סתמבלוג
עובד כפיים, יושב קרנות, לא אכפת לי אם לא תקראו אבל דיר באלאק אם אתם לא מגיבים. בשביל האגו.....אתם יודעים....
פוסטים פופולאריים
-
דין פרוטה
11/3/11 | 1598 צפיות
-
אל תכעסי על סשה
14/1/12 | 2903 צפיות
-
כאלב איבן כאלב
18/12/12 | 5527 צפיות
-
מחאת השטרודל
29/5/08 | 1464 צפיות
-
הגיגים על טכנולוגיה
15/12/07 | 1212 צפיות
-
עצה ממני
27/7/12 | 1637 צפיות
פוסטים אחרונים
- בנטו הלוחם (שם זמני) 1/11/16
- מלאך תועה מחפש אהבה 21/2/16
- ללא זכר 13/4/13
- כאלב איבן כאלב 18/12/12
- דבוראי בקולו שלי 15/8/12
- עצה ממני 27/7/12
לפעמים אתה מכוון לדעתם של גדולים.....
|
ערן וולקובסקי הוא מגדולי המעצבים הגרפיים בעיתונות העברית. אני זוכר את ערן וולקובסקי עת עיצב את המקומון פורץ הדרך "כל העיר" שם עבדה זוגתי כאחת ממזכירות המערכת. לאחר מספר שנים ב"כל העיר" עיצב וולקובסקי את העיתון פורץ הדרך "חדשות" ובכך בעצם שינה את פניה הגרפיים של כל העיתונות בארץ. היום, במקרה, לחצתי באתר "הארץ" על לשונית "ספרים" ושם, לתדהמתי, ראיתי את זה.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/17_1.html
כל הדברים שנכתבו בנושאי השואה במוסף "ספרים" ו במוסף "תרבות וספרות".........
מיד נזכרתי בתמונה שהעלתי לפני שנה בגלריה שלי, תמונה שעיבדתי מצילום שצילמתי במטולה בחורף הקודם, חורף 2007/8 ונמצאת כאן
http://cafe.themarker.com/view.php?t=452953
אני לא חושד חלילה בוולקובסקי שהוא גלש אי פעם בבלוגי הצנוע אבל האגושק'ה הבנזונה שלי נהנה מכך שצפל הקטן הקדים בשנה את וולקובסקי הגדול.....
לפעמים בא לי להשוויץ קצת........
הראשון שהתמונה התחברה לו עם השואה הוא הצלם שי אפשטיין הוא larus , לי היא התחברה עם מלחמת לבנון בגלל המקום שבה צילמתי אותה.
איור: ערן וולקובסקי
צילום: צפל |
תגובות אחרונות
-
bonbonyetta
בתגובה על בנטו הלוחם (שם זמני)
-
RonArzi
בתגובה על הגיגים על טכנולוגיה
-
Lisi-strata
בתגובה על לולו שרה ונעם הסינדרל
-
קנולר
בתגובה על איך מתארים שתיקה כבדה?
-
~בועז22~
בתגובה על אני כל כך שמח שהגעת, פרק - 3 - רותי
-
מכבית- coach לכתיבה
בתגובה על אלטעקאקר
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זו לא תחרות
צפלה, בהחלט רק הצילום!!!
תודה חמוד ו*
לאה
לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך
הסבר, פרט ונמק.
תודה על הכוכב
כעצלן מדופלם רק אעיר: אהא.
(בהתייחס לכותרת הבלוג עצמו, שבה מצויינת אהבתו של בעל הבלוג לתגובות. ולא שהוא חריג בכך, נהפוך הוא. גם הח"מ על התגובה הנוכחית, כלומר - אני, מוּנַע משיקולי אגו בלבד)
גמני מעדיפה את הצילום הפחות סטרילי מבין השניים.
תודה צפל, הסברת לי את חווית ההיפוך שעברתי מול התמונה שלך ולמה היא נוגעת כל כך, הירח אהוב עלי מאז ומתמיד וגם היום אני עוקב אחרי הפאזות שלו ודי מחובר אליו, אני רק מקווה שלא קלקלת לי את היחסים איתו :)
תודה יעל
בכל זאת זה צילום, אין מקום להשוואה. אני הגעתי לצילום במקרה, הוא חשב ועיצב את הדימוי הגראפי הזה.
תאמיני לי שאני לא אלמד את קצה קצהו של מה שוולקובסקי כבר שכח מזמן.
תודה בכל מקרה
תודה עדית, לא ההשוואה חשובה לי אלא זה ששני אנשים ללא שום הדברות חושבים על אותה סמליות, במקרה הזה גראפית.
קטונתי בכל מקרה
תודה
תודה דובל'ה
מה שיש כאן, זה הירח שמעבר לגדר. אותו ירח אמפתי מ"בשמי ערב צלולים שמי ערב כחולים", אותו ירח מהאגדה על נסיכת סין שחלתה כי רצתה שיביאו לה את הירח ובסוף גם הסבירה שהירח לא יותר גדול מצפרנה וכשהביאו לה אחד כזה עשוי מזהב היא הבריאה והסבירה שהירח בשמים הוא כמו שן שצמחה אחרי שהירח הקודם נעקר וניתן לה.....אותו ירח שעליו נשען יונתן גפן כשצפה בעולם "מסתובב כמו תקליט", ירח בלתי מושג ומושג כאחד. רק שאצלי הוא נראה כמו גולגולת. הירח נמצא שם, זה אנחנו שמשתמשים בו כסמל.
הירח מעבר לגדר משך את תשומת ליבי, ממש לא התכוונתי
בחיי שבלי להתחנף אבל הצילום שלך הרבה הרבה הרבה יותר נוגע, מרגש ומעורר המון אינטרפרטציות.
מוכשר שכמוך.
שלך יותר אמיתי ויותר יפה.
שלו נראה מעובד וסימטרי מידי.
שיבוא ללמוד ממך קצת!
כמובן שהצילום.
הוא הרבה יותר חשוף, ופוגע, ופגיע.
(אגב, אסף - גם הכתיבה שלך...)
אתה גדול בפני עצמך ללא השוואה.
אהלן צפל, אפשר להבין את הלינק שעשה המוח שלך בין הצילום והעבודה של וולקובסקי אבל לדעתי אין בכלל מקום להשוואה מי יותר טוב, מדובר הרי בקטגוריות נפרדות, הצילום תופס את העכשיו ומשתף את הצופה בחוויה אישית, יש בו אמירה ישירה ובוטה, הירח הגולגלתי, חוטי התיל, החשמל המרומז בחרסינות המבודדות, כל אלה תופסים את הצופה בצווארון ומכניסים אותו לתוך רגע הצילום.
אצל וולקובסקי זה נראה כמו עיבוד של זיכרון, הפנמה והשלמה מאוחרת, הרמז היחיד לשואה היא אותה נטייה של קצות העמודים, הכול סטרילי, נקי, אין קוצים, והגוף השמימי ספק ירח ספק שמש זורחת. לכן אני לא מבין במה אתה מכוון לדעתם של גדולים, הוא גדול במה שהוא עושה ואתה גדול במה שאתה עושה.
אגב, היכולת הצילומית לתפוס את הרגע ולהעביר אותו ניכרת גם בכתיבה שלך.
הצילום שלך הרבה יותר עוצמתי
אגב
כל מה שכתבת יכול לשמש הסבר לחשיבות של רישום פטנט
כיוון שמבלי לדעת בו זמנית במקומות שונים בעולם אנשים אין בינהם קשר
חושבים על אותו הדבר
תודה, העונג כולו שלי
אני? קטונתי....
צריך להפגש לצלם עוד כמה
האגושק'ה עושה חיים היום
אני מנפח את החזה.....
בהחלט בהחלט.
גם אתה מהגדולים...
צילום נפלא
ופרחים לאגושקה שלך..
כולם מוזמנים לבלוג שלי ולראות את הצילומים שם.
כולם של צפל.
אני מעדיף את הצילומים ההם.
הצילום, בטח הצילום.
עונג.
איזה כיף.......
נגנבתי כשראיתי את האיור הזה היום
תודה