היום צעדתי למאהל המחאה למען שחרורו של גלעד שליט.

הייתי פה בשבוע הראשון. עשרות אנשים, קבוצות מאורגנות, חולצות, שלטים, צלמים תקשורת. הפנינג.
ממול שכן אוהל המחאה של משפחות נפגעי הטרור (נגד שחרור מחבלים).
הזדהתי איתם במידה שווה הרגשתי לא נוח ועזבתי את המקום לאחר דקות ספורות. אין צודקים יותר.
היום מצאתי באוהל המחאה 4 אנשים ושקט!
אוהל משפחות הטרור לא קיים!

הרגשתי לא נוח בשקט הזה, כמעט מעליב.
דבר אחד אני מבין מצוין, אין להפקיד דברים כל כך רציניים בידי אנשי יחסי ציבור.