כותרות TheMarker >
    ';

    פרפרי לילה

    משתחררת מארגז הכלים

    18 תגובות   יום רביעי, 22/4/09, 23:10

     

    העצב הגיע לביקור,

    השתלט ותפס את מקומו.

     

    פעם, כשהעצב היה מגיע לביקור

    והדמעות היו חונקות  את גרוני ,

    הייתי דוחקת בו שילך...

     

    היה לי ארגז כלים מדוגם שבניתי בעצמי (באמת, לבד, במו ידיי),

    תמיד אפשר היה למצוא בו שמחה והומור (היו עוד כל מיני כלים למקרה הצורך).

    כזו הייתי,

    תמיד מיהרתי להקדים תרופה למכה,

    שחלילה לא יכאב.

     

    בפנים הכאב התעצם,

    השתלט על השכל והלב,

    עירפל את החושים

    והתחיל לנהל...

     

    היום,

    אני חווה עצב וכאב.

    בוחרת לשחרר את ארגז הכלים שכל כך עמלתי על בנייתו,

    מברכת על שהוא שם...

    ומאפשרת לכאב לחלחל ולהיות,

    עד שיעלם העצב...

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/5/09 02:59:

      יפה :-)
        27/4/09 14:14:

      בּרָכוֹת,

      בּרַכּוּת

      חיוך

      העצב עוד יעלם ובמקומו תבוא השימחה  חיוך
        25/4/09 19:26:


      שירלי,

       

      קודם כל, טוב מאוד שמוזה חזרה.

       

      דבר שני - מאוד לגיטימי שיש עצב מידי פעם בלב,

      אבל אם את מצליחה לצאת ממנו בלי ארגז הכלים הישן שלך - זה נהדר.

      ואם לא - תבני ארגז חדש.

       

      רונן

        24/4/09 20:01:

      צטט: bambiboo 2009-04-24 17:54:30

      תודה חברים על התגובות החמות... 

       

       

      ותודה רבה לך על השיתוף.

       

      שבת שלום יקירה,

      רולין

      תודה חברים על התגובות החמות... 

        24/4/09 14:26:


      היי שירלי

      עצבות זה מהזה 80S'....:-)

      ואולי זה גם שלב בדרך על האושר ..

      כוכב גם על פוסט יפיפה וגם ככה בשביל אושר ירוק קטן.

      והעיקר העיקר

      http://www.youtube.com/watch?v=Fc607Cr2Yf4

       

       

       

        24/4/09 00:53:


      שירלי יקירה,

       

      מותר, מותר לנו להיות עצובים... אסור, אסור לנו לאגור זאת בתוך תוכנו!

      דאגי להיות עם עצמך, עם העצב שבתוכך, אך מהרי לקום על רגלייך, הרימי ראשך כפי שרשם אורבך היקר והמשיכי הלאה יקירה, הלאה...

       

      סופ"ש רגוע ומאוד אוהב,

      רולין

       

      נ.ב- את אחת הטובות שם במשחק האסוציאציות קריצה

        23/4/09 10:07:

      אחלה דרך להתמודד..

      ככה אמרו לי.. :-)

        23/4/09 08:20:

      שיעלם   כבר

       

       

        נשיקהרגוע

        23/4/09 08:14:


      זה אנושי

      מותר להיות עצובים.

       

      רק אל תשכחי שהזמן קצר, והמלאכה מרובה,

      החיים מחכים לך מחייכת ושמחה.

      וגם אנחנו.

       

       

      חיבוק.

        23/4/09 08:02:

      זה בסדר להתעצב, רק תמיד עם ראש מורם.
        23/4/09 07:26:


      חברתי האהובה

      לפעמים - את מגיעה בזמן הנכון

      פשוט כך

      אוהבת אותך.

        23/4/09 02:23:


      כנראה בנית ארגז כלים ךתפארת

      כי כך על כל כאב את תתגברי ועוד איך

      כתבת באופן מרגש

      שלומי*

        23/4/09 01:52:

      יפה הדימוי אהבתי את ארגז הכלים ואני אומר מי שלא בוכה לא גדל מבפנים מי שלא עצוב לפעמים לא ידע להעריך שימחה
      כתוב פשוט, נקרא נכון
        23/4/09 00:20:

      וזאת בדיוק הדרך.
        22/4/09 23:59:

      היי שירלי,

       

      מאחל לך שלעולם לא תהיי עוד עצובה

      ושאף דמעה לא תזלוג מעינייך.

       

      כתוב רהוט וקולח.*

      שמח ששבה המוזה!

      ארכיון

      פרופיל