אֶצְלִי אַתְּ בִּגְוָנֵי הָאוֹר..הַמִּשְׁתַּנִּים

עֵת צָהֹב בַּיָּמִים שֶׁל אָבָק טוֹרְדָנִי

עֵת כְּחוֹל תִּקְוָה לְשָׁמַיִם בְּהִירִים,

אָפֹר הוּא גָּוָן בְּדִידוּתֵךְ

אֲדֻמָּה אֶת בִּתְשׁוּקָתֵךְ,

וָרֹד הוּא לִטּוּף שֶׁל אַחֲרֵי

לָבָן הוּא תֹּם הֱיוֹתֵךְ

בְּעִקָּר אוֹהֵב..אֶת צֶבַע חיבוקך.... 

אֶתְמוֹל הִבַּטְתִּי בְּעֵינַיִךְ

אִבַּדְתִּי עַצְמִי בִּגְוָנֵי חֲלוֹמֵךְ,

פּוֹסֵעַ אֲנִי בְּשָׂדוֹת הַפְּרָחִים

בִּשְׁמִי אָבִיב פַּרְפַּרִים מְרַחֲפִים,

חוֹלֵם בְּהָקִיץ עַל מִכְחוֹל קיומך

יוֹדֵעַ אֶת גְּוָנֵי אַהֲבָתֵךְ... 

אַרְגָּמָן צֶבַע נגיעתך

כָּתֹם שְׁקִיעָה בְּיוֹם קַיִץ,

לָבָן אדוות גַּלִּים הוֹלְכִים וְחוֹזְרִים

נוֹגֵעַ באֵשׁ אָדֹם וְכָתֹם מִתְחַבְּרִים.