מדפסת מחוברת לבטן
קטעי סיפור שבועיים
ארכיון
קוויאר
היא הציעה לי לטעום את הקוויאר שלה. קוויאר מקופסא מה יש פה לטעום? שאלתי והיא בשלה, אני מכינה אותו בעצמי, בוא ותטעם אז תבין למה אני מתעקשת. יצאתי מן התא שלי בחוסר חשק מופגן. האשה הזאת נראית טוב וגם נעימה לשיחה אך קצת שתלטנית מדי. לא עזרו ההסברים שאני נשוי וכי יצאתי להפלגה כי יש לי ספר לסיים לכתוב. זה לא הפריע לה לחזר אחרי במרץ.
נקשתי על דלת התא שלה בחלקה הקידמי של האוניה. היא פתחה את הדלת יחפה, בג'ינס ובגופיית טריקו שלא משאירה הרבה מקום לדמיון. היססתי לרגע לפני שעברתי את סף הדלת. מן המרפסת שלה אפשר היה לראות את קו האופק והיא שילמה לפחות פי ארבעה ממני על התא הזה... בוא, סידרתי לנו שולחן מול הים, היא מובילה אותי בגמישות דרך הסוויטה המהודרת אל המרפסת הרחבה. היא שולפת בקבוק שמפניה ורודה ממיכל הקרח ומבקשת ממני לחלוץ את הפקק בעוד היא ניגשת להביא את הקויאר.
עבר עלי רגע של היסוס. הזדמנות אחרונה לברוח לפני שאשקע בנוחות בכורסה המרופדת. חשבתי על אישתי, על הילדים, על השדיים שלה ועל טעמו המתפצח של הקוויאר והחלטתי להישאר. לא יקרה כלום, סיכמתי לעצמי כשהיא הגיעה עם המגש והתיישבה קרוב מימיני. היתה שם צלוחית קוויאר שחור, צלוחית קוויאר זהוב, קרקרים מכמה סוגים ושתי כפיות קטנות. ברכנו זה את זה לחיים ארוכים וצליל נקישת הקריסטל הידהד ביננו. היא הסתכלה אל הים ואני הסתכלתי עליה, לוגמת באיטית מן הכוס שבידה.
הקוויאר מבעלי, היא אומרת, קוויאר סטרלט וקויאר בלוגה שנקנה באיראן. אתה יודע מה פירוש השם קוויאר? היא מעלה בכפית כדורים שקופים זהובים בעודי מתבונן בה בשאלה. קוויאר זו מילה בפרסית, ופירושה "מייצר ביצי הדגים", זה השם שהם נתנו לדגים האלה שהם בסכנת הכחדה. לוקחים מאמא חידקנית את כל הביציות, חולבים את זה ממש מהגוף שלה אבל שומרים עליה, כד שהיא תמשיך לייצר.
ואני חושב האם בפרסית קוראים לדג החידקן "מייצר הזרעונים" והמחשבה על השחלות שלה והבטן המשגעת שמבצבצת מן החולצה מתערבבת לי עם המחשבה על הילדים שלי שהצליחו לעבור את המחסום ועל מאות מליארדי אחיהם שבמהלך השנים נורו ממני לשווא ולא הגיעו לכלל הגשמה.
את יודעת, זה די מוזר איך שאת מדברת על זה ככה ואחר כך אוכלת את זה בחופשיות. לא עדיף פשוט לחשוב על זה כמו על אוכל, בלי לדקדק מאיפה זה מגיע ולאן הולך? אני שואל בישירות המתפתחת אצלי עם הבועות של השמפניה. היא שותקת לרגע ויורה: לא, זה לא מפריע לי בכלל. תראה.. בעלי ואני לא מצליחים להביא ילדים. הבעיה היא אצלו לא אצלי, בדקתי את זה והמחשבה על החידקנית המאבדת בכל פעם את הביציות שלה נוגעת לי באופן אישי. אני כבר בת שלושים וחמש. אתה יודע כמה ביציות נשטפו אצלי לשווא מאז שאני עם בעלי? ממנו כבר לא יהיו לי ילדים. אז החלטתי לצאת למסע קטן על הים, למקום שבו הדגים מצליחים למצוא את מה שהם צריכים. אתה מבין?
אני מבין. השמפניה עושה את העבודה ואני מתחיל להגיד, אבל החידקנית לא מצליחה כי לוקחים ממנה את כל הקוויאר והיא צוחקת מולי בקול מתוק ואומרת, זה בדיוק כל העניין. הדייגים והסוחרים לא מאפשרים לה ועל כן היא חייבת לקחת לעצמה קצת חופש. רק אם היא תתחמק מהם היא תצליח אולי להביא כמה חידקנים לעולם. היא צריכה לעשות מעשה אחרת כלום לא יצא, אתה מבין?
אני מוזג לשנינו עוד שמפניה. היא מניחה את ידה על ידי ומבקשת כי אמזוג לה ממש מעט. זה מטשטש אותי יותר מדי שמפניה, קח תיטעם מהבלוגה והיא מגישה אל פי את הכפית שלה מלאה בגרגירים השחורים. אני מריח את הריח שלה. את השיער הרך למגע ואת עיניה המבריקות באורו האחרון של הערב. אני חושב על ביציות קוויאר זהובות, המצטופפות בתוך הבטן שלה, ממתינות.
אתה רוצה לטעום מהקוויאר שלי? היא שואלת ומישירה אלי מבט. אני עוצם את עיני במתינות של דייג זקן. חכי עוד קצת, אני אומר לה, תני לי עוד כמה רגעים להרגיש מה עובר לחידקנית בבטן. היא קמה אלי, ממלאת את כוס השמפניה ונעלמת בחדר המרווח שמאחורי. רעש הגלים המגיע לכאן והריח המלוח מתערבבים לי עם טעם הקוויאר. אחר כך נדמה לי שאני שומע מוסיקה חרישית. אני לקוח עוד שלוק קטן מן השמפניה וקם למלא את יעודי.
* מוקדש לאוהבת קוויאר ושמפניה שיש לה היום יומהולדת ארבעים ולא רוצה לעשות מזה עניין אז נעשה מזה עניין בשבילה: יומהולדת שמח וחיים ארוכים של עניין, סקרנות ורעידות של נעימות לך, יקרה.
______________________________________________________________________________________
** הצילום הוא של לוויתן בלוגה שחי באלסקה. אין קשר בינו לבין חידקן. לילדים דווקא כן. copyrights reserved to Getty Images |
פוסטים פופולאריים
-
אש בוערת ולב מרופד
9/6/14 | 889 צפיות
-
משהו אחר
12/2/14 | 852 צפיות
-
חתולים בשק
19/7/08 | 1309 צפיות
-
מחכה תכופות לשובך
5/8/08 | 1447 צפיות
-
בחיים לא הייתי מאמינה
16/3/09 | 1238 צפיות
-
הערים הסמויות מעין
8/1/09 | 1511 צפיות
-
עוד לא רואים את הסוף
14/3/10 | 1479 צפיות
-
ומכל המקומות אתה רוצה לנסוע עכשיו לתאילנד?
12/9/10 | 1202 צפיות
-
תותים
6/6/08 | 1014 צפיות
-
הגרזן
27/4/09 | 1273 צפיות
-
רכבות
15/9/08 | 1357 צפיות
-
זוכרת על מה דיברנו בטלפון?
12/9/08 | 1265 צפיות
-
סתם
8/8/08 | 1142 צפיות
-
קוויאר
23/4/09 | 1047 צפיות
-
תאומים
5/10/10 | 1135 צפיות
-
ניסע וכשנגיע נדע
5/5/08 | 1121 צפיות
-
וכשהיא התחילה להקיא
13/6/08 | 1362 צפיות
-
עמוק עמוק אצלך בלב
7/9/15 | 775 צפיות
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
והן שומעות:
נשמות יקרות שלי,
אבא פה מחכה לכן מאד
ורוצה בכן מאד
אבא שאוהב אתכן כל כך עוד לפני שנולדן...
אולי :)
תודה חומד!
יכול להיות שהיא/הוא דומה לאבא שלה אבל יאללה כבר, יאללה! התאומים הראשונים באו צ'יק צ'ק וגדלו יותר מהר מזה. והאלו, החדשים, נתקעו אי שם למעלה. לרדת, אני אומר להן, לרדת נשמות שלי, יאללה אבא מתבלה ומזדקן.
זה האביב -עונת הפריחה של מה שנשתל באהבה בסתיו (-:
ובאשר לניסיון ......כמו עונות השנה, גם הילד הזה יבוא בעיתו יואל, אין לי כל ספק
הוא פשוט אוהב את הציפיה - ככה זה....יכול להיות...שהוא דומה לאבא שלו ?(-:
עבורי זו אף פעם לא העונה לשמפניה וקוויאר
אבל המילים שאתה טווה טובות ונעימות לי תמיד.
אני מת על האסוציאציות שלך ! הלוואי שזה היה קל כמו לפתוח צנצנת קוויאר. מנסיון...
בואי נעשה חשבון: אם הן הפגינו בטן של הריון אז הם בחודש רביעי-חמישי-שישי ? אחרי זה כבר לא יורדים לאילת כי חם מדי
זה אומר שזה הסתיו (עשו את ההריון באוקטובר-נובמבר-דצמבר)
אהה...אז זה הסתיו ? או שכל השנה טובה לקוויאר ושמפניה?
קצת אסוציאציות:
כמה שאנחנו משקיעות בכדי לייצר חיים (-:
על פניו זה נראה טבעי וקל
כמו קוויאר בצנצנת
אבל הדרך עטופה במסתורין
ברמזים וניואנסים, קודים קדמוניים וסבלנות
ואני בכלל טיפוס של מסבחה (-:
ירדנו בסוף השבוע הזה לאילת
בית מלון אחד
וכולן כמעט ללא יוצא מן הכלל
הפגינו בטן של הריון
זה האביב ? או השמפניה? (-:
טופל!
את יודעת איזה מפחיד מה שקורה שם בחשכת המים מתחת לגלים?
יופי!
[והערה לשונית קטנונית ביותר אשלח בפרטי]
עדין ונינוח כזה...
כמו ספינה על גלים של ים.
:-( הביציות האלה, בחודשים הראשונים שהן מתפתחות? עושות להרבה נשים בחילה
כתוב יפה
למרות
שקוויאר עושה לי
בחילה.....
-
ריק
אני מקנא. ממש מאוד, אבל מאוד מקנא.
בתחושה שמתפתחת שם כי הזמן עומדמלכת והכל אף פעם לא יגמר
סופר סלואו מושן , כמו שהבחור הזה מצליח לתפוס.
תיזהרי לא להיחנק מהדיונון על הגריל.
את יודעת שאני אוהב אותך, אז עכשיו זה פומבי.
ורואים שהגעת לארבעים.
לפי גודל האותיות.
8-{=
פערת את הפה בתמהון ונפל לך על המקלדת?! מזל שלא אכלת קוויאר. הביציות האלה די דביקות . במיוחד אם הן תופסות עצמאות ומתפתחות. לוקח כמה עשרות שנים להיפטר מהן :)
לא תאמין, אבל בשבוע הבא אני שם :) תודה יואל .
יואל היקר,
מחוות מרגשות אותי, תמיד
וזו שלך
עם הכתיבה המשובחת,
במיוחד...
תודה!!!
יכולתי לומר שזה כתוב יפה (ואכן כך)
ומשובח ועוד מיני מחמאות.
אבל העובדה הפשוטה שבשלה צחקתי בסוף קריאת הפוסט היא שקראתי תוך כדי אכילה...
(לא, לא קוויאר) ואת הביס האחרון פשוט פיקששתי. נפל נו. זה מה שהפוסט הזה עשה :)
רק מגיל מסויים ומעלה
הגעת אליו דארלינג
ביושר
נהדר!
ממש יכולתי להיות שם לרגע.
היה מוי כיף :)
דקדוג, את היית אוהבת את זה. ביוון. עם אוזו-קרח, ספסופה (משקה שלימדתי אותם להכין) אוקטופוס-דיונון-דגים על הגריל.
בלי שמפניה וקוויאר...
עונג צרוף יואל
כמו פכפוך של בועות שמפניה וקוויאר הסיפור שלך
איפה שלא היית בפסח
עשה לכתיבה שלך ממש טוב