טיול לדרום אפריקה בפעם הראשונה,

נוחתת בבוקר ביוהנסבורג יוצאת את המטוס,

עיניי רואות אוכלוסיה שונה, צבע אחר,

מבינה שאני באפריקה והולכת ליהנות גם מהשונה.

ברחבת היציאה, רואה את בני רץ לקראתי,

עם חיבוק חזק וענק ונשיקות כמו שהוא יודע לתת.

ושלט גדול בעברית מחזקים החברים של הבן (שלא הכרתי)

"חביבה יקרה ברוכה הבאה", מדהים, הרגשה של בית.

מאד מאד התרגשתי מקבלת הפנים. 

בחוץ מזג האוויר נוח ונעים (הסתיו בפתח),

על הכבשים ובחניות רואים הרבה מכוניות מפוארות,

הנהיגה שם שונה, מרבית המכוניות עם הילוכים,

ההגה בצד ימין הנהיגה בצד שמאל, נראה מסובך

אבל לא הייתי צריכה לנהוג, הבן נהג.

הכבישים התשתיות דיי משופרות, ומשפרים עוד ועוד

וכל זה הכנות לקראת המונדיאל שיתקיים שם ב- 2010. 

בזמן נסיעה, מתחילה לקלוט את האווירה של המקום

מנקה הרחובות, עובדי הגינון - שחורים, בצמתים וברמזורים

מקבצי נדבות ושחורים שמנסים למכור כל דבר, לא רואה לבנים.

עוברים דרך פרברי העיר, רואה פחונים, צרפים, קרשים, בסטות

בצפיפות נוראית וזוהמה מסביב והמון כושים מבוגרים, צעירים,

ילדים מסתובבים, וגם כביסה תלויה על החבלים ולא ממש ידעתי

להחליט, רואה שוק או גרים שם אנשים, מתברר שזה הכל ביחד. 

ממשכים בנסיעה ומגעים לשכונה שבני שם גר משהו אחר לחלוטין,

וילות ענקיות עם שטחים נרחבים, גינות מדהימות המון צמחיה וירוק.

מסביב לבתים גדרות גבוהות עם חוטים שחשמל עובר בתוכם,

על הגדרות מצלמות, דוקרנים ממש נראה כמו כלא.

וזה צורם, עוני מחפיר מתקיים לצד עושר מופלג,

אז מה הפלא שהאלימות שם מהווה בעיה ממשית.

אבל למרות הכתוב, נהנתי מאד מהטיול והמקום,

פוסט הבא בדרך.