הא, פשוט, שום דבר מהם לא קיים למעשה. רק נסיון לסבר את השכל לתבניות מוגדרות :)
הי משה, זה כמו במציאות... מה קיים שם למעשה? זרם של מידע אורקולי, המציף את חושינו, ואנו מנסים לתת לו מובן "הגיוני". אם הזמן אנו למדים לגלות תבניות "מוכרות", FIGHT OR FLIGHT
וזה המקום לאמנים של ממש, להראות לצופה שאין "בין" ואין "קיצון" מוחלט, אך בדרך שהשכל שרגיל להגיון מובנה יעמוד משתאה
ומשהו נוסף יכיר במראה הבלתי מוכר.
מנסיוני, ממה שאני משתאה, אינו בהכרח ממה שהאחרים משתאים...
ביחוד הנוער של היום.
לגביהם אני נוסע ב"ניוטראל" :-(
חלוקת הקשב שלי היא 0.1 משלהם...
שיחלקו קשב, שיחלקו... בסוף לא יישאר להם.
הסרטון ממש יפה. אני שומעת את ויסוצקי ברקע?
דווקא בשל הצבעוניות האפרפרה שלו, הסרגל האדום שמראה את התקדמות הסרט ביו טיוב, משתלב עם העבודה והופך להיות חלק ממנה.
ואני משתאה.
תודה מיכל,
כנראה שלא ישאר להם... אבל הישגיהם מדהימים!
הילדים שלי נראים לי בסדר גודל ממה שאני הייתי בגילם וגם באופן מוחלט עולים עלינו (קידמה)...
את שומעת נכון, ויסוצדי המגיע אלינובמהירות שונה ובמהופך (טבעת מוביוס של הסייברספייס).
הצבעוניות האפרפרה נובעת מצילום במצלמת אינפרא אדום, הטכנולוגיה מרחיבה את מנעד חושינו :-)
אנחנו מסוגלים להנות יותר מהעולם. סרגל הזמן האדום... יפה נקודה מעניינת!
היכן גבולותיה של היצירה?! בפריים שלה, בפריים של יוטיוב?, בפריים של המסך שלנו? בחדר?, בסופרפוזיציה של הס"ס, שהרי היא מוצגת ברחבי הרשת... בתודעה שלנו....
הא, פשוט, שום דבר מהם לא קיים למעשה. רק נסיון לסבר את השכל לתבניות מוגדרות :)
הי משה, זה כמו במציאות... מה קיים שם למעשה? זרם של מידע אורקולי, המציף את חושינו, ואנו מנסים לתת לו מובן "הגיוני". אם הזמן אנו למדים לגלות תבניות "מוכרות", FIGHT OR FLIGHT
וזה המקום לאמנים של ממש, להראות לצופה שאין "בין" ואין "קיצון" מוחלט, אך בדרך שהשכל שרגיל להגיון מובנה יעמוד משתאה
ומשהו נוסף יכיר במראה הבלתי מוכר.
מנסיוני, ממה שאני משתאה, אינו בהכרח ממה שהאחרים משתאים...
ביחוד הנוער של היום.
לגביהם אני נוסע ב"ניוטראל" :-(
חלוקת הקשב שלי היא 0.1 משלהם...
שיחלקו קשב, שיחלקו... בסוף לא יישאר להם.
הסרטון ממש יפה. אני שומעת את ויסוצקי ברקע?
דווקא בשל הצבעוניות האפרפרה שלו, הסרגל האדום שמראה את התקדמות הסרט ביו טיוב, משתלב עם העבודה והופך להיות חלק ממנה.
הא, פשוט, שום דבר מהם לא קיים למעשה. רק נסיון לסבר את השכל לתבניות מוגדרות :)
הי משה, זה כמו במציאות... מה קיים שם למעשה? זרם של מידע אורקולי, המציף את חושינו, ואנו מנסים לתת לו מובן "הגיוני". אם הזמן אנו למדים לגלות תבניות "מוכרות", FIGHT OR FLIGHT
וזה המקום לאמנים של ממש, להראות לצופה שאין "בין" ואין "קיצון" מוחלט, אך בדרך שהשכל שרגיל להגיון מובנה יעמוד משתאה
ומשהו נוסף יכיר במראה הבלתי מוכר.
מנסיוני, ממה שאני משתאה, אינו בהכרח ממה שהאחרים משתאים...
הא, פשוט, שום דבר מהם לא קיים למעשה. רק נסיון לסבר את השכל לתבניות מוגדרות :)
הי משה, זה כמו במציאות... מה קיים שם למעשה? זרם של מידע אורקולי, המציף את חושינו, ואנו מנסים לתת לו מובן "הגיוני". אם הזמן אנו למדים לגלות תבניות "מוכרות", FIGHT OR FLIGHT
וזה המקום לאמנים של ממש, להראות לצופה שאין "בין" ואין "קיצון" מוחלט, אך בדרך שהשכל שרגיל להגיון מובנה יעמוד משתאה
הא, פשוט, שום דבר מהם לא קיים למעשה. רק נסיון לסבר את השכל לתבניות מוגדרות :)
הי משה, זה כמו במציאות... מה קיים שם למעשה? זרם של מידע אורקולי, המציף את חושינו, ואנו מנסים לתת לו מובן "הגיוני". אם הזמן אנו למדים לגלות תבניות "מוכרות", FIGHT OR FLIGHT
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה מיכל,
כנראה שלא ישאר להם... אבל הישגיהם מדהימים!
הילדים שלי נראים לי בסדר גודל ממה שאני הייתי בגילם וגם באופן מוחלט עולים עלינו (קידמה)...
את שומעת נכון, ויסוצדי המגיע אלינובמהירות שונה ובמהופך (טבעת מוביוס של הסייברספייס).
הצבעוניות האפרפרה נובעת מצילום במצלמת אינפרא אדום, הטכנולוגיה מרחיבה את מנעד חושינו :-)
אנחנו מסוגלים להנות יותר מהעולם. סרגל הזמן האדום... יפה נקודה מעניינת!
היכן גבולותיה של היצירה?! בפריים שלה, בפריים של יוטיוב?, בפריים של המסך שלנו? בחדר?, בסופרפוזיציה של הס"ס, שהרי היא מוצגת ברחבי הרשת... בתודעה שלנו....
ואני משתאה על השתאותך!
שיחלקו קשב, שיחלקו... בסוף לא יישאר להם.
הסרטון ממש יפה. אני שומעת את ויסוצקי ברקע?
דווקא בשל הצבעוניות האפרפרה שלו, הסרגל האדום שמראה את התקדמות הסרט ביו טיוב, משתלב עם העבודה והופך להיות חלק ממנה.
ואני משתאה.
מנסיוני, ממה שאני משתאה, אינו בהכרח ממה שהאחרים משתאים...
ביחוד הנוער של היום.
לגביהם אני נוסע ב"ניוטראל" :-(
חלוקת הקשב שלי היא 0.1 משלהם...
וזה המקום לאמנים של ממש, להראות לצופה שאין "בין" ואין "קיצון" מוחלט, אך בדרך שהשכל שרגיל להגיון מובנה יעמוד משתאה
ומשהו נוסף יכיר במראה הבלתי מוכר.
הי משה, זה כמו במציאות... מה קיים שם למעשה? זרם של מידע אורקולי, המציף את חושינו, ואנו מנסים לתת לו מובן "הגיוני". אם הזמן אנו למדים לגלות תבניות "מוכרות", FIGHT OR FLIGHT