כאן נולדו לי ילדיי כאן בניתי את ביתי בשתי ידיי כאן גם אתה איתי וכאן כל אלף ידידי ואחרי שנים אלפיים סוף לנדודי...
יום העצמאות 2009. השיר הזה מתנגן בגן שוב ושוב, הילדים (בעיקר הילדות) עסוקים בלחבר לו ריקודים והמשמעויות מתרוצצת לי במוח, כרגיל...
מדברים על עצמאות, על קבוצה, למה זה חשוב, להרגיש בבית, להיות שייך. אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד.. מדברים על סמלים, על משמעויות, על דגל ועל צבא.
הילדים בחרו הימנון לגן:
תפקחו את העיניים תסתכלו על העולם, העולם מלא ביופי והיופי בחינם, תענוג להסתכל איזה יופי לעיניים, אם יודעים להסתכל החיים יפים כפליים,
אז מי שלא מביט - מפסיד..,
העולם יפה ואופטימי בעיניהם של ילדים. גם בעיני.
אני נולדתי 3 פעמים.
פעם ראשונה בגבעתיים, שם גדלתי, שם התחתנתי ושם נולד לי הילד שלי. חייתי שם חיים שלמים וכאילו לא חייתי בכלל.
פעם שניה בבנימינה. הריון, לידה וגדילה. הכל מהתחלה. בחירה בחיים חדשים. מעבדות לחירות, מתלות לעצמאות, מאוטומט לבחירה.
שיחקתי בשפלה אשר על גב ההר ושתלתי דשא במדבר.
הגעתי לבית שלא היה בו כלום. חצי דונם של שממה. מצאתי את עצמי והכנסתי אותי הביתה. בצבע, בפרחים, בעצים. כל שתיל שנטעתי חיבר אותי יותר לאדמה. כל משבר,כל פרידה, הרגשתי שאני נולדת מחדש. משהו נגמר ומשהו חדש נולד במקומו.
כאן בנעורי אני הגנתי על חלקת האלוהים שלי.
פעם שלישית נולדתי בקפה. שבוע לאחר שאבא שלי נפטר, הגעתי לכאן. .
כאן נולדתי. כאן כל אלף ידידי
דלת לשכנים אני פתחתי ומי שבא נאמר לו אהלן....
אז לכל אלף ידידי... חג עצמאות שמח, החופש של להיות עצמאי, על אף הדרך, על אף המחירים - שווה את זה בגדול.
ואחרי שנים אלפיים סוף לנדודי.
כאן נולדתי. אני כאן
וגם הוא יגיע...
|