כותרות TheMarker >
    ';

    המודעות אינה חזות הכל ...

    מהי אומנות ומהן גבולותיה ? או ליתר דיוק בעיתיות התפיסה ...

    30 תגובות   יום רביעי, 13/5/09, 22:37

     


    בפוסט הביקורת שלי על מחזהו של יהונתן גפן ( ג'וני הלך ) ספגתי לא מעט תגובות ביקורתיות על יציאתי לכאורה נגד חופש ההתבטאות ועל הבנתי הלקויה באשר למהות הביטוי האומנותי...


    אין ספק כי נטלתי על עצמי משימה קשה בניסיון להתייחס למשמעות הנתפסת של יצירות אומנות.  ההתייחסות למשמעות הנתפסת הכרחית משום שבפוסט ההוא יצאתי נגד הלשון הבוטה , נגד משמעות הביטויים המילוליים תוך הבעת חשש כי חלק מבני המשפחות השכולות לא יבינו את המסר .  חששתי כי אלו אשר לא יבינו יחושו דחייה והיעדר הכרה חברתית של אובדן , של הקורבן אותו העלו לטובת כלל הציבור...  היעדר ההכרה החברתית מהווה עבור רוב המשפחות את הנחמה היחידה על היות האובדן הנורא שלהן לטובת מטרה נעלה ,  לטובת עם ישראל ...



     על השאלה "מהי אומנות" ענה פיקאסו : "אומנות היא שקר החושף את האמת"...  בד"כ האומנות אינה מתארת את המציאות .  עפ"ר נוהגת האומנות בדיוק הפוך .  האומן מפריז ומעוות במתכוון ע"מ ליצור תגובה ( אשר בד"כ באה לידי ביטוי כהנאה של הצופים ... ).



     למרות כי אומנות היא הביטוי האולטימטיבי של אינדיבידואליות ומקוריות יש לבחון את השפעותיה על יחידים וקבוצות .  כל עוד האומן יוצר לעצמו - לא יכול איש לטעון נגד היצירה .  לאף אחד אין זכות לומר כיצד ינהג איש בד' אמותיו .  אבל כשהיצירה מכוונת להשפיע – זכות מלאה לכל אחד לומר את דעתו עליה .

     


    חקר תפקודי המוח פילס בשנים האחרונות דרך להבנת הבסיס הנוירולוגי של תופעות פסיכולוגיות כמו דימוי גוף , תפיסה חזותית והתנהגויות מסוימות של בני אדם .  הרבה מאד וריאנטים של ניסויים כמו זה של פאבלוב נעשו בעולם הגדול .  אדגים ניסוי אשר נעשה בכלבים ובחולדות בניסיון ללמד אותם להבדיל בין ריבוע למלבן .  כל פעם שהוצג בפני החיות מלבן הן קיבלו גם מנת מזון טעים .  בכל פעם שהן צפו בריבוע הן לא קיבלו דבר .  לאחר מספר חזרות על הניסוי ניתן היה להבחין בהתרגשות ובשמחה כל פעם שהוצג לחיות מלבן .  אדישות אפיינה את תגובת החיות לריבועים ...  

     


    יש אמנם כאלו אשר יאמרו כי כלבים וחולדות מעדיפים מלבנים אבל את התגובה ההתנהגותית אדגים בעוד תוספת קטנה ...  אם לאותן חיות ניסוי יוצגו בכל שלב לא מלבן אל מול ריבוע אלא מלבנים אל מול מלבנים צרים יותר – העדפתן תופנה באופן מובהק למלבנים הצרים ע"פ אלו העבים יותר . 


    מה הקשר בין זה לאומנות ?



    נסו לדמיין את יצירות האומנות החביבות עליכם .  בד"כ , ברוב המקרים , ההעדפות שלכם נתונות ליצירות המקצינות את תמונת המציאות .  נסו לדמיין קריקטורה של ביבי או של ברק .  המאייר נוהג לקחת את פרטי האנשים ומותח אותן ככל האפשר . התוצאה מצחיקה ואנו רואים בקריקטורה ביטוי הולם של המציאות .  עם כמה שזה נשמע גרוטסקי – כולנו נוהגים כמו הכלבים וחולדות הניסוי .  ככל שהעיוות מוקצן – אנחנו נהנים יותר ... 

     


    האם זה נוגע לנו ( בני האדם ) ?  האם אנחנו מושפעים ממה שמוצג לנו כ"מקובל" או "נורמטיבי" ? ?



    כאן צריך להמחיש באמצעות ניסוי של ניקו טינברגן באוניברסיטת אוקספורד לפני כמעט 60 שנה . הוא ערך מספר ניסויים בגוזלי שחפים .  ברגע שגוזל השחף בוקע מתוך הביצה הוא מזהה את מקור אמו – ארוך , צהוב ובקצהו נקודה אדומה .  הגוזל הרך מתחיל לנקר את הנקודה האדומה ואמו מגיבה בכך כי היא מעלה מקיבתה מזון מעוכל ומאכילה בו את הגוזל שזה עתה נולד.  הגוזל הקטנטן נרגע מיידית .  טינברגן תהה כיצד למד הגוזל כי עליו לנקר את מקור אמו ? ?  מדוע הוא אינו מנקר כפיס עץ או את חידקו של פיל ?

     


    טינברגן מצא כי אין צורך באם .  הגוזל יגיב באותה דרך גם אם יציבו בפניו מקל צהוב אשר בקצהו נקודה אדומה .  יתר על כן , כשהציבו בפני גוזלי שחפים מקל עליו היו שלוש נקודות אדומות , הם העדיפו את אלו על פני המקלות בעלי הנקודה האדומות הבודדת וגם על פני מקור אמו...


     

    עשרות אלפי שנות אבלוציה לימדו את הגוזל הקטנטן מה עליו לעשות . הגוזל מנצל את הסטטיסטיקה ומניח כי כל דבר הקשור למקור צהוב אשר בקצהו נקודה אדומה שווה לאמא ...  

     

    ואיך זה מתקשר אלינו ? 


    גם לאומנות אמורות להיות גבולות מקובלים .  גבולות הנקבעים על ידי נורמה חברתית .  יש אמנם לכל אומן חופש ביטוי מלא אבל כשמדובר בנושאים רגישים להם השפעה על חלקים נרחבים של הציבור - יש לבחון אותם בזהירות .  האם הם ראויים ? האם הם מבטאים את רחשי הלב של רוב הציבור ?    לדעתי יש לבחון אם להתיר תכנים הנותנים לגיטימציה להתנהגות הנחשבת לא נורמטיבית בקרב החברה כולה ( או לפחות בקרב הרוב ) ...


    כדי להמחיש אני מציג את התמונה הנ"ל .

     

    אין לי ספק כי רוב קוראי הפוסט רואים בתוך הבקבוק זוג מחובק בתנוחה אירוטית .  זו "תמונת ה"מציאות" כפי שמשתקפת בעיני מבוגרים המנוסים בשכאלו ...   אבל ילדים מתחת לגיל 3 , אשר אין להם עדין כל תפיסה והבנה בתחום האירוטי , יראו בתמונה הזו 8 דולפינים בלבד ...


     

     



    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/8/10 18:49:

      צטט: ג'אקומו 2010-08-02 16:55:03

      רק תיקון קטן בלי קשר לנאמר בפוסט.
      אתה מתכוון בוודאי לאמנות ולא לאומנות. אומנות הינה מלאכה ובין האומנויות ניתן למצוא נגרות, סנדלרות, מלצרות ועוד. אמנות היא עיסוק ביצירה כמו בציור, בפיסול, במוסיקה וכדומה.

      אתה צודק .

      אני מניח כי אילו שמעת אותי מדבר היית בוודאי מבחין בהבדל .  בכתב , בכתיב מלא , זה בהחלט מחייב הבהרה.

      תודה לך . 

        2/8/10 16:55:
      רק תיקון קטן בלי קשר לנאמר בפוסט.
      אתה מתכוון בוודאי לאמנות ולא לאומנות. אומנות הינה מלאכה ובין האומנויות ניתן למצוא נגרות, סנדלרות, מלצרות ועוד. אמנות היא עיסוק ביצירה כמו בציור, בפיסול, במוסיקה וכדומה.
        4/12/09 17:37:

      צטט: צלילי הלב 2009-12-04 10:17:04

      מרענן, וגם מרתק יוסי,

      בשיטוטי בדף שלך הגעתי אל הפוסט הזה.  היה מסקרן לקרוא את מה שאני מרגישה כבר מזמן ומסכימה, אומנות הוא לא רק תוצר של התקופה והמוסכמות החברתיות או ההתרסה נגדה אומנות נועדה  בעיקר  לחבר את החלקים המשותפים לבני האדם כקולקטיב, לעיתים בדרכים הלא מקובלות שהופכות להיות מקובלות בהמשך

      תודה ושבת טובה

       

       תודה לך על המילים החמות !

       

        4/12/09 10:17:

      מרענן, וגם מרתק יוסי,

      בשיטוטי בדף שלך הגעתי אל הפוסט הזה

      היה מסקרן לקרוא את מה שאני מרגישה כבר מזמן ומסכימה,

      אומנות הוא לא רק תוצר של התקופה והמוסכמות החברתיות או ההתרסה נגדה

      אומנות נועדה  בעיקר  לחבר את החלקים המשותפים לבני האדם כקולקטיב,

      לעיתים בדרכים הלא מקובלות שהופכות להיות מקובלות בהמשך

      תודה ושבת טובה

        29/11/09 09:50:

      צטט: rom-w 2009-11-29 09:08:53


      אין לי מושג על מה היתה המהומה ומי התנפל עליך...

      לי ברור שלא כל "חרא" שתולים על קיר לבן וממסגרים עם כותרת צריך לקרוא אומנות! או דף מקושקש ומנוקד בכל מני צבעים תחת כותר "אי סדר". לפעמים נדמה שאומנים פשוט צוחקים מהציבור וגם לוקחים ממנו כסף - ברור שיש גבול! אני לא יכולה להתייחס לפסולת אנושית או ארגנית או מה שלא יהיה כאומנות...

      אניוואי, זה נכון שאדם חברתי הוא תוצר של מה שמאכילים עם השנים והתנהגות חשיבה ואמונה נורמטיבת היא תלויית סביבה. ומלבד הנסיונות שאתה הבאת יש הרבה נוספות שיאששו את זה  וזה עדין לא סותר את העובדה שלא כל דבר צריך להחשב כאומנות או כפרץ יצירתיות חדש, זרם מודרני או "הקדים זמנו". העובדה שמישהו לא עשה תערוכת צואה לפני זו האחרונה בניו-יורק לא אומרת שמי שעשה את זה לראשונה הוא גאון ואומן.

       תודה רום !!

       גם אם אני מסכים אתך ( ואני מסכים לחלוטין ) אנחנו במיעוט .  לפחות כאן ב"קפה" .  הפוסט הזה הוא המשך לפוסט קודם "יהונתן גפן הפעם הגזמת..." .  בפוסט הזה הסברתי , אולי קצת מורכב מדי את מה שאת אמרת כל כך מתומצת במילותיך המדוייקות .

       

        29/11/09 09:08:


      אין לי מושג על מה היתה המהומה ומי התנפל עליך...

      לי ברור שלא כל "חרא" שתולים על קיר לבן וממסגרים עם כותרת צריך לקרוא אומנות! או דף מקושקש ומנוקד בכל מני צבעים תחת כותר "אי סדר". לפעמים נדמה שאומנים פשוט צוחקים מהציבור וגם לוקחים ממנו כסף - ברור שיש גבול! אני לא יכולה להתייחס לפסולת אנושית או ארגנית או מה שלא יהיה כאומנות...

      אניוואי, זה נכון שאדם חברתי הוא תוצר של מה שמאכילים עם השנים והתנהגות חשיבה ואמונה נורמטיבת היא תלויית סביבה. ומלבד הנסיונות שאתה הבאת יש הרבה נוספות שיאששו את זה  וזה עדין לא סותר את העובדה שלא כל דבר צריך להחשב כאומנות או כפרץ יצירתיות חדש, זרם מודרני או "הקדים זמנו". העובדה שמישהו לא עשה תערוכת צואה לפני זו האחרונה בניו-יורק לא אומרת שמי שעשה את זה לראשונה הוא גאון ואומן.

        12/10/09 19:05:

      צטט: לכלילדמגיע 2009-10-12 06:45:20

      ואם אני לא חולדה? ההתנייה הקלאסית שבניסוי החולדה אינה משקפת את שעובר עלינו בני האדם היצורים התבוניים, בעיצוב העדפותינו וחוויותינו הרוחניות. זה הרבה יותר מעל ומעבר לחלבונצ'יק במוח...!

       

       אשריך אם את גם מאמינה בכך וגם חיה עם זה בשלום ...

        12/10/09 06:45:

      ואם אני לא חולדה? ההתנייה הקלאסית שבניסוי החולדה אינה משקפת את שעובר עלינו בני האדם היצורים התבוניים, בעיצוב העדפותינו וחוויותינו הרוחניות. זה הרבה יותר מעל ומעבר לחלבונצ'יק במוח...!
        5/10/09 07:43:

      צטט: אורי לברון 2009-10-05 01:03:05

      עשית לי בית ספר. כרגיל

         נבוך  תודה אורי !

       

        5/10/09 01:03:
      עשית לי בית ספר. כרגיל
        3/9/09 08:38:

      צטט: יעלוק 2009-09-03 08:34:30

       

      כמגיב לדברי אומן

      צפה גם לתגובות לדברייך שלך-    ..(" ספגתי לא מעט תגובות..")

       

       זכות מלאה לכל אחד לומר את דעתו עליה ..

       

      -לכאן ולכאן

       

      בתמונה - אני רואה  זוג מחובק בתנוחה אירוטית בתוך ים ומסביבם שוחים 8 דולפיניםחיוך

       

       התגובות ( כולן ) הן לגיטימיות בעיני .  ציינתי זאת כעובדה .  כרקע לתגובה שלי ( ולא כהתרסה ... ) . 

      אם זה מה שראית - אני יכול לחשב כמעט בוודאות את הגיל הכונולוגי שלך ...  ( משהו בין 16 ל - 18 ...  קריצה )

       

      תודה יעלי ...

       

        3/9/09 08:34:

       

      כמגיב לדברי אומן

      צפה גם לתגובות לדברייך שלך-    ..(" ספגתי לא מעט תגובות..")

       זכות מלאה לכל אחד לומר את דעתו עליה ..

      -לכאן ולכאן

       

      בתמונה - אני רואה  זוג מחובק בתנוחה אירוטית בתוך ים ומסביבם שוחים 8 דולפיניםחיוך

       

        29/5/09 22:12:

      צטט: ariadne 2009-05-29 21:58:19

      לא יודעת איך פיספסתי את הפוסט הזה לכשנכתב, אבל מזל שתמיד אפשר לחזור אליהם.

      מבינה את הטריגר לכתיבת הפוסט הזה ומסכימה איתו גם.

      אולם יש לעשות אבחנה בין שני דברים חשובים באמנות,

      יצירת האמנות עצמה והבמה שהיא מקבלת, אם זה במוזיאון או בתאטרון.

      הדבר המסוכן לדעתי הוא לשפוט אמנות אם היא ראויה או קולעת לקוסנזוס הרחב,

      זה יכול להוביל לדברים שלא רצינו בהם כלל, וכבר ידועים מקרים כאלו בהיסטוריה.

      מאידך יש את פטרוני האמנות, אלו שמזמינים את היצירות, קונים אותם ומציגים אותם לקהל.

      כאן צריך לשאול מהם השיקולים האמנותיים, הכלכליים, הפוליטיים, הצהובים והאחרים שיש לאותם אנשים

      כשהם מעלים הצגה, למשל, שפוגעת ברגשות הכלל. ועד כמה כחברה יש לנו את הכוח

      להשפיע על אותם גופים לא להעלות את אותה הצגה.

      שהרי עצם הביקורת עליה והזעם, כבר מעלה את רמת הפופולריות שלה בציבור ומכאן את הרווחים שלהם.

      זוהי שאלה מוסרית שלנו כחברה וממש לא בעיה של האמנות, כאמנות יוצרת, גם אם מרגיזה.

      אהבתי את ההסברים שלך עם הקריצה לאשליה של האמנות.

      בכלל הנושא הזה של ה"טרומפליי" האשליה של העין, הוא אחד הנושאים שהכי מרתקים אותי באמנות

      (אפילו כתבתי על זה פעם פוסט).

      חג שמח!

       תודה לך עלתגובתך המחכימה ( כרגיל) !

       

        29/5/09 21:58:

      לא יודעת איך פיספסתי את הפוסט הזה לכשנכתב, אבל מזל שתמיד אפשר לחזור אליהם.

      מבינה את הטריגר לכתיבת הפוסט הזה ומסכימה איתו גם.

      אולם יש לעשות אבחנה בין שני דברים חשובים באמנות,

      יצירת האמנות עצמה והבמה שהיא מקבלת, אם זה במוזיאון או בתאטרון.

      הדבר המסוכן לדעתי הוא לשפוט אמנות אם היא ראויה או קולעת לקוסנזוס הרחב,

      זה יכול להוביל לדברים שלא רצינו בהם כלל, וכבר ידועים מקרים כאלו בהיסטוריה.

      מאידך יש את פטרוני האמנות, אלו שמזמינים את היצירות, קונים אותם ומציגים אותם לקהל.

      כאן צריך לשאול מהם השיקולים האמנותיים, הכלכליים, הפוליטיים, הצהובים והאחרים שיש לאותם אנשים

      כשהם מעלים הצגה, למשל, שפוגעת ברגשות הכלל. ועד כמה כחברה יש לנו את הכוח

      להשפיע על אותם גופים לא להעלות את אותה הצגה.

      שהרי עצם הביקורת עליה והזעם, כבר מעלה את רמת הפופולריות שלה בציבור ומכאן את הרווחים שלהם.

      זוהי שאלה מוסרית שלנו כחברה וממש לא בעיה של האמנות, כאמנות יוצרת, גם אם מרגיזה.

      אהבתי את ההסברים שלך עם הקריצה לאשליה של האמנות.

      בכלל הנושא הזה של ה"טרומפליי" האשליה של העין, הוא אחד הנושאים שהכי מרתקים אותי באמנות

      (אפילו כתבתי על זה פעם פוסט).

      חג שמח!

        19/5/09 22:06:

      צטט: טאל סטוביק 2009-05-19 21:46:47

      אם אין חופש אין אמנות ! אמן אמיתי חייב לא להתחשב במה יגידו או מה יחשבו אלא במה שיש לו להגיד ובעוצמה הכי גדולה שהוא מסוגל לה.

       תודה טלי !

      מה זה "אמן אמתי" ... ? ? ?    עוד יותר מסקרן אותי לדעת איך ניתן לזהות "אמן מזוייף" ...

       

      במה שאני כתבתי לא התיימרתי לאבחן את הסוג .  אני דברתי על סגנון דיבור / כתיבה מנקודת הראות הציבורית .

       

        19/5/09 21:46:

      אם אין חופש אין אמנות ! אמן אמיתי חייב לא להתחשב במה יגידו או מה יחשבו אלא במה שיש לו להגיד ובעוצמה הכי גדולה שהוא מסוגל לה.


       

        19/5/09 21:34:

      צטט: אלונA 2009-05-19 20:27:32

      יוסי

      יישר כוח ,

      מעמיק וחשוב !

      לטובת הקורא שלא ראה דולפינים-עקוב אחרי החלקים הכהים בציור.

      הדולפינים יפיפיים!

       תודה לך אלונה .

      הקורא אשר לא ראה דולפינים - היה אירוני בדבריו ...  הוא ראה ועוד איך .

       

        19/5/09 20:27:

      יוסי

      יישר כוח ,

      מעמיק וחשוב !

      לטובת הקורא שלא ראה דולפינים-עקוב אחרי החלקים הכהים בציור.

      הדולפינים יפיפיים!

        16/5/09 23:30:

      צטט: מיכאלה 2009-05-16 22:51:06


      היי יוסי

      האמת שאתה פותח פה שאלה פילוסופית גדולה מאד. בדבר אחד אין ספק -  בכך שאמנות, בדיוק כפי שהיא מושפעת ומשקפת כביכול את ערכי החברה, כך גם יש לה השפעה גדולה עליהם. גדולה יותר מזו שאנשים בדרך כלל שמים לב... אמנות לפעמים מרגיזה, ובחינת תהליכים היסטוריים מדוקדקת יכולה להראות כמה עצומה היתה השפעתה של אמנות "מרגיזה" בשעתו על ההתפתחות הערכית, הדתית, המוסרית של החברה.
      קשה לי לענות חד משמעית, מצד אחד אמנות כזו מעוררת שאלות ועוזרת לפעמים דווקא לחדד דברים, ואף לדחוף קדימה... מצד שני, מדובר כאן בנושא כל כך רגיש, ושנוגע באופן אישי לכל כך הרבה ישראלים. ונראה שיש לנו חברה ישראלית כמה גבולות מאד ברורים שלא יפה השעה לפרצם, בלשון המעטה (השואה, למשל), וספק אם בכלל תהיה שעה מתאימה כזו אי פעם.

      שמעתי פעם בהרצאה על כך שאותן יצירות אמנות התקבלו בהערכה על ידי אמנים בכירים, ואילו נתפסו כאמנות מופרעת על ידי פסיכיאטרים. ואני כותבת את זה כי כנראה שגם יש הבדל בקריטריונים לבחון מהי אמנות ומהי אמנות לגיטימית בין תחומי דעת שונים. אפיל באותו מקום ובאותה תקופה.

      בכל אופן, הייטבת לתאר את הפרובלמטיקה, והדוגמא שנתת עם הכד עושה את העבודה לגמרי. 

      תודה, שירלי   

       תודה לך שירלי !!

       לא התיימרתי לעסוק בשאלות פילוסופיות וודאי לא לבקר אומנות .  ניסיתי , בדרכי הנלוזה , להסביר מדוע שימוש ביצירות אומנות יכול להשפיע ( לרעה ולפגוע ) בציבור גדול של אנשים .  אני נגד "אומנות" כזו וחברה חייבת להגדיר לעצמה את גבולות הלגיטימיות ...

      תודה לך על המילים החמות .

       

       

        16/5/09 23:27:

      צטט: mור 2009-05-15 17:37:44

      ראשית, נהניתי מאד לקרוא את דבריך. לאמנות צדדים וגוונים רבים, ועצם קיומה דורש פרשנויות שונות. וזה כל היופי.

      *

       תודה מוריה !

       אין לי בכלל בעיה עם "אומנות" .  לא זו הריאליסטית ולא זו המופשטת .  יש לי כן בעיה עם "אומנות" המשמשת "פלטפורמה" ( או כסות ) לפגיעה בזולת .

       

        16/5/09 23:25:

      צטט: אסתרליין 2009-05-15 16:44:44

      תעתועי התפיסה...  הרי בסופו של דבר כל חוויה עוברת דרך מסננות הנפש התוהה של כל אחד ואחת מאיתנו -

      ובככל שאנחנו יותר אמיתיים לעצמנו צפיפות המסננת גבוהה יותר והזרם זך , טהור ונטול דעות קדומות.

       

      בעיני, כל אמת אמנותית יוצרת "חורים גדולים" בהיגיון הבריא של האדם הפשוט (ומה יקר יותר מהיהלום הפשטות?)

      זה שבוחר מהלב, מהבטן, מהמקום של הילד הקטן שהיה.

       

       תודהלך !

      תגובה נפלאה .  ואני מסכים עם כל מילה .

      יכול להיות כי אכתוב פוסט על תעתועי התפיסה .  גם את וגם יובל אלוני העליתם ( בצדק ) את הנושא ... 

       

        16/5/09 23:22:

      צטט: yuval_aloni 2009-05-15 11:42:13

      היי יוסי,

       

      איזה פוסט נהדר.

      כמה כיף לקרוא אותך שוב.

      צריך לשים אותך ליד יאיר לפיד במוסף.

       

      ניסיתי וניסיתי... לא מוצא דולפינים ;-)

       

      והצעה:

      זוכר את הסרטון עם הקבוצות המוסרות והקוף...

      אולי תכתוב פוסט בנושא.

      השיעור שאני הרווחתי ממך באותו יום היה מרתק ואני בטוח שקוראיך הרבים יאהבו זאת.

       

      סוף שבוע נהדר.

       

      יובל.

       יובל יקירי ,

       לא מצאת דולפינים כי היית עסוק בדברים אחרים ( שהם בהחלט יותר חשובים ... ) .

       תודה לך על המילים החמות !

       

       

        16/5/09 23:21:

      צטט: דור-ים 2009-05-14 15:13:58

      תודה על הניתוח המעמיק.. עזר לי לבסס את עמדתי שנית, שכמו כל דבר יש לראות את היצירה האומנותית כבלתי

       

      נפרדת  מהשורשים מהם היא ניזונה.כחברה תרבותית אל לנו ל א ב ד  בשם חופש היצירה את הר ג י ש ו ת התרבותית.

       

      כשם שבזמנו המלחין   הגרמני ואגנר היה "מוקצה" בשל רגישות כלפי ניצולי השואה, כך גם חייבת להיות רגישות כלפי

       

      נפגעי השכול. ללא רגישות והתחשבות - נאבד משהו בסיסי באנושיותנו - ובכך יפגע גם כושר היצירה האומנותי.

       

      האומנות  אינה  מעל   הכל - (לדעתי כמובן).

       תודה לך דורית .

       נראה כי דעותינו אינן ממש שונות ...

       

        16/5/09 23:20:

      צטט: שטוטית 2009-05-14 00:54:42


      מעניין מאוד מה שכתבת יוסי וגם מעמיק

      ועדיין אני חושבת שאין לגדר או לצנזר אמנות - את הטור של יהונתן גפן לא יצא לי לקרוא לאחרונה ואני נגד פגיעה במשפחות השכולות

      *

      }{שטוטית

       תודה לך !

       גם אני נגד צנזורה אבל אני לחלוטין נגד השתלכות הפוגעת בזולת .

       

        16/5/09 22:51:


      היי יוסי

      האמת שאתה פותח פה שאלה פילוסופית גדולה מאד. בדבר אחד אין ספק -  בכך שאמנות, בדיוק כפי שהיא מושפעת ומשקפת כביכול את ערכי החברה, כך גם יש לה השפעה גדולה עליהם. גדולה יותר מזו שאנשים בדרך כלל שמים לב... אמנות לפעמים מרגיזה, ובחינת תהליכים היסטוריים מדוקדקת יכולה להראות כמה עצומה היתה השפעתה של אמנות "מרגיזה" בשעתו על ההתפתחות הערכית, הדתית, המוסרית של החברה.
      קשה לי לענות חד משמעית, מצד אחד אמנות כזו מעוררת שאלות ועוזרת לפעמים דווקא לחדד דברים, ואף לדחוף קדימה... מצד שני, מדובר כאן בנושא כל כך רגיש, ושנוגע באופן אישי לכל כך הרבה ישראלים. ונראה שיש לנו חברה ישראלית כמה גבולות מאד ברורים שלא יפה השעה לפרצם, בלשון המעטה (השואה, למשל), וספק אם בכלל תהיה שעה מתאימה כזו אי פעם.

      שמעתי פעם בהרצאה על כך שאותן יצירות אמנות התקבלו בהערכה על ידי אמנים בכירים, ואילו נתפסו כאמנות מופרעת על ידי פסיכיאטרים. ואני כותבת את זה כי כנראה שגם יש הבדל בקריטריונים לבחון מהי אמנות ומהי אמנות לגיטימית בין תחומי דעת שונים. אפיל באותו מקום ובאותה תקופה.

      בכל אופן, הייטבת לתאר את הפרובלמטיקה, והדוגמא שנתת עם הכד עושה את העבודה לגמרי. 

      תודה, שירלי   

        15/5/09 17:37:

      ראשית, נהניתי מאד לקרוא את דבריך.

      לאמנות צדדים וגוונים רבים, ועצם קיומה דורש פרשנויות שונות. וזה כל היופי.

      *

        15/5/09 16:44:

      תעתועי התפיסה...

      הרי בסופו של דבר כל חוויה

      עוברת דרך מסננות הנפש התוהה של כל אחד ואחת מאיתנו -

      ובככל שאנחנו יותר אמיתיים לעצמנו צפיפות המסננת גבוהה יותר

      והזרם זך , טהור ונטול דעות קדומות.

       

      בעיני, כל אמת אמנותית יוצרת "חורים גדולים" בהיגיון הבריא

      של האדם הפשוט (ומה יקר יותר מהיהלום הפשטות?)

      זה שבוחר מהלב, מהבטן, מהמקום של הילד הקטן שהיה.

       

       

        15/5/09 11:42:

      היי יוסי,

       

      איזה פוסט נהדר.

      כמה כיף לקרוא אותך שוב.

      צריך לשים אותך ליד יאיר לפיד במוסף.

       

      ניסיתי וניסיתי... לא מוצא דולפינים ;-)

       

      והצעה:

      זוכר את הסרטון עם הקבוצות המוסרות והקוף...

      אולי תכתוב פוסט בנושא.

      השיעור שאני הרווחתי ממך באותו יום היה מרתק ואני בטוח שקוראיך הרבים יאהבו זאת.

       

      סוף שבוע נהדר.

       

      יובל.

        14/5/09 15:13:

      תודה על הניתוח המעמיק.. עזר לי לבסס את עמדתי שנית, שכמו כל דבר יש לראות את היצירה האומנותית כבלתי

       

      נפרדת  מהשורשים מהם היא ניזונה.כחברה תרבותית אל לנו ל א ב ד  בשם חופש היצירה את הר ג י ש ו ת התרבותית.

       

      כשם שבזמנו המלחין   הגרמני ואגנר היה "מוקצה" בשל רגישות כלפי ניצולי השואה, כך גם חייבת להיות רגישות כלפי

       

      נפגעי השכול. ללא רגישות והתחשבות - נאבד משהו בסיסי באנושיותנו - ובכך יפגע גם כושר היצירה האומנותי.

       

      האומנות  אינה  מעל   הכל - (לדעתי כמובן).

        14/5/09 00:54:


      מעניין מאוד מה שכתבת יוסי

      וגם מעמיק

      ועדיין אני חושבת שאין לגדר או לצנזר אמנות

      - את הטור של יהונתן גפן לא יצא לי לקרוא לאחרונה

      ואני נגד פגיעה במשפחות השכולות

      *

      }{שטוטית

      ביקורות נוספות

      ארכיון

      פרופיל

      יוסי בר-אל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין