בבית קפה של עיירה קטנה, נהגו קבוצת אנשים לשבת מידי יום ולצחוק על חשבון הטמבל של העיירה. המסכן, לא חכם במיוחד, היה חי מנדבות ולפעמים איזה עבודה קטנה מזדמנת. כל יום ראש הקבוצה היה קורא לו לבית הקפה ונותן לו לבחור בין: מטבע שערכה 5 ופיזית היא גדולה, לבין מטבע אחרת שפיזית היא קטנה אבל ערכה 10. תמיד האיש היה בוחר בגדולה בשמחה, והיה ממשיך בדרכו. יום אחד, בחור שהסתכל מהצד, שאל אותו: האם לא שמת לב שהמטבע הקטנה - שווה יותר ? ה"טמבל" השיב לו:"כן, אני יודע, אני לא כל כך טיפש. אבל אם הייתי בוחר בקטנה, היה נגמר המשחק ולי הפרנסה..." הסיפור הזה היה יכול להיגמר כך, כסתם בדיחה, אבל אפשר להוציא ממנו כמה תובנות: * מי שנראה טמבל לא תמיד הוא כזה (מי היו הטמבלים האמיתים בסיפור הזה?) * שאיפה ללא גבולות וללא מעצורים יכולה לגרום להפסקת ההכנסות. * ההנאה הגדולה ביותר של אדם חכם היא, להראות שהוא טמבל מול טמבל שמנסה להראות חכם. |