פגשתי אותו בלב המדבר....
בילדותי חייתי במושב נתיב העשרה אשר בפתחת רפיח ( חבל ימית למי שלא מכיר ) מרק הגיע אלינו בכיתה ה' או ו' מדרום אפריקה. ילד יפה מהסרטים עיניים כחולות, שיער בלונדיני, חיוך שובה לב...נסיך קטן.
פניו צוחקות ושיער לו זהב...
ילד ביישן ומתוק, עד היום אני אוהבת ביישנים. מרק היה האהבה הראשונה שלי בחיים אהבה ראשונה, נשיקה ראשונה, קטנה כזאת, על הלחי, אפילו קנאה ראשונה כי אחת הבנות בכיתה כל הזמן ניסתה לגנוב לי אותו. היינו הזוג הראשון בשכבה, כיתה ז', כולם צחקו עלינו ואנחנו היינו הולכים בחולות יד ביד וצוחקים אל העולם בחזרה. אבל ככה זה כשילדים, אהבות מתחלפות, זריחות, שקיעות,
יפה שקיעת שמש ללב עצוב...
ותמיד תמיד נשארנו חברים טובים. אחרי פינוי חבל ימית בשנת 82 מרק נשאר עם משפחתו במושב נתיב העשרה המחודש שבחבל עזה ואני עברתי עם משפחתי לזיכרון יעקב. הקשר עם מרק ועם המושב בכלל נשאר קשר הדוק של ביקורים תכופים, מכתבים וטלפונים. בצבא שירתתי בפיקוד דרום ויום אחד מרק בא להיפרד ממני, הוא נסע עם משלחת של הצבא לאריזונה, עם עוד דוברי אנגלית, לניסוי של תותחים מסוג חדש אשר צה"ל רצה לרכוש.
והוא הבטיח לי שישוב...
המשכנו להתכתב ולשמור על קשר הדוק, הייתי אמורה לבקר אותו בטיול שחרור שעשיתי לארצות הברית, אבל לצערי זה לא הסתדר. כחודש אחרי שחזרתי מארה"ב ישבתי וכתבתי למרק מכתב, הטלוויזיה דלקה וברקע נשמע קולו החמור של קריין החדשות. לא ממש הקשבתי אבל תוך כדי כתיבת המכתב אבא שלי התקשר ושאל :"שמעת?" זה הספיק לי. פתאום קלטתי שהקריין סיפר על תאונת אימונים שהייתה באריזונה, התותח התפוצץ ומרק האהוב שלי נהרג במקום. זה נכנס לי לאוזן, אבל אני הייתי עסוקה בכתיבת המכתב ולא ממש שמתי לב. מרק נהרג בחולות אריזונה, רחוק מהבית, רחוק מאוהביו, רחוק ממני.
וקול הנפילה לעולם לא נשמע, בגלל החול הרך...
כתבתי את המכתב למלאך שבאותו רגע ריחף מעלי ובא להיפרד. החזקתי את המכתב הלא גמור ביד ובכיתי.
לאהבה הראשונה תמיד נשאר מקום בלב, והמקום הזה כואב על הנסיך הקטן שהיה ואיננו בלבי הוא תמיד יישאר אותו נסיך קטן, עם תלתלי זהב, חיוך מתוק ומבטא מתנגן.
והיה אם יופיע שם ילד אחד שפניו צוחקות ושיער לו זהב תדעו שזה הוא והושיטו לו יד ונגבו את אבק המדבר מעיניו... השיר - הנסיך הקטן מאת יהונתן גפן, כמו נכתב עבורו והמכתב שכתבתי נטמן איתו בחולות.
ב 6 לנובמבר השנה ימלאו 20 שנה למותו הטראגי של מרק, מבחינתי זה כאילו קרה אתמול. מוקדש באהבה לגלן ולוסיל איילון, ההורים המקסימים והאהובים של מרק ז"ל. |
תגובות (118)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איריס היקרה,
רציתי להודות לך על שלרגע, ולו קטן, הצלחת להעביר לעולם מי היה אח שלי ועד כמה הוא חסר.
כמו שלך - גם עבורי הוא תמיד ישאר הנסיך (הגדול ) שלי .
ועכשיו הפכת אותו ל"צבר" אמיתי כי חיברת לשם - שיר לזכרו...
תודה על שריגשת ונגעת
באהבה,
גרג (אח של מרק ז"ל) בשם משפחת אילון
כתוב יפה
מעורר כבוד גם לך(שתזכי לחיים טובים וארוכים) וגם לנופל יהי זכרו ברוך ,
אורי
קבלי +
* ה- 100
מצמרר ומאד כואב,
יהי זכרו ברוך, אמן.
איריס יקרה
ראיתי את שמך וחשבתי על אותה ילדה שהכרתי אי-אז בנתיב העשרה
התחלתי לקרא ו... איני צריכה להוסיף.... יכולה רק לומר שנגעת ללבי והתרשצתי מכל מה שבפרופיל שלך - כולל העבודות המקסימות!
הרבה כוח והצלחה
דליה
עצוב שנסיכים ונסיכות כאלה הולכים לבלי שוב. עצוב.
אני בדרך לחפש אותו..!!!
זה ברור לך נכון?
יקירתי,
זה עוד אחד מהאנשים שאיבדנו ביקום הזה ...
תודה שהעלית פוסט לזכרו .
נוגה ועצוב
יהי זכרו ברוך .
מצמרר ....
תודה ששיתפת
שלא תדעי עוד צער
זיו
נגמרו לי המילים.....
כל מה שנותר לי הוא לככב אותך וכך עשיתי...
"יהי זכרו ברוך,"
אוף עצוב כואב וכתוב כל כך יפה ומרגש
יהי זיכרו ברוך, אמן!!!
וואו חומד,
איזו סגירה הבאת לנו פה....
אהבה ראשונה
היא מיתולוגית ונשארת לנצח.
מרגשת את.
ת.נ.צ.ב.ה
נוגע ללב
איריס
כמה עצוב לי עכשיו
לפני 15 שנה הייתי הרבה
בנתיב העשרה
אחד המקומות המדהימים שהייתי בהם
לא ידעתי שיש לך שורשים דרומיים
אוהב אותך המון
עמיר *
זה אחד החיבורים המרגשים שקרו לי בעקבות הפוסט
תודה
אכן ליאור חברי היקר.
בדיוק הכרתי אותך אז בתקופת השהות שלך באריזונה.
נזכרתי בסיפור הקשה ומייד פניתי לאיריס
מבין את הכאב גם שלך שהיית תקופה ארויכה איתם במשלחת.
ופתאום זה קרה האסון.
מצמרר...יש מצבים בחיים שנשארים איתנו לתמיד.
הגורל יודע לתעתע בנו..
כל אחד נושא את יום הזכרון שלו.
הנסיך הקטן אולי מביט מלמעלה..
עצוב ומרגש.
חיבוק.
איריס
אכן כואב
אכן מצמרר
מאמינה שאת עדיין בשוק ולא מעכלת
לאחר כל שנות החברות
לאבד מישהו שהיה סמל משמעותי בחייך
זה כואב
יהי זיכרו ברוך
איריס,
כתיבה מרגשת, אכן חיבור ליום הזכרון.
תודה*
עצוב מאוד והלב כואב,
אך זיכרון עצוב לפעמים גם משאיר זכרונות מתוקים
"מלאכים עוצמים עיניים
מזילים דמעה מהשמיים
כאילו מנסים לומר
די לכאב שעושה את הדמעות
די תעצרו את הסרט
די להביט בעיניים עצובות
די, די, די, די,"
איריס, תודה ששיתפת.
תגובה של מילים לא שייכת לכאן.
רק אולי חיבוק?
שולחת אחד.
זכיתי להכיר ולחיות עם מרק כשנה כחבר לאותה המשלחת של חיל התותחנים ביומה אריזונה
את מעלה לי כאן זכרונות קשים וכואבים על שני חברי מרק ונחום שנהרגו בתאונה מזעזעת במהלך הניסויים
20 שנה כבר חלפו ולי זה נראה כמו אתמול...אכן בלתי נתפס
יהי זכרם ברוך
ליאור
[חבר שלח גייקוב]
אין מילים. טוב שכתבת והעלית אותו וזכרו לפני כולנו.
איריס יקרה.
קשה לי
אני בוכה ממש דמעות זולגות על לחיי.
אני שואלת למה .
אני קשה לי אישית עם
היפים האלו המושלמים האלה
שהלכו לבלי שוב.
בתקופה הזאת אני מרכינה ראש .
בפני אלה שהלכו ולא שבו .
אלה שלא הגשימו את חלומותיהם.
הפוסט מדהים מרגש מרטיט את ליבי.
שלא נדע יותר צער
שלא יהיה כאב ושכול במחוזותינו.
וההורים אין מילים להם.
רק אהבה אפשר לשלוח .
אין תמורה לכזאת אבדה.
אפילו שחלפו 20 שנה.
החלל נשאר לנצח.
שוב תודה איריס
את מדהימה כמו תמיד.
דונה.
כואב
נורא
*
היי איריס*
עצוב ומרגש
נשיקות
סיפור מרגש חברה.
מכיר מקרוב את המקרה....
עוד אתאר בהמשך איריס יקרה
ריגשת אותי מאוד.
מחבקת.
איריס
מרגש
מצמרר
כואב
וצעיר לנצח הוא ישאר
שיר מופלא
מי ששמוע אותו שערות היד מצטמרות
תודה על פוסט
רמי
איריס יקירתי
גרמת לי לצמרמורת של כאב.
יהי זכרו ברוך.
חלל שהשאיר חלל...
*
יהי זכרו ברוך
יפה * מהחבר אלון
איריס
כמה רגש ועוצמה...בסיפור הכואב שלך...
מבינה את כאבך.
יהי זכרו ברוך.
מהדס
סיפור מקסים, מרגש וכואב.
כתיבתך יפה וסוחפת
באנגלית אומרים
it's better to have loved and lost than not to have loved at all
חווית האהבה היא חוויה מדהימה!!
היכולת לאהוב היא מתת על!!!
לא לכל אחד יש את היכולת לאהוב.
as long as i know how to love, i know i'm still alive
*
עצוב נורא......ליבי איתך על האובדן.
יואל
כנראה שעקב הטרגדיה
נשאר לך משהו טהור וטוב
געגוע למישהו יקר!
אויייי
צמררת אותי לגמרי, כל כך עצוב
חיבוק ממני*
כואב ומרגש עד דמעות..........
האנשים שנפלו למען המדינה , זכרונות המרחפים מעלינו לעד
החיים לפעמים קשים מלהכילם
סיפור עצוב מאד.
יהי זיכרו ברוך!!!
כל כך יפה כתבת
ונהיה לי כל כך עצוב
מרגש ועצוב מאד.
עצוב מאד יהי זכרו ברוך
פוזית*
מצמרר ומרגשש
וואו... כל כך עצוב.... :(
תהיי חזקה... אל תדאגי הוא רואה אותך, ושומע אותך מאיפה שהוא נמצא...
קבלי חיבוק ענק וכוכב
קראתי ובכיתי,
מאוד ריגשת,
כמה מעודד לראות כי בליבך,
הוא חי לנצח.
חנה
מרגש עד דמעות
אם ניתן היה לשלוח חיבוקים, זה מה שהייתי שולחת, אבל אפשר רק כוכבים....
שיר שתמיד מרגש אותי...
יהי זיכרו של מרק, ברוך !
צימררת אותי לגמרי...
כל כך קשה לאבד מישהו כל כך אהוב...♥
הצלחת לרגש אותי.
תמיד כשאני קוראת דברים כאלה
אני נשארת ללא מילים...
אז, קבלי ממני חיבוק אישי, מכל הלב....*
יהי זיכרו ברוך...
לא שוכחים אהבה ראשונה
היא תמיד תלווה אותנו בזכרונותיה המתוקים
מימים שהיינו עדיין צעירים ותמימים...
יפה כתבת!
איריס..."וקול הנפילה מעולם לא נשמע..בגלל החול הרך"...איזה משפט חזק...יש הרבה אנשים "גדולים"....
שנופלים..והרבה לא יודעים....
מזדהה מאוד עם השיר שכתבת..כי עברתי חוויה אישית דומה לא מזמן....
תודה..בט
כואב- ריגשת
נוגע ללב
כתבת מרגש.
ריגשת אותי
מצמרר... עצוב
חיבוק...מתוקה
חיוכו הקורן מהתמונה
ישאר חקוק בליבך
ואהבתכם הטהורה
היא המתנה
להתחמם לזיכרה
יהי זכרו ברוך לעד
ת.נ.צ.ב.ה
אמן
איריס המקסימה
שיתפת אותנו במיקרה עצוב ומצער
כתבת עם המון רגש
הזכרונות לעד נשארים בליבנו.
כתבת עם מלא רגש
עצוב לנו שחברים כך נעלמים
ויפה שהנצחת את זכרו
יהי זכרו ברוך
וואוו
כמה עוצמה כאב ורגש
הצלחת להעביר אלי מדהים
ועם זאת כואב ללא גבול
*
וואוו
פשוט... מרגש
עצוב ומרגש.
צימררת אותי
מרגש מאוד ועצוב גם
אדי *
סיפור עצוב ומרגש , שתדעי שמחה כל חייך
דרך אגב היינו שכנות בעבר גרתי בחבל הבשור
עצוב.
עשית לי עור ברווז
יפה מרגש
מתוקה שלי
גרמת לי לבכות,
כל כך עצוב...
עצוב...
כתבת מרגש..
ריגשת אותי בשיתוף העמוק והכואב שלך.
אנחנו סוחבים כל ימי חיינו סיפורים של אובדן וכאב,
יפה עשית שהעלת ואיווררת את סיפורך האישי והכלכך נוגה.
איחוליי שזה יהיה הסיפור האחרון העצוב שלך, שהשאר יהיו מלאי אור, שמחה ותקווה.
אמן
מרגשת את איריס, פוסט נוגע וחודר
והיה אם יופיע שם ילד אחד
שפניו צוחקות ושיער לו זהב
תדעו שזה הוא והושיטו לו יד
ונגבו את אבק המדבר מעיניו... *
איריס היקרה,
על ידי כך ששיתפת את כולם בסיפור שלך והקשר עם מרק ז"ל, הנצחת את זכרו ואין מעשה יותר ראוי מזה.
אני בטוח שאי שם למעלה, הוא עוקב אחריך ושמח בהצלחתך.
ת.נ.צ.ב.ה.
*
וקול הנפילה לעולם לא נשמע, בגלל החול הרך...
צר לי על אובדנך האישי-פשוט קורע לקרוא.
כאב האובדן הוא קשה ולא מניח בכל פעם, בכל שנה
אני מכינה את עצמי לקראת היום הקשה הזה מכל,
כי בכל יתרת השנה,אני מדחיקה.
עצוב, כל כך עצוב..
מרגשְ
כולי צמרמורת!!!!
סיפור מדהים!
חבל!
איך את מצליחה כל הזמן מחדש לרגש אותי...
נשיקות מותק... (-:
גם אני כולי מצומררת.
כוכב
אין לתאר כמה הצטמררתי והתרגשתי כשקראתי והאזנתי לשיר
שלא נדע צער עוד, לעולם.
לצערנו הרב
כל אחד מאיתנו
מסתובב עם נסיך
או נסיכה קטנים
שאנו כל כך מתגעגעים
יפה המחווה שעשית להורים
מאוד מרגש.
חבל על דאבדין ולא משתכחין
יהיא זכרו ברוך.
עצוב ומרגש יקירתי
כתבת מקסים......
יקירה,
אמרת הכל.... נשאר רק לשלוח לך חיבוק ענק...
עצוב לאבד חבר ואהוב
כתב מרגש מאוד
מרגש מאד
דיקו
כוכב ענק לנסיך הקטן באמת
כואב כל כך
מיותר כל כך
אבל תמיד תמיד הוא ישאר כאהבה ראשונה
כוכב* של חסדי שמים
גבריאל עם-שלם
כואב מאד לקרוא זאת וסיפורים דומים. מרגש מאד, עצוב כל כך... אלו חיינו, מהולים במוות.
*
איריס...
מרגש, מצמרר...אין מילים אחרות...
איריס
סיפור מרגש
וטוב שיש מקום בלב לזכרונות ואהבות ...
אהבתי את הכתיבה שלך
ריגש
איריס,
הנסיך שלך מרק שעזב אותך, ואותנו , ונשארנו המומים,
ממש עצוב סיפור חיים ומות שכזה,
עצוב במיוחד כשלכל אחד מאיתנו שלחם יש נסיך קטן שלא יחזור עוד
והשיר עושה איתם חסד אחרון , ואנחנו נזכרים ובוכים , נזכרים ובוכים.
וגם מרגשת..
מקסימה ו.. חיבוק:)
וואווווו
צמרמורת מרגש ברמות
מבטיחה להושיט לו יד
מיוחדת משובחת אחת
חיבוק ענק לך יקרה
מחווה יפה.
כתוב בטעם.
כוכב אחד יושב במרומים,
כוכב אחד קטן יושב ומביט,
כל ערב הוא בא אותו כוכב,
כל בוקר הולך לישון קצת,
יושב הוא שם באותו מקום,
לא הולך הוא לשום מקום,
מביט הוא לכאן למטה,
רואה אותך שם ממרומים,
בקיץ נועל לעצמו סנדלים,
בחורף הוא לובש לו מעיל,
על כיסא מעל ענן,
יושב לו אותו כוכב,
אותו כוכב שהוא רק שלך,
שומר עליך מנחה דרכייך,
רואה בשבילך ודואג לאושרך,
תרגישי אותו הוא בתוכך,
הוא זה שמראה לך את האמת.
כוכב אחד יושב במרומים,
כוכב אחד קטן יושב ומביט,
הרימי ראשך הנה הוא שם...
ממני
מקסימה אחת.
עשית לי צמרמורת בכל הגוף
אוווווווווווווווווי כמה שזה כואב ועצוב.
(פתאום אני חושבת שהחזרתי אותך היום אחורנית אל הילדות דרך הפוסט שלי)
מאוד מרגש