0

אהבה מאוחרת

25 תגובות   יום חמישי, 23/4/09, 17:56


לפניי שנתיים נסעתי צפונה לבקר את דודי החולה

איש יקר שהלך לעולמו בשיבה טובה...

אולם בחודשים האחרונים הוא הפך לסיעודי ונאלץ לגור בבית אבות.

בכל מהלך הביקור בבית האבות שמעתי מישהו שר,

לא ייחסתי לזה חשיבות יתירה סיימתי לבקר את דודי ושמתי פעמיי אל עבר היציאה

ושם....במרכזה של גינה קטנה ישבו איש ואישה שלדעתי

עברו את גיל תשעים מזמן.........ואני שומע את הזקן שר לאישתו

שיר נוגה....כנראה ביידיש או בשפה סלאבית שלא הצלחתי לזהות.....

והזקן שר ברגש ,אוחז את ידה ....וביד השניה מוחה דימעה....

התרגשות אחזה בכל גופי...נשארתי ממוסמר למקומי  וחיכיתי שהזקן יסיים לשיר.

ניגשתי בדחילו וברחימו ושאלתי..''כמה זמן אתה שר לה?''

והוא ענה בחיוך...."מגיל 17...אני פשוט אוהב אותה,אתה לא היית שר למי שאתה אוהב?''

''אבל עכשיו היא כבר לא שומעת,היא רואה רק את השפתיים שלי.....והיא יודעת''

אמרתי ..''כל הכבוד ותהיו בריאים'' והלכתי משם,

מחוץ לבית האבות מצאתי את עצמי מוחה דמעות שירדו מעצמן

לא בכיתי ,אבל הדמעות ירדו מעצמן.......כוחה של אהבה....אפילו שהיא לא שלך.

אלי

דרג את התוכן: