בהצגה, נותן איוואן מונולוג ארוך מאד (בלי לעצור כדי לנשום) על התלבטויותיו בקשר לניסוח ההזמנה לחתונתו הקרבה ובאה. A MEMORABLE MOMENT

       

        26/4/09 17:13:

      צטט: bronte 2009-04-25 14:28:44

      צטט: דקס דקסטר 2009-04-25 12:38:33


      אפתח בוידוי: לא ממש בא לי לקרוא אותך, כי את כותבת די בינונית, אבל ה- über alles (אִיבֶּר, לא אוּבֶּר!) שבכותרת משך אותי כמו שזבוב נמשך לגוש חרא טרי שקוקק ע"י פרה סודנית ביום קיץ חם במיוחד (למען הסר ספק, אני הזבוב).

      ליסטן יו איבִּר איינאל ג'רמן דיסנדנט! אין אפשרות לנקד ניקוד עילי בכותרת!!

       

      סבבה, אם אי אפשר לנקד את האות הU ב-UMLAUT (כך -  ü ), פשוט כותבים ue. זה אותו דבר. Ueber alles.

      הפה שלי התעקם הרבה למעלה, אפילו נפער לצחקוק

      ולגבי ההמלצות - שמחה שהצליח לי, ושנהנית,

      ו... בשם הלוקאל-פטריוטיות, ספר לחבריך!

       

      אספר גם אספר, ובחלק ב' של תמונות הטיול אף אראה תמונות!

       

        26/4/09 08:23:

      צטט: bronte 2009-04-25 13:19:15

      צטט: cg91 2009-04-23 15:21:40

      ציטוט אמיתי :
      "איך זה שאת ו- X כל כך דומות אבל התחת שלך יותר גדול?"

       

       

      מפי עוללים... קריצה

       

       

      אבל עדיין כואב

        25/4/09 20:38:

      צטט: bronte 2009-04-25 14:04:42

       

      אחד המונולוגים הנשיים האהובים עלי ביותר, הוא זה של ג'ין טריפלהורן

      המופלאה מ'דלתות מסתובבות'. הקטע הרלבנטי (שלא לומר, הפאנצ'ליין של

      הנאום) לענייננו מצוטט פה. בטוחה שתעריכי נכונה:

      "Gerry, I'm a woman! We don't say what we WANT! But we reserve the right to get pissed off if we don't get it. That's what makes us so fascinating! And not a little bit scary. "

       

      I am speechless,

      and that doesn't happen very often....

      כל מילה חקוקה בסלע...

      במיוחד הקטע של "אני שומרת לי את הזכות..."

      צוחק

       

        25/4/09 19:57:

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2009-04-25 19:20:48


      האמת, נכון

      איזה טלכסה זאת! קצרה - וקולעת

      (את שוקלת להציע שירותי עריכה??)

       

        25/4/09 19:56:

      צטט: rangil 2009-04-25 17:53:57

      צטט: bronte 2009-04-25 13:18:14

      1. שלילי. היא איזשהו שילוב בין הסוג השלישי (אבל לא הגרועים ביותר שבו) ודבר מה נוסף.

      2. הממ... ומה היתה המטרה?

       

       

      מודה, לפעמים אני סוטר לאנשים מילולית כדי להחזיר אותם למימד המציאות.

      מודה, לא תמיד זה הכרחי.

      לפחות מודה... גם זו התחלה

       

        25/4/09 19:56:

      צטט: יוקה 2009-04-25 16:51:42

      צטט: bronte 2009-04-25 14:24:59

      צטט: יוקה 2009-04-25 11:19:04

      איך באת לי מדויק, כפרה.

      אין לך מושג איך זה משמח אותי, מותק

      (למרות שתכל'ס, אולי היה עדיף שזה לא היה בא לך מדויק, אבל מה אכפת לי אני?

      באת לבקר אותי? התחברת? אני מבסוטית מהחיים! רואה כמה מעט נדרש?)

       

      מותק בדיוק חזרתי מחנות האופניים אחרי שרכשתי לי אופניים סגלגלים עם פרחים חמודים סלסלה ופעמון.

      כשנולדו הבנות שלי לא הייתי כל כך מאושרת, בחיי!

      זה הכל עניין של קצת ריכוז ואז מוצאים את הקטנים הללו :-)

       

      את מלכה, את.

      מדמיינת אותך רכובה על האופניים הסגולות שלך... אח, איזו תמונה יפה!

       


      האמת, נכון
        25/4/09 17:53:

      צטט: bronte 2009-04-25 13:18:14

      1. שלילי. היא איזשהו שילוב בין הסוג השלישי (אבל לא הגרועים ביותר שבו) ודבר מה נוסף.

      2. הממ... ומה היתה המטרה?

       

       

      מודה, לפעמים אני סוטר לאנשים מילולית כדי להחזיר אותם למימד המציאות.

      מודה, לא תמיד זה הכרחי.

        25/4/09 16:51:

      צטט: bronte 2009-04-25 14:24:59

      צטט: יוקה 2009-04-25 11:19:04

      איך באת לי מדויק, כפרה.

      אין לך מושג איך זה משמח אותי, מותק

      (למרות שתכל'ס, אולי היה עדיף שזה לא היה בא לך מדויק, אבל מה אכפת לי אני?

      באת לבקר אותי? התחברת? אני מבסוטית מהחיים! רואה כמה מעט נדרש?)

       

      מותק בדיוק חזרתי מחנות האופניים אחרי שרכשתי לי אופניים סגלגלים עם פרחים חמודים סלסלה ופעמון.

      כשנולדו הבנות שלי לא הייתי כל כך מאושרת, בחיי!

      זה הכל עניין של קצת ריכוז ואז מוצאים את הקטנים הללו :-)

       

        25/4/09 14:28:

      צטט: דקס דקסטר 2009-04-25 12:38:33


      אפתח בוידוי: לא ממש בא לי לקרוא אותך, כי את כותבת די בינונית, אבל ה- über alles (אִיבֶּר, לא אוּבֶּר!) שבכותרת משך אותי כמו שזבוב נמשך לגוש חרא טרי שקוקק ע"י פרה סודנית ביום קיץ חם במיוחד (למען הסר ספק, אני הזבוב).

      ליסטן יו איבִּר איינאל ג'רמן דיסנדנט! אין אפשרות לנקד ניקוד עילי בכותרת!!

       

      אחרי סיפתח שכזה, מגיעה לך מחמאה: היו לי שתי אפשרויות לבילוי שבת בצהריים - להגיב לפוסט של ברונטה, או לעבור שואה אטומית. בחרתי בך. אני חושב שהדבר מדבר בעד עצמו.

       

      מה שמביא אותי לשאלה אחרת לגמרי: אם הדוור מהלל ומשבח ומקלס את כישוריו ואישיותו, האם "הדוור מדבר בעד עצמו"?

       

      ולסיום, עוד משפט שתמיד טוב לכתוב במבחן: "הדיון הפלילי אינו צריך לקבל צורת משחק אשקוקי שבו מהלך אחד בלתי נכון קובע את גורל המשחק" (תחליפי את 'הדיון הפלילי' בכל דבר רלוונטי אחר, והרי לך יופי של ציטטה).

       

      [מקווה שהפה התעקם קצת כלפי מעלה למקרא התגובה, ואם כן - ראי בכך כהוקרת תודה על המלצותייך התיירותיות הטובות לחיפה!]

      הפה שלי התעקם הרבה למעלה, אפילו נפער לצחקוק

      ולגבי ההמלצות - שמחה שהצליח לי, ושנהנית,

      ו... בשם הלוקאל-פטריוטיות, ספר לחבריך!

       

        25/4/09 14:24:

      צטט: יוקה 2009-04-25 11:19:04

      איך באת לי מדויק, כפרה.

      אין לך מושג איך זה משמח אותי, מותק

      (למרות שתכל'ס, אולי היה עדיף שזה לא היה בא לך מדויק, אבל מה אכפת לי אני?

      באת לבקר אותי? התחברת? אני מבסוטית מהחיים! רואה כמה מעט נדרש?)

       

        25/4/09 14:23:

      צטט: adikahan 2009-04-25 09:23:51


      אכן, ניתוח מאלף.

      עם זאת, במלוא הכנות, :-) חסר לך עוד טיפוס: זה שתמיד רוצה לרצות את השומע.

      הדגמה נפלאה של הטיפוס הזה ושל הידען המתנשא ניתן למצוא בהצגה ART

      אוקיי, נפל האסימון. :-)

      לא מכירה את ההצגה - שווה בדיקה

      תודה על הקישור

       

        25/4/09 14:22:

      צטט: adikahan 2009-04-25 09:23:51


      אכן, ניתוח מאלף.

      עם זאת, במלוא הכנות, :-) חסר לך עוד טיפוס: זה שתמיד רוצה לרצות את השומע.

      הדגמה נפלאה של הטיפוס הזה ושל הידען המתנשא ניתן למצוא בהצגה ART

      נראה לי שאני לא לגמרי מבינה משהו... זה שתמיד רוצה לרצות את השומע לא יבחר בכנות כאמצעי,

      would he?

       

        25/4/09 14:04:

      צטט: kruveet 2009-04-24 18:22:38

      אתמול חטפתי אני מנה הגונה של כנות לפנים, ולא נהניתי. האמת? לגמרי הייתי מסתפקת ב'זה לא זה' הסטנדרטי, מה גם שהרגשתי אותו דבר, כך שלא הייתי חוקרת לגבי הסיבות. בחיי. בטמטומי אפילו קיוויתי שזה יבוא ממנו, שלא יהיה מצב שאני אפגע בו – בכל זאת, אני מחבבת את הבחור, גם אם אני יותר המבורגר צ'יפס ו'הכל אודות חווה' והוא ריזוטו פירות ים ו'Marie, Je vous salue'  

       

      מתה על הדרך שבה את מתנסחת...

      עולם הדימויים שלך משעשע אותי תמיד.

      גם אני חוששת תמיד לפגוע בבחור ולומר לו ש"זה לא זה".

      לא נעים לי...

      אבל אני מייחלת שאיכשהו זה ייגמר.

      הבעיה איתי היא שלמרות שאני רוצה שזה יסתיים,

      ולא נעים לי לעשות את זה,

      כאשר אני "נזרקת"

      אני נעלבת:

      "אני לא מאמינה שהוא גמר איתי!!"

      ולא חשוב שנורא רציתי בסיום הדבר....

      Oh well,

      Never claimed to be rational....

      אחד המונולוגים הנשיים האהובים עלי ביותר, הוא זה של ג'ין טריפלהורן

      המופלאה מ'דלתות מסתובבות'. הקטע הרלבנטי (שלא לומר, הפאנצ'ליין של

      הנאום) לענייננו מצוטט פה. בטוחה שתעריכי נכונה:

      "Gerry, I'm a woman! We don't say what we WANT! But we reserve the right to get pissed off if we don't get it. That's what makes us so fascinating! And not a little bit scary. "

       

        25/4/09 13:28:

      צטט: da vinci 2009-04-24 18:01:51


      "הילד לא דומה לךֳ בכלל. מוזר, לא זכרתי שיש מישהו בלונדיני במשפחה?"

      ואי איך נפלת לי בול לנישה...

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=987301

       תאמיני לי בובה - אל תאמיני לאף אחד.


      מאמי, רק שתדע (אם תתהה) הכוכב? הוא על הכותרת

      'גנים לטנטים'?

      מה אני אגיד לך?

      עשה לי את זה...

       

        25/4/09 13:26:

      צטט: דונה פלור 2009-04-24 08:29:45

      נכון, נכון, נכון, לא יכולתי לבטא זאת טוב יותר.

      ואתם אנשים שבשם הכנות מותר להם לאמר ה כ ל ומרגישים שהם מדהימים ואמיתיים,

      כי מה הם עשו בסך הכל? מה זה חוסר רגישות קיצוני לעומת האמת? (אגב - הסובייקטיבית  שלהם בלבד).

      צדקנות זו תכונה כל כך לא מלבבת.

      תודה לך :)

       


      לא, לא - תודה לך :-)

      באמת!

      כיף של תגובה.

        25/4/09 13:25:

      צטט: de-gun 2009-04-23 19:18:27

      צטט: bronte 2009-04-23 17:52:39

      צטט: de-gun 2009-04-22 20:14:52


      | "כבר ראיתי פוסטים טובים יותר"

      |

      | סתם.... 

      | צוחק

      | *

      |

      צוחקצוחק שזה אומר: 'הצחקתני'. וזה, תמיד מבורך.

       

       

      | בכיף

      | תגידי מתי

      | ואני בא

       

       

      איך 'תמיד' בשבילך?

        25/4/09 13:24:

      צטט: ranbo3 2009-04-23 18:14:30


      "באמת יפה לך בלי השפם " "אני פשוט לא נמשכת אליך יותר " "אולי נלך לאמא שלי לאכול משהו באמת טעים " "אוי חמוד,ניקית את הבית ? אבל למה לא עשית את הכיור ?" וכמובן- " כן , הוא קטן . "

       

       

        25/4/09 13:23:

      צטט: guy7373 2009-04-23 18:09:10

      צטט: bronte 2009-04-23 17:53:15

      צטט: guy7373 2009-04-22 21:03:27

      יו, לא ידעתי שיש לך ילד

      :)

      לא, אני לא בהריון מאמי. סתם ד-בה!

       

      הדמעות חונקות את גרוני

       

       

       


      תבלע מאמי, תבלע
        25/4/09 13:23:

      צטט: ettgar1 2009-04-23 16:58:50


      אמת איננה הערך היחיד. המשפט אינו מבוסס על הגישה כי תתגלה האמת, גם אם ייחרב העולם. האמת איננה הערך היחיד אשר התהליך השיפוטי צריך להגשימו. במקרים מסוימים עלול גילוי האמת לפגוע קשות בפרט, בכבודו, בחירותו, בשלמותו הגופנית והנפשית, בפרטיותו ובשמו הטוב - עד כי המשפט מוכן לוותר על גילוי האמת. ההתחשבות בערכים אלה אינה נעשית בדרך של העדפתם על-פני האמת. ההתחשבות נעשית בדרך של איזון בינם לבין האמת. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי - בין ערכים מתנגשים. דווקא החיפוש אחר ערכים - ובהם החיפוש אחר האמת - מביא את המשפט לצורך לאזן בין ערכים מתנגשים. במקום בו קיים ערך, קיים גם ערך נוגד. התזה מלווה תמיד על-ידי האנטיתזה. המשפט מחפש את הסינתזה".

      (אהרון ברק)

       

      קחי את הציטוט הזה, החליפי את המילה "משפט" במילה "חיים", ואת המילה "אמת" במילה "כנות" - וקיבלת את תמציתו של הפוסט.


      (זה אומר משהו על איכות הפוסט שלך, וכן - זו מחמאה!)


      יקירי, מחמאה ממך (ועוד איזו!) משמעה שעשיתי משהו טוב באמת.

      איזה כיף לי!

        25/4/09 13:21:

      צטט: phoebe 2009-04-23 16:35:17


      מתה על הניסוחים הקולעים האלה שלך, התענגתי פה על כל מילה.


      -טוב, כמעט, כשקראתי על הבחור הטיפש (שכמובן לא יודע מה טוב בשבילו) אני מודה שקצת התקלקל לי מצב הרוח-

       

      אוטומטית, מתה על מי שאוהב את הניסוחים שלי. טוב נו, מחביבה אותך למדי גם בלי קשר...

       


      -את מותק את, ולויאליות זה ערך שלא יסולא בפז. אבל אל תתבאסי. אם אני לא התבאסתי, גם את פטורה-
        25/4/09 13:19:

      צטט: cg91 2009-04-23 15:21:40

      ציטוט אמיתי :
      "איך זה שאת ו- X כל כך דומות אבל התחת שלך יותר גדול?"

       

       

      מפי עוללים... קריצה

       

        25/4/09 13:18:

      צטט: rangil 2009-04-22 21:44:36

      1. הבחור שעליו סיפרת לגמרי משתייך לסוג הכנים הראשון לא?

      2. למרות היותי ידוע בכנותי/חוסר הטאקט שבי, עדיין לא מצאתי עצמי באף אחד מסיווגייך. אני כן בעד כנות וישירות במקרים שבהם אנשים אחרים מעדיפים להמשיך לעשות פרצופים ולשקר בלי מילים, אבל אני חושב שעם השנים למדתי גם (לפעמים) לחוס (לפעמים) על רגשות (לפעמים) הזולת.

      ועדיין כשידידה מהלימודים סיפרה ללא הרף כמה האקס שלה הוא בחור שווה להפליא, הייתי היחיד לספר לה שהוא לחלוטין לא, כשהיא נדהמת, וכל שאר חבריי ה"אמיצים" שותקים בהסכמה.

      1. שלילי. היא איזשהו שילוב בין הסוג השלישי (אבל לא הגרועים ביותר שבו) ודבר מה נוסף.

      2. הממ... ומה היתה המטרה?

       

        25/4/09 12:38:

      אפתח בוידוי: לא ממש בא לי לקרוא אותך, כי את כותבת די בינונית, אבל ה- über alles (אִיבֶּר, לא אוּבֶּר!) שבכותרת משך אותי כמו שזבוב נמשך לגוש חרא טרי שקוקק ע"י פרה סודנית ביום קיץ חם במיוחד (למען הסר ספק, אני הזבוב).

       

      אחרי סיפתח שכזה, מגיעה לך מחמאה: היו לי שתי אפשרויות לבילוי שבת בצהריים - להגיב לפוסט של ברונטה, או לעבור שואה אטומית. בחרתי בך. אני חושב שהדבר מדבר בעד עצמו.

       

      מה שמביא אותי לשאלה אחרת לגמרי: אם הדוור מהלל ומשבח ומקלס את כישוריו ואישיותו, האם "הדוור מדבר בעד עצמו"?

       

      ולסיום, עוד משפט שתמיד טוב לכתוב במבחן: "הדיון הפלילי אינו צריך לקבל צורת משחק אשקוקי שבו מהלך אחד בלתי נכון קובע את גורל המשחק" (תחליפי את 'הדיון הפלילי' בכל דבר רלוונטי אחר, והרי לך יופי של ציטטה).

       

      [מקווה שהפה התעקם קצת כלפי מעלה למקרא התגובה, ואם כן - ראי בכך כהוקרת תודה על המלצותייך התיירותיות הטובות לחיפה!]

        25/4/09 11:19:
      איך באת לי מדויק, כפרה.
        25/4/09 09:23:


      אכן, ניתוח מאלף.

      עם זאת, במלוא הכנות, :-) חסר לך עוד טיפוס: זה שתמיד רוצה לרצות את השומע.

      הדגמה נפלאה של הטיפוס הזה ושל הידען המתנשא ניתן למצוא בהצגה ART

        24/4/09 18:22:

      אתמול חטפתי אני מנה הגונה של כנות לפנים, ולא נהניתי. האמת? לגמרי הייתי מסתפקת ב'זה לא זה' הסטנדרטי, מה גם שהרגשתי אותו דבר, כך שלא הייתי חוקרת לגבי הסיבות. בחיי. בטמטומי אפילו קיוויתי שזה יבוא ממנו, שלא יהיה מצב שאני אפגע בו – בכל זאת, אני מחבבת את הבחור, גם אם אני יותר המבורגר צ'יפס ו'הכל אודות חווה' והוא ריזוטו פירות ים ו'Marie, Je vous salue'  

       

      מתה על הדרך שבה את מתנסחת...

      עולם הדימויים שלך משעשע אותי תמיד.

      גם אני חוששת תמיד לפגוע בבחור ולומר לו ש"זה לא זה".

      לא נעים לי...

      אבל אני מייחלת שאיכשהו זה ייגמר.

      הבעיה איתי היא שלמרות שאני רוצה שזה יסתיים,

      ולא נעים לי לעשות את זה,

      כאשר אני "נזרקת"

      אני נעלבת:

      "אני לא מאמינה שהוא גמר איתי!!"

      ולא חשוב שנורא רציתי בסיום הדבר....

      Oh well,

      Never claimed to be rational....

        24/4/09 18:01:


      "הילד לא דומה לךֳ בכלל. מוזר, לא זכרתי שיש מישהו בלונדיני במשפחה?"

      ואי איך נפלת לי בול לנישה...

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=987301

       תאמיני לי בובה - אל תאמיני לאף אחד.

        24/4/09 13:17:

      צטט: charlotte 2009-04-22 21:20:25

      אחותי היקרה,

      אני, ברולטת הגנטיקה, קיבלתי זן קטלני של כנות

      אך לצערי ולשמחתי, לאורך השנים,

      הוא עבר עידון, איטי ובטח, ואם פעם הייתי כולי

      מידת הדין ומידת הצדק, התחלתי להבין שהכנות

      לא מביאה אותי רחוק, והיא משאירה פצועים בשטח.

      לכן, לאחר אינקובציה והעברה צנטריפוגית, הזריקו לי

      חיסון נגד כנות-כדורי דום-דום, ואני יכולה להעיד

      ששרדתי את הביטוי הממאיר של המחלה, ומאז

      אני חייה בשלום עם הזולת, אחרי הבנתי שכנות יכולה

      לגבול באכזריות ושיש הרבה אחראיות להמצא במקום

      של שופט ו/או מפוצץ אשליות ללא הרדמה.

      לכן, נורא נהיניתי ממה שכתבת בתבונה ורגישות,

      וזהיתי שם שלבים שעברתי. אני אציין פה גם שאני

      אוהבת אותך, בהתפרצות של כנות אכזרית במיוחד


      אבל יש לי עדיין חיבה ל"אמא שלך היא מזרע הסטן".

      את מרשה לי נכון, הרי לא גילית חיבה רבה לעגל:-)

      אהובתי,

      כפי שאין שני פתיתי שלג זהים - כך הדבר עם אחיות, וכמו שבענייני סליחה ונטירה אנחנו קצת שונות

      (לטובתך) כך כנראה בענייני כנות.

      מודה, שגם השיטה הפולנית עליה גדלתי, המקדשת את ה'לא נעים' או 'לא יפה' היא לא איזה שוס היסטרי,

      אבל בחיים - כמו בחיים (אין דבר כזה שאין דבר כזה וגם) האמצע עדיף על כל קיצוניות,

      ומודעות עצמית לעניין (מצטערת על הדיבור המפסכלג, זה רק לשנייה) המקום שממנו מגיעה הכנות, לרוב עוזרת,

      באמת להתמודד עם הביטוי הממאיר של התופעה, כפי שניסחת זאת באלגנטיות האופיינית לך.

      מתה עליך מלאן, וכמובן - במקרה שלו, אמא שלו היא באמת מזרע השטן, ויש כאלה שהרוויחו את הכנות ביושר וברשעות.

       

        24/4/09 08:29:

      נכון, נכון, נכון, לא יכולתי לבטא זאת טוב יותר.

      ואתם אנשים שבשם הכנות מותר להם לאמר ה כ ל ומרגישים שהם מדהימים ואמיתיים,

      כי מה הם עשו בסך הכל? מה זה חוסר רגישות קיצוני לעומת האמת? (אגב - הסובייקטיבית  שלהם בלבד).

      צדקנות זו תכונה כל כך לא מלבבת.

      תודה לך :)

       

        23/4/09 19:18:

      צטט: bronte 2009-04-23 17:52:39

      צטט: de-gun 2009-04-22 20:14:52


      | "כבר ראיתי פוסטים טובים יותר"

      |

      | סתם.... 

      | צוחק

      | *

      |

      צוחקצוחק שזה אומר: 'הצחקתני'. וזה, תמיד מבורך.

       

       

      | בכיף

      | תגידי מתי

      | ואני בא

       

        23/4/09 18:14:

      "באמת יפה לך בלי השפם " "אני פשוט לא נמשכת אליך יותר " "אולי נלך לאמא שלי לאכול משהו באמת טעים " "אוי חמוד,ניקית את הבית ? אבל למה לא עשית את הכיור ?" וכמובן- " כן , הוא קטן . "
        23/4/09 18:09:

      צטט: bronte 2009-04-23 17:53:15

      צטט: guy7373 2009-04-22 21:03:27

      יו, לא ידעתי שיש לך ילד

      :)

      לא, אני לא בהריון מאמי. סתם ד-בה!

       

      הדמעות חונקות את גרוני

       

        23/4/09 17:53:

      צטט: guy7373 2009-04-22 21:03:27

      יו, לא ידעתי שיש לך ילד

      :)

      לא, אני לא בהריון מאמי. סתם ד-בה!

       

        23/4/09 17:52:

      צטט: de-gun 2009-04-22 20:14:52


      | "כבר ראיתי פוסטים טובים יותר"

      |

      | סתם.... 

      | צוחק

      | *

      |

      צוחקצוחק שזה אומר: 'הצחקתני'. וזה, תמיד מבורך.

       

       

        23/4/09 17:51:

      צטט: BurgaNET 2009-04-22 19:59:45

      תוספת: יו, אמא שלך נראית יותר טוב ממך! (נתקלתי באמירה זהו במו אזניי)

      שאני אמות!!

      מי הדפקט שהוציא את המילים האלה??

      הוא מחזיק רישיון לטמטום הפוגעני הזה שהוא מסתובב אתו??

       

        23/4/09 16:58:

      אמת איננה הערך היחיד. המשפט אינו מבוסס על הגישה כי תתגלה האמת, גם אם ייחרב העולם. האמת איננה הערך היחיד אשר התהליך השיפוטי צריך להגשימו. במקרים מסוימים עלול גילוי האמת לפגוע קשות בפרט, בכבודו, בחירותו, בשלמותו הגופנית והנפשית, בפרטיותו ובשמו הטוב - עד כי המשפט מוכן לוותר על גילוי האמת. ההתחשבות בערכים אלה אינה נעשית בדרך של העדפתם על-פני האמת. ההתחשבות נעשית בדרך של איזון בינם לבין האמת. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי - בין ערכים מתנגשים. דווקא החיפוש אחר ערכים - ובהם החיפוש אחר האמת - מביא את המשפט לצורך לאזן בין ערכים מתנגשים. במקום בו קיים ערך, קיים גם ערך נוגד. התזה מלווה תמיד על-ידי האנטיתזה. המשפט מחפש את הסינתזה".

      (אהרון ברק)

       

      קחי את הציטוט הזה, החליפי את המילה "משפט" במילה "חיים", ואת המילה "אמת" במילה "כנות" - וקיבלת את תמציתו של הפוסט.


      (זה אומר משהו על איכות הפוסט שלך, וכן - זו מחמאה!)

        23/4/09 16:35:


      מתה על הניסוחים הקולעים האלה שלך, התענגתי פה על כל מילה.


      -טוב, כמעט, כשקראתי על הבחור הטיפש (שכמובן לא יודע מה טוב בשבילו) אני מודה שקצת התקלקל לי מצב הרוח-

        23/4/09 15:21:

      ציטוט אמיתי :
      "איך זה שאת ו- X כל כך דומות אבל התחת שלך יותר גדול?"

       

       

        22/4/09 21:44:

      1. הבחור שעליו סיפרת לגמרי משתייך לסוג הכנים הראשון לא?

      2. למרות היותי ידוע בכנותי/חוסר הטאקט שבי, עדיין לא מצאתי עצמי באף אחד מסיווגייך. אני כן בעד כנות וישירות במקרים שבהם אנשים אחרים מעדיפים להמשיך לעשות פרצופים ולשקר בלי מילים, אבל אני חושב שעם השנים למדתי גם (לפעמים) לחוס (לפעמים) על רגשות (לפעמים) הזולת.

      ועדיין כשידידה מהלימודים סיפרה ללא הרף כמה האקס שלה הוא בחור שווה להפליא, הייתי היחיד לספר לה שהוא לחלוטין לא, כשהיא נדהמת, וכל שאר חבריי ה"אמיצים" שותקים בהסכמה.

        22/4/09 21:20:

      אחותי היקרה,

      אני, ברולטת הגנטיקה, קיבלתי זן קטלני של כנות

      אך לצערי ולשמחתי, לאורך השנים,

      הוא עבר עידון, איטי ובטח, ואם פעם הייתי כולי

      מידת הדין ומידת הצדק, התחלתי להבין שהכנות

      לא מביאה אותי רחוק, והיא משאירה פצועים בשטח.

      לכן, לאחר אינקובציה והעברה צנטריפוגית, הזריקו לי

      חיסון נגד כנות-כדורי דום-דום, ואני יכולה להעיד

      ששרדתי את הביטוי הממאיר של המחלה, ומאז

      אני חייה בשלום עם הזולת, אחרי הבנתי שכנות יכולה

      לגבול באכזריות ושיש הרבה אחראיות להמצא במקום

      של שופט ו/או מפוצץ אשליות ללא הרדמה.

      לכן, נורא נהיניתי ממה שכתבת בתבונה ורגישות,

      וזהיתי שם שלבים שעברתי. אני אציין פה גם שאני

      אוהבת אותך, בהתפרצות של כנות אכזרית במיוחד


      אבל יש לי עדיין חיבה ל"אמא שלך היא מזרע הסטן".

      את מרשה לי נכון, הרי לא גילית חיבה רבה לעגל:-)

        22/4/09 21:03:

      יו, לא ידעתי שיש לך ילד

      :)

        22/4/09 20:14:


      | "כבר ראיתי פוסטים טובים יותר"

      |

      | סתם.... 

      | צוחק

      | *

      |

        22/4/09 19:59:
      תוספת: יו, אמא שלך נראית יותר טוב ממך! (נתקלתי באמירה זהו במו אזניי)

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      bronte
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין