16:29 – חם (ממש חם)  ובעקבותיו איפור הולך ונעלם (טוב נו, דוהה. נוזל. נוטף ,האיפור מטפטף לכל עבר) מתיישבת על פיסת מה שהיה פעם תחנת אוטובוס ומחכה לאוטו עם כובע צהוב.

עוצרת לידי מאזדה 323 לבנה עם סאן רוף (אף פעם לא הבנתי את הפטנט הזה, או פורש עם גג נפתח או מינימיינור בלי מזגן,מה שבינהם – פשוט לא עובד),  החלון יורד וגבר לא מזוהה עם יותר מידי בושם כן מזוהה ומשקפיים כהות זורק לי:  ווי ווי איזה כוסית, צריכה טרמפ? עניתי: מה נראה לך? סע סע. (סב טקסט: עכשיו באים? לא קונה את זה, עם איך שאני נראית עכשיו – גם עיוור בן 89 שכבר שכח {מה זאת אהבה} לא היה עוצר).

החבוב לא נוסע. 

טוב, סע – הפצרתי בעצבים. 

מחייך ומצחקק  (אבל לא נוסע). 

יפה לך לכעוס - הוא אומר. 

אמרתי לו – יפה לך פנצ'ר ,קדימה, סע. 

בקיצור, הבנתם ת' פואנטה. לקחו לו איזה 5 דקות ,2 קללות ואמא אחת שמחכה לו בבית לנסוע משם. 

אבל הוא לא יחיד, זה ז'אנר שלם. (הם חברים ב-café.thebaster.com)

על מה בדיוק הם חושבים כשהם מרשים לעצמם לעצור ככה לידינו ולהציק בעקשנות?אז נכון, תמיד עדיף להתעלם, אבל היה יותר מידי חם שהייתי חייבת לענות בשם כל הרוחות (וגם בשם הרבה בנות שהז'אנר הזה מטריד, אפילו אם זה רק במבטים)

ולא, זה לא מחמיא. אפילו לא קצת . לא ככה. זה דוחה ומגעיל ובא לי רק להגיע מהר הביתה ולהתקלח.

אין סיכוי שלא בא לך להקיא. (אם רק עודד היה שם-יש סיכוי שהחרמן הקטן היה גומר עם איזו פילוסופיית חיים מעניינת [פנס בעין] או שלפחות הוא היה מסביר לו למה עדיף מינימיינור ושזה ישדרג לו בהרבה את החיים- יש לו נטייה להתחבר עם כל מה שזז). 

בקיצור חבוב: 

(או הידוע בכינויו: 'חולה עליך'

מצב אישי: רווק לעד

מיקום: איפה שתרצי

תחומי עניין: עצים ריחניים לרכב/חנויות דיסקים צרובים בתחנה המרכזית/רוסיה הלבנה/אמא יש רק אחת.

תגיות: מחפש/מי/לנענע/ולא/מוצא) 

עוף לי מהפרצוף, ותמסור את זה גם לחברים שלך בשם החברות שלי!