האמנות כריפוי
לאחר תאונת דרכים עם שיקום קשה יצאתי לחיים חדשים דרך האמנות .כיום אני מטפל ומדריך קשישים ואנשים מבוגרים ועוזר להם דרך האמנות.
ניתן לעזור גם לילדים,צעירים וסתם אנשים עם כל מיני בעיות.פתוח לשאלות,דוגמאות,סיפורים ואף תמונות.
פוסטים אחרונים
- חדשים בסטודיו 1/3/12
- פרחים בגינה של אודי 26/2/12
- השפן הקטן........... 20/2/12
- הפרי החושני מהגינה שלי 15/2/12
- מחפש רעיון .........לשם .בנתיים קראתי לו "שתוק" 24/1/12
- עבודות חדשות 25/12/11
ארכיון
כמה שהעיין רואה......סיפור בידואי
פעם אחת בארץ רחוקה... (סיפור על בדואי וגמל כפי שסיפר יוסי אלפי בפסטיבל הסיפורים בתיאטרון גבעתיים וכפי שהובא בעתון "ידיעות אחרונות") היה בדואי אחד שהיה לו הכל. היו לו גמלים, היו לו סייחים, היו לו אוהלים, היו לו נשים, כל דבר שבעולם. יום אחד הוא קם בבוקר ואמר לעצמו שיש לו הכל אבל אין לו משהו חשוב. החליט שהיום הוא הולך לעיר הגדולה כדי לקנות משהו חשוב באמת. לקח את הגמל, שם עליו ארגז מלא בדינרים, דולרים, אבנים טובות ושרשראות זהב, לבש את הז'קט והשרוואל החדשים ויצא למסע אל עבר העיר הגדולה. כשהוא הגיע לשער העיר הוא הכניס לכיס שלו כמה שיותר דולרים, פשוט מילא את הכיסים בכל טוב, שם את הארגז שנשאר עדיין מלא בתכשיטים מתחת לגמל וכיסה אותו במעיל כדי שאף אחד לא יראה. אחר כך הוא נכנס לעיר הגדולה והתחיל להסתכל בחלונות הראווה של הרחוב המרכזי, אבל גילה שהכל יש לו וכבר עוד מעט נהיה לילה. הוא התחיל לחפש את הדרך חזרה את הגמל כדי להגיע למאהל שלו לפני שיחשיך. אבל אז הוא מצא סימטה קטנה עם חנות נסתרת שבה יש מדף אחד ועליו מוצר אחד – עין גדולה. הוא אמר לעצמו: "וואלה, זה אין לי". נכנס לחנות וביקש לקנות את העין והמוכר הגמד אומר לו שהעין הזאת במשקל. הוא לוקח את המשקל, שם עליו את העין. המשקל עולה והגמד אומר לו שיתחיל לשים בצד השני כסף ומה שיוריד את העין זה הסכום שהוא ייקח ממנו עבור העין. הבדואי מוציא חופן אדיר של דולרים, שם אותן על המשקל, ושם דבר. לוקח מהכיס השני את האבנים ושם על המשקל ושום דבר לא זז. מוציא את האבנים הגדולות ועדיין אין תזוזה. הוא אומר למוכר שיחכה רגע, רץ החוצה אל הגמל שלו, מוציא את הארגז וחוזר לחנות. בא לשים את הארגז על המשקל ואז הוא קולט שיש בדואי זקן שמסתכל עליו. "מה אתה עושה?" – שואל אותו הבדואי הזקן, והוא ענה לו שהוא מנסה לקנות עין אבל המשקל לא זז, אבל הוא בטוח שעכשיו, אחרי שהוא ישים את הארגז הזה המשקל יזוז גם יזוז. הבדואי הזקן מבקש ממנו ללכת אחורה, לשים את הארגז בצד. הוא מוציא מהכיס מטפחת, שם אותה על הצד השני של המשקל ואיך שהוא שם אותה, העין יורדת. הבדואי הצעיר נפעם, אומר לו : "איך עשית את זה? אני שמתי את כל מה שיש לי וזה לא ירד ואתה שמת את המטפחת וכבר זה ירד". הבדואי הזקן מסתכל עליו אומר לו: "חביב, אתה לא יודע? העין, כמה שהיא רואה יותר, ככה היא רוצה יותר".
מסקנה........תסתכלו סביבכם ותבינו מה יש לכם ביד.אל תסתכלו מה יש לשכן ביד. תאהבו את עצמכם,המשפחה,החברים שלכם וחלקו לכולם.המלאי לא ניגמר.מתחדש............... מקבלים חזרה פי שתיים. |
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כמה נכון....
כמה חכם.........
כמה קשה לביצוע......
מוסר השכל לחיים !!
תודה
לענף היקר!
"תאהבו את עצמכם,המשפחה,החברים שלכם וחלקו
לכולם" כמה פשוט כמה חכם*.
אסתר
כשעיניים רוצות יותר ממה שהקיבה יכולה להכיל...
אשוב
עקב חשיבה מוגבלת במהירות
וחוסר רצון להתעמק......
ההערה חיובית לגבי ?
או ששי לי ביצים אוסטרליות.
*פוזית אוהבת את מה שיש לי ביד
טפו בלי עין הרע....
דייני פוזית*
ענף -
סיפור מקסים!!
תודה לך
וגם העבודות שלך יפות מאד
אזלו כוכביי
איחוליי לקוראים, איחולי לכותב המשך כך, כייף לי שכך *
יום טוב איש
אוהבת ס'סיפורים הבדואים הללו
גם הפתגמים שלהם לא רעים בכלל
הרבה חוכמה ונסיון חיים
(תודה שהבאת כי אני לא קוראת ידיעות אחרונות
)
*
בקר טוב
זוכרת את הסיפור מילדותי
אבי סיפר אותו
סיפור טוב
טו-אובבב!!!!
אהבתי את הסיפור ואת המסר שבו..
אוי לנו ולעיניים הגדולות שלנו.
תודה
בלי עין הרע...טפו...טפו...
חמסה...חמסה...
שום...בצל...
*
*
אמרו חז"לנו: "המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם."
זכית במצווה...
סיפור יפה.
סיפור מדהים .
אבל בין סיפור למציאות המרחק עצום .
כולנו יודעים שהדשא של השכנים ירוק יותר , לכולנו תסמונת העיניים הגדולות.
כולנו יודעים שהכי חשוב לנו להיות בריא ולהסתפק במועט לתת אהבה היא חינם .
מהבדואים אולי באמת אפשר ללמוד אבל גם אצלם זה כבר עבר וגם הם מתחילים להפגע
מהשפע הכלכלי מהתחרות מהמותרות.
ואני חוזרת לפוסט הקודם שלך נוסטלגיה שהשפע לא היה בכמות כה רבה כמו שהיום והחיים
היו די פשוטים לא היה שפע של אוכל , קניונים , מכוניות כמו שהיום ואנחנו מתגעגעים
לאותה תקופה .
היום אין מה לעשות העיניים עובדות שעות נוספות לספק לנו לילדים להורים את כל השפע
ולפעמים באמת שוכחים את הדברים הכה פשוטים הכה נגישים שלא משתמשים בהם.
אילנית
ענפי היקר....
פשוט מדהים איזה מוסר השכל חזק לחיים.....
העין אף פעם אינה שבעה...רוצה עוד ועוד..
החכמתי בזכותך היום...ע נ ק ....
תמי
אמת
לא צריך עיניים גדולות
הבדואים למדו מהטבע
יש הרבה מה ללמוד מהם!
תודה
מסקנה הכי מסקנתית בעולם!
תודה
ובתרגום קל:
לא צריכים לחפש רחוק מה שמונח מתחת לקצה האף....
מלא החופן כוכבים
אשוב