כותרות TheMarker >
    ';

    יומני כרמל

    ילדה טובה כרמל.
    בעצם, כבר לא כל כך ילדה,
    ואם חושבים על זה ברצינות - גם לא כזאת טובה.

    0

    לדבר על אריק

    ביקורת על "אריק ברמן"

    לדבר על אריק

    13

    מוזיקה  

    21 תגובות   יום שבת, 23/5/09, 20:57
    למזלי, עד ההופעה שלו, לא שמעתי את "הראשונות המתוקות".

    אם הייתי מכירה את השיר, לא סביר שהייתי פוקדת את ההופעה שלו.

    מילות השיר המעצבנות והמיזוגניות בעיקר היו ללא ספק מעוררות בי דחף בלתי נשלט לתפוס את הבחור באוזן (וכן, אני משתמשת בשפה נקייה) לזרוק אותו למכלאה הקרובה ולירות בו כבמוכה כלבת, אבל תמיד הייתי קצת אלימה למין שלי.

    [הרעיון המקורי של סו הרחומה הסתכם בלזרוק אותו למכלאה הקרובה]

     

     

    ובכל זאת, אני שמחה שלא שמעתי את השיר – כי ההופעה שלו במועדון ה'ביט' בחיפה היתה פשוט מהנה.

    אמנם קצת נרתעתי לגלות ליד הקופה ילדות בנות 16 בלבוש מינימלי, ליווי סלולארי ועוצמה ווקאלית שלא היתה מביישת את מירי מסיקה, כשהן משדרות לאומה את תסכולן בשל העדר כרטיסים, אבל כשנכנסתי למועדון גיליתי שהמצב קצת יותר הטרוגני.

    ההופעה עצמה היתה משעשעת וכייפית – הסגנון הרענן שברמן מביא עם המוזיקה שמשלבת קצת בלוז וקצת קאנטרי, הכישרון המוסיקלי שלו והנגנים הצעירים והמפתיעים שהוא אסף, יוצרים תמהיל נכון ומהנה.

    לא כל השירים היו מוצלחים בעיני – חלקם היו אנמיים מוסיקלית, וחלקם לא פסגת היצירה מבחינת הליריקה (כולל אלה שניסו לזעזע בגסותם וסתם השאירו טעם רע בפה), אבל לפחות חמישה – שישה שירים בהחלט עשו לי את זה, בין אם בגלל המילים, הלחן או השילוב של השניים, וזה לא מעט.

     

     

     

     ואז חזרתי הביתה ואמרתי לעצמי שיהיה נחמד אם אני אכתוב ביקורת מפרגנת לבחור. אחרי הכל, אני שמחה כשיש סיבה לפרגן למישהו, ועל אף המוצא – מסוגלת לכתוב לא רק קיטורים מתבכיינים.

    ומכיוון שיכולת הניתוח המוסיקאלית שלי רחוקה מלהיות מבריקה, חשבתי להציץ בביקורות שהתייחסו לברמן באינטרנט, ולו כדי להבין מהו הסגנון המוזיקלי שמיוחס לבחור.

     

     

     

     ואז גיליתי עד כמה הטעם המוסיקלי שלי בעצם לוקה בחסר. מה לוקה בחסר? מדויק יותר לכתוב סובל מפיגור התפתחותי/אינפנטילי על גבול הטמטום. כי אלה רק חלק מהדברים שנכתבו בהתייחס לברמן: 

    הדיסק הראשון: 

    ברמן נשמע טוב כשהוא מחליט לזנוח את המאניירות הווקאליות ולשיר פשוט ונקי; העיבודים, שכוללים תפקיד נכבד של כלי מיתר ותפקיד קטן אך נהדר של כלי נשיפה, מנסים להיות מקוריים (ובחלק מהמקרים גם מצליחים) ומבהירים שיש גם יתרונות בלהיות בוגר רימון. אבל על כל שיר טוב ב"I" יש שניים בינוניים, והצליל של האלבום אינו חורג בסופו של דבר מהסטנדרט הפושר של המיינסטרים בפופ הישראלי. אילו ברמן היה עוד זמר בתחילת דרכו, ייתכן שהיחס לאלבום היה אוהד. לעומת זאת, כאלבום בכורה של מי שמתיימר להיות "הדבר הבא" במוסיקה הישראלית, הוא אינו מצדיק את הרעש סביבו (בן שלו, הארץ, ביקורת על 'I')  

     

     

     

    ברמן כותב לעצמו את שיריו כמו רוב חבורת הבוגרים האופנתית. בדומה לחלקם הגדול, גם הכישרון שלו, כפי שעולה מאלבומו, הוא מהסוג הקופירייטרי (המאפיין למשל את שירו "שער 6"), כלומר מעוצב, מבריק וקליט, אבל במקרה הטוב מייצר רגש סינתטי, ובמקרה הרע – חסר נשמה."אלו ימים שהאומנות הפכה ליומנות", שר אריק ברמן ב"יום חדש נפלא", השיר הפותח את אלבום הבכורה שלו, "I". והוא צודק עד כדי כך, שלמרבה הצער והאירוניה, זה בדיוק מה שניתן להגיד על המוזיקה שלו. מרוב ציניות, התבוננות לעגנית על סביבתו והאשמתה בשטחיות, בזיוף ובסתמיות ("אתה מלחין תאריכים ושעות בשבוע" ממשיך הציטוט הקודם, למי שחשב ש"יומנות" היא שגיאת כתיב) - מתבקש לשאול אותו: האם אתה מודע לאפקט הבומרנג? והתשובה? כנראה שכן, שהרי ברמן עצמו מכריז בסופו של דבר: "מה אני? בינונימי אני" ("בינונימי")                                                                                                 (תימורה לסינגר, ynet)

    הדיסק השני: 

    האלבום נפתח במה שמזכיר המנון ימי זיכרון ואף מתחיל במילים "ואלה שמות", למען אווירה פסאודו מורבידית, כשברמן שר בהתאוננות נפש על, ובכן, עצמו. כשמקשיבים לזה, אי אפשר שלא לתהות - האין זה משונה לעשות קריירה מאובססיה לשלומי שבן ומאיר אריאל? אין פה שיר אחד לרפואה שחף מתחכום יתר וממאמץ טקסטואלי. חבל שברמן לא מסוגל להגיד דבר קוהרנטי כלשהו מבלי לעטוף אותו באלפי מטאפורות וקלישאות. (נועה הרשקוביץ, העיר)

      

     

     

    מבחינה עלילתית, שיר טוב של אריק ברמן הוא שיר שבו אריק ברמן נוכח אמנם בצורה בולטת (אין אפשרות אחרת, כידוע) אך לא בתפקיד הראשי; התפקיד הראשי הוא של הבחורה. מבחינה טקסטואלית, שיר טוב של אריק ברמן הוא שיר שבו אריק ברמן לא מנסה להוכיח שהוא כותב מושחז ו/או נועז. מבחינה מוסיקלית, שיר טוב של אריק ברמן הוא שיר שבו אריק ברמן לא מנסה לכתוב מנגינה מקורית אלא מסתמך באופן טוטאלי על קונוונציות של קאנטרי ובלוז.

    לא בתפקיד הראשי, לא מנסה להוכיח שהוא כותב מושחז, לא מנסה לכתוב מנגינה מקורית - במלים אחרות, שיר טוב של אריק ברמן הוא שיר שבו יש כמה שפחות מאריק ברמן. כי גם מעט אריק ברמן זה הרבה, והרבה אריק ברמן זה בלתי נסבל (בן שלו)

     

     

    כיוון שבשלב זה נקעה נפשי (וודאי גם נפשכם) מציטוטים, אציין רק כי בביקורות נוספות הוגדר ברמן כזמר ללא קול; חיקוי עלוב, חיוור פתאטי וחצוף של מאיר אריאל/שלומי שבן אמרו ששומעים אותו יותר מדי; ששומעים אותו פחות מדיף שהתכנים שלו מתבכיינים, שבלוניים, נרקסיסטיים ושטחיים; שהמוסיקה שלו דלה מדי; המילים שלו עשירות/מתחכמות/מעייפות מדי וכו'.

    מודה שקריאת הביקורות, אשר נעו על המנעד שבין זלזול לקטילה מוחלטת, הפכה אותי לביישנית מקלדת משהו, שכן מי רוצה להעיד על עצמו שיש לו טעם חרא במוסיקה?

    אבל אחרי זמן מה הגעתי למסקנה שאני שלמה עם הטעם שלי, וגם אם הוא גרוע לחלוטין – הוא שלי, והחלטתי בכל זאת לנסות להסביר למה אני דווקא אהבתי את ברמן.

    אולי זה קשור לרעננות של הסגנון שלו, שאחרים חווים אותו כממוחזר, מעובד ומועתק אבל בעיני הוא קליל בהרבה מאריאל (כבודו במקומו, כמובן) ושונה בתכלית משבן (ואתם יודעים מה? מצטערת על ריבוי הסוגריים, אבל אם כבר להיות מושפע – אוקיי, אפילו אם מושפע מדי, לא עדיף מאריאל מאשר מאייל גולן???).

     

    אולי זה נובע מכך שהעובדה שאני מסוגלת להתענג (ולבכות) מהאדאג'יו של אלבינוני לא מונעת מחיוך להתפשט על פני כשאני שומעת את 'פרח השכונות' של טיפקס – כי לא הכל חייב להיות מדכא, או כבד, או בעל אמירה כבדת משקל אלמותית.

    ודווקא השירים הקלילים יותר של ברמן: 'ילד מושלם', 'אם את נופלת', 'את טעם נרכש' הם אלה שעשו לי את זה, למרות שאהבתי גם את 'שמות' שנקטל על ידי כל מבקר אפשרי כמתבכיין ומתאונן, את  'יום חדש' – שבעיני הוא מבריק מילולית ויושב מעולה מבחינת הלחן וגם את 'הגשמה עצמית' שלמרות הניתוח המאיין של המבקרים, נועד לדעתי לתאר דור אגואיסטי, מצומצם ומכוון מטרה – ולא את ברמן עצמו.

     

     

    ואם כבר – אז כבר: מי קבע שאם אתה הכוכב העולה של NMC אסור לך להתלונן? מי אמר שלאריק ברמן נפתרו כל הבעיות בחיים מאז שדרך כוכבו המקצועי? ולמה אנחנו מתעקשים להחזיק נגדו את העובדה שחברת הפקות החליטה לקטלג אותו כדבר הגדול הבא, ואנחנו, בתורנו, ממתינים בעיניים בורקות וציפורניים שלופות שלא יקיים את ההבטחה, שייפול?

    הביקורות הקטלניות על ברמן הן בעיני חלק מסיפור כולל של חוסר פרגון או יכולת פרגון ישראלית.

    זה העליהום שעושים לבוגרי רימון בגלל התפישה שהם קונפקציה, ולא פנימי גובלן; 5 ימי החסד שאנחנו לא מאפשרים לראש ממשלה נכנס (מה? הזמינו מלצר לפסח ושילמו עליו מכספי ציבור??) וצרות העין שבה אנחנו מביטים על המכונית החדשה של השכן שלנו.

     

    בעיני ההדיוטיות לגמרי, אריק ברמן הוא זמר מתחיל עם המון פוטנציאל, ואני מתכוונת לתת לו סיכוי, ולא לחכות עם מאכלת בשלוף כדי לבתר את קרביו אם הוא ייפול.

     

    [וזה, על אף שהמתוקות האחרונות עושה לי בחילה, ואילו הרידוד של כל הנשים ל'יעל' אחת (שעסוקה במילוי כל מאוויי הברמן ונעלמת כשהוא לא זקוק לה וכמובן, גם אוהבת למצוץ) מעורר בי חלחלה].

     

    אבל אולי זה סתם בגלל שאני סוג של טעם נרכש – יותר כמו בירה, אני חושבת, ופחות כמו סטאלין, שאני מוצאת את עצמי קצת מזדהה, וקצת משתעשעת מהברמניות המג'ונג'נת הזאת.

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/10/11 00:12:
      ברונטה, כל כך התגעגעתי לכתיבה שלך... איזה כיף שפוסט שלך "קפץ" לו ככה היום. והאדג'יו של אלבינוני... !!! גם אני בוכה ממנו... איך יש לך את הכשרון לכתוב בנשימה אחת על זה ועל אריק ברמן, ושזה יישמע כל כך טבעי וזורם.. !
        11/4/11 11:29:
      אני באה אחרי כמה שנים נדמה לי. מש במקרה. התענגתי. גםמאלו שמאוד אוהבים לשמוע את ברמן, דווקא בגלל כל מה שהמבקרים כתבו בגנותו (כאילו, זה מה שאני אוהבת בו.. עם כל הכישרון שלו והוא לא לוקח את עצמו ברצינות ית).
        17/6/09 11:47:


      משום מה, ראיתי את תגובתך רק היום.

      תודה אבּי!

        26/5/09 20:12:

       

      בתור מבקרת מוסיקלית לא מקצועית נתת ביקורת מצויינת ושיחקת אותה ביסודיות ברונטה...

        26/5/09 14:26:

      צטט: bronte 2009-05-25 21:51:54

      צטט: מיה שני 2009-05-25 15:15:06

      צטט: bronte 2009-05-24 08:43:29

      צטט: נוכלת 2009-05-23 22:19:06

      תמיד הייתי אדם רחום להפליא

      ושימי לב - שלמרות המדובר באריק, גיליתי רחמים.

       

      לגופו של פוסט, אריק ברמן מעצבן אותי באופן אישי,

      הוא ובירה גולדסטאר.

      ומשה דץ.

       

      אבל אי אפשר להכחיש שהשירים שלו נתקעים לפעמים, ואת מוצאת את עצמך מזמזמת איתו בעל כורחך...

       

       

      בואי נגיד כזה דבר - אין מצב שהייתי יוצאת עם אריק ברמן.

      יש לו כמה שירים שבאמת מצדיקים אלימות פיזית, אבל יש לו אחרים שעושים לי מצב רוח טוב,

      ובשביל זה - אני מוכנה להעלים עין מהאגוצנטריות המיזוגנית שלו.

      גולדסטאר - זה כבר סיפור אחר.

      איתך במאבקך הצודק (וחוץ מנפילה חד פעמית אצל חברים בת"א, לא מזמינה אף פעם גולדסטאר!

      איך שאני נזכרת בפרסומת המעפ-עפנה שלהם, קופץ לי ישר הצ'ק נוריס ובא לי לדפוק למישהו בקבוק

      בראש)

      משה דץ לא נקלט אצלי ברדאר בכלל (ויש לי תחושה שאני יודעת למה) כך שהוא לא מעצבן אותי.

      דוחה היא מילה שהייתי משתמשת בה ביתר קלות בהקשר שלו, אבל זה כבר סיפור אחר.

       

       

      אריק ברמן ואני למדנו יחד שנים באותה כיתה בתיכון,

      הוא ילד טוב ועדין.

      רחוק מהתדמית הסוערת שהוא יצר סביבו.

      גם אני לא מתחברת אל המוסיקה כל כך,

      אבל אם את רוצה לצאת איתו,זה די בטוח....

      בחור ששר לא נושך:)

      אני מאמינה לך

      אבל אחרי שאת שומעת את 'שיר ליעל'

      אין סיכוי שאת רוצה לצאת איתו

      לפחות אני לא...

       

       

      לא שמעתי, אבל,

      אני מאמינה לך...:)

        26/5/09 12:38:


      לא מבין . תעני כבר ברור -

      היו או לא היו כוסיות ?(אריק ברמן לא נחשב בספירה )

        25/5/09 21:53:

      צטט: ranbo3 2009-05-25 17:21:59

      צטט: bronte 2009-05-25 08:08:23

      צטט: ranbo3 2009-05-24 22:02:01


      אני בעדו.

       לפחות שניים וחצי שירים שלו, עת שמעתי אותם לראשונה ברדיו , עשו לי משהו שמעט מוסיקאים ישראלים מסוגלים לעשות .

       

      אכן הרמה שלו לא אחידה, והזיווג למסיקות עשה לו רק רע, אבל לטעמי עצם ההשוואה לרבי מאיר אריאל או לשלומי שבן (יש הבדל גדול ! עם כל כל הכבוד למר שבן המוכשר )  היא מחמאה .

       

      או בקיצור,

       

      אז היו כוסיות ?

      לא הבנתי את השאלה...

      אניהייתי בהופעה?? כאילו, דה?

       

       

      את זה אחת. שאלתי על רבים . רבות ?

       נו, א לוט אוף כוסיות .

      כמה פעמים יכול בחור אחד ליפול?

      'מותק, אם את היית שם, מי רואה בכלל אחרות'

      זאת השורה שלך.

      כמה פעמים צריך להסביר לך?

      אוף!

       

        25/5/09 21:51:

      צטט: מיה שני 2009-05-25 15:15:06

      צטט: bronte 2009-05-24 08:43:29

      צטט: נוכלת 2009-05-23 22:19:06

      תמיד הייתי אדם רחום להפליא

      ושימי לב - שלמרות המדובר באריק, גיליתי רחמים.

       

      לגופו של פוסט, אריק ברמן מעצבן אותי באופן אישי,

      הוא ובירה גולדסטאר.

      ומשה דץ.

       

      אבל אי אפשר להכחיש שהשירים שלו נתקעים לפעמים, ואת מוצאת את עצמך מזמזמת איתו בעל כורחך...

       

       

      בואי נגיד כזה דבר - אין מצב שהייתי יוצאת עם אריק ברמן.

      יש לו כמה שירים שבאמת מצדיקים אלימות פיזית, אבל יש לו אחרים שעושים לי מצב רוח טוב,

      ובשביל זה - אני מוכנה להעלים עין מהאגוצנטריות המיזוגנית שלו.

      גולדסטאר - זה כבר סיפור אחר.

      איתך במאבקך הצודק (וחוץ מנפילה חד פעמית אצל חברים בת"א, לא מזמינה אף פעם גולדסטאר!

      איך שאני נזכרת בפרסומת המעפ-עפנה שלהם, קופץ לי ישר הצ'ק נוריס ובא לי לדפוק למישהו בקבוק

      בראש)

      משה דץ לא נקלט אצלי ברדאר בכלל (ויש לי תחושה שאני יודעת למה) כך שהוא לא מעצבן אותי.

      דוחה היא מילה שהייתי משתמשת בה ביתר קלות בהקשר שלו, אבל זה כבר סיפור אחר.

       

       

      אריק ברמן ואני למדנו יחד שנים באותה כיתה בתיכון,

      הוא ילד טוב ועדין.

      רחוק מהתדמית הסוערת שהוא יצר סביבו.

      גם אני לא מתחברת אל המוסיקה כל כך,

      אבל אם את רוצה לצאת איתו,זה די בטוח....

      בחור ששר לא נושך:)

      אני מאמינה לך

      אבל אחרי שאת שומעת את 'שיר ליעל'

      אין סיכוי שאת רוצה לצאת איתו

      לפחות אני לא...

       

        25/5/09 21:50:

      צטט: cg91 2009-05-25 10:01:08


      על טעם ועל ריח אין להתווכח

      לא ראיתי את אריק בהופעה

      מודה שממה ששמעתי על הטקסט הוא לא גורם לי לרצות ללכת להוציא עליו כסף

      אבל הביקורת שלך כיפית ומצחיקה

      אז את יכולה לבקר את מי שתרצי

      אני מבטיחה לקרוא

      (גם אם תכתבי דברים שאני לא מסכימה איתם )

       

      כפרה עליך!

        25/5/09 17:21:

      צטט: bronte 2009-05-25 08:08:23

      צטט: ranbo3 2009-05-24 22:02:01


      אני בעדו.

       לפחות שניים וחצי שירים שלו, עת שמעתי אותם לראשונה ברדיו , עשו לי משהו שמעט מוסיקאים ישראלים מסוגלים לעשות .

       

      אכן הרמה שלו לא אחידה, והזיווג למסיקות עשה לו רק רע, אבל לטעמי עצם ההשוואה לרבי מאיר אריאל או לשלומי שבן (יש הבדל גדול ! עם כל כל הכבוד למר שבן המוכשר )  היא מחמאה .

       

      או בקיצור,

       

      אז היו כוסיות ?

      לא הבנתי את השאלה...

      אניהייתי בהופעה?? כאילו, דה?

       

       

      את זה אחת. שאלתי על רבים . רבות ?

       נו, א לוט אוף כוסיות .

        25/5/09 15:15:

      צטט: bronte 2009-05-24 08:43:29

      צטט: נוכלת 2009-05-23 22:19:06

      תמיד הייתי אדם רחום להפליא

      ושימי לב - שלמרות המדובר באריק, גיליתי רחמים.

       

      לגופו של פוסט, אריק ברמן מעצבן אותי באופן אישי,

      הוא ובירה גולדסטאר.

      ומשה דץ.

       

      אבל אי אפשר להכחיש שהשירים שלו נתקעים לפעמים, ואת מוצאת את עצמך מזמזמת איתו בעל כורחך...

       

       

      בואי נגיד כזה דבר - אין מצב שהייתי יוצאת עם אריק ברמן.

      יש לו כמה שירים שבאמת מצדיקים אלימות פיזית, אבל יש לו אחרים שעושים לי מצב רוח טוב,

      ובשביל זה - אני מוכנה להעלים עין מהאגוצנטריות המיזוגנית שלו.

      גולדסטאר - זה כבר סיפור אחר.

      איתך במאבקך הצודק (וחוץ מנפילה חד פעמית אצל חברים בת"א, לא מזמינה אף פעם גולדסטאר!

      איך שאני נזכרת בפרסומת המעפ-עפנה שלהם, קופץ לי ישר הצ'ק נוריס ובא לי לדפוק למישהו בקבוק

      בראש)

      משה דץ לא נקלט אצלי ברדאר בכלל (ויש לי תחושה שאני יודעת למה) כך שהוא לא מעצבן אותי.

      דוחה היא מילה שהייתי משתמשת בה ביתר קלות בהקשר שלו, אבל זה כבר סיפור אחר.

       

       

      אריק ברמן ואני למדנו יחד שנים באותה כיתה בתיכון,

      הוא ילד טוב ועדין.

      רחוק מהתדמית הסוערת שהוא יצר סביבו.

      גם אני לא מתחברת אל המוסיקה כל כך,

      אבל אם את רוצה לצאת איתו,זה די בטוח....

      בחור ששר לא נושך:)

        25/5/09 10:01:


      על טעם ועל ריח אין להתווכח

      לא ראיתי את אריק בהופעה

      מודה שממה ששמעתי על הטקסט הוא לא גורם לי לרצות ללכת להוציא עליו כסף

      אבל הביקורת שלך כיפית ומצחיקה

      אז את יכולה לבקר את מי שתרצי

      אני מבטיחה לקרוא

      (גם אם תכתבי דברים שאני לא מסכימה איתם )

        25/5/09 08:08:

      צטט: ranbo3 2009-05-24 22:02:01


      אני בעדו.

       לפחות שניים וחצי שירים שלו, עת שמעתי אותם לראשונה ברדיו , עשו לי משהו שמעט מוסיקאים ישראלים מסוגלים לעשות .

       

      אכן הרמה שלו לא אחידה, והזיווג למסיקות עשה לו רק רע, אבל לטעמי עצם ההשוואה לרבי מאיר אריאל או לשלומי שבן (יש הבדל גדול ! עם כל כל הכבוד למר שבן המוכשר )  היא מחמאה .

       

      או בקיצור,

       

      אז היו כוסיות ?

      לא הבנתי את השאלה...

      אניהייתי בהופעה?? כאילו, דה?

       

        25/5/09 08:07:

      צטט: charlotte 2009-05-24 10:06:30

      הטעם שלך לא לוקה בשום חסר. זה

      תמיד משעשע אותי איך מבקרים מתיימרים

      לעצב את הטעם, לחפור בפרטים קטנים

      כאשר מדברים שאמנות שזה שיא

      הסובייקטיביות והמופשר. זה פשות מגוחך

      לנתח משהו שהוא לא ניתן לניתוח. זה הנאה

      או לא. נקודה. אני אוהבת מוזיקה מאוד מוערכת

      ע"י מבקרים פלצנים של רולינג סטונס, אבל לא

      פחות שירים "מפגרים" שגורמים לי לאורגזמה

      נפשית. אז מה? אני חייבת משהו למישהו?

      אגב אריק ברמן, השיר האהוב עליי לא כל כך

      מוכר, "תשמח", שיר יפה ורגיש, מקווה בשבילך

      שהוא שר אותו. לגבי "הראשונות שלי", אני מתפלאה

      עלייך אחותי, איפה ה-second degree humor שלך? :-)

      בייבי, אפילו בדרגה מרוחקת יותר זה לא הצחיק אותי,

      אבל אולי זה פשוט פגע בעצב חשוף...

       

        24/5/09 22:02:


      אני בעדו.

       לפחות שניים וחצי שירים שלו, עת שמעתי אותם לראשונה ברדיו , עשו לי משהו שמעט מוסיקאים ישראלים מסוגלים לעשות .

       

      אכן הרמה שלו לא אחידה, והזיווג למסיקות עשה לו רק רע, אבל לטעמי עצם ההשוואה לרבי מאיר אריאל או לשלומי שבן (יש הבדל גדול ! עם כל כל הכבוד למר שבן המוכשר )  היא מחמאה .

       

      או בקיצור,

       

      אז היו כוסיות ?

        24/5/09 10:06:

      הטעם שלך לא לוקה בשום חסר. זה

      תמיד משעשע אותי איך מבקרים מתיימרים

      לעצב את הטעם, לחפור בפרטים קטנים

      כאשר מדברים שאמנות שזה שיא

      הסובייקטיביות והמופשר. זה פשות מגוחך

      לנתח משהו שהוא לא ניתן לניתוח. זה הנאה

      או לא. נקודה. אני אוהבת מוזיקה מאוד מוערכת

      ע"י מבקרים פלצנים של רולינג סטונס, אבל לא

      פחות שירים "מפגרים" שגורמים לי לאורגזמה

      נפשית. אז מה? אני חייבת משהו למישהו?

      אגב אריק ברמן, השיר האהוב עליי לא כל כך

      מוכר, "תשמח", שיר יפה ורגיש, מקווה בשבילך

      שהוא שר אותו. לגבי "הראשונות שלי", אני מתפלאה

      עלייך אחותי, איפה ה-second degree humor שלך? :-)

        24/5/09 08:43:

      צטט: נוכלת 2009-05-23 22:19:06

      תמיד הייתי אדם רחום להפליא

      ושימי לב - שלמרות המדובר באריק, גיליתי רחמים.

       

      לגופו של פוסט, אריק ברמן מעצבן אותי באופן אישי,

      הוא ובירה גולדסטאר.

      ומשה דץ.

       

      אבל אי אפשר להכחיש שהשירים שלו נתקעים לפעמים, ואת מוצאת את עצמך מזמזמת איתו בעל כורחך...

       

       

      בואי נגיד כזה דבר - אין מצב שהייתי יוצאת עם אריק ברמן.

      יש לו כמה שירים שבאמת מצדיקים אלימות פיזית, אבל יש לו אחרים שעושים לי מצב רוח טוב,

      ובשביל זה - אני מוכנה להעלים עין מהאגוצנטריות המיזוגנית שלו.

      גולדסטאר - זה כבר סיפור אחר.

      איתך במאבקך הצודק (וחוץ מנפילה חד פעמית אצל חברים בת"א, לא מזמינה אף פעם גולדסטאר!

      איך שאני נזכרת בפרסומת המעפ-עפנה שלהם, קופץ לי ישר הצ'ק נוריס ובא לי לדפוק למישהו בקבוק

      בראש)

      משה דץ לא נקלט אצלי ברדאר בכלל (ויש לי תחושה שאני יודעת למה) כך שהוא לא מעצבן אותי.

      דוחה היא מילה שהייתי משתמשת בה ביתר קלות בהקשר שלו, אבל זה כבר סיפור אחר.

       

        24/5/09 08:36:

      צטט: da vinci 2009-05-23 21:25:54

      אל תדברי על אריק.

       אני והזה שלי לא אוהבים את אריק.

       

       

      (אבל הוא באמת חביב.)

      בוא נעשה עסק כזה:

      אני לא אדבר על אריק, אם אתה לא תדבר על מיקי, דנה, תמר, איימי והמתנדבת ההיא מגיל 17 שאני אפילו לא זוכרת איך קוראים לה!

      (קונספט אחר: לא להיכנס למיטה עם בחורות שמדברות על אריק)

       

        23/5/09 22:19:

      תמיד הייתי אדם רחום להפליא

      ושימי לב - שלמרות המדובר באריק, גיליתי רחמים.

       

      לגופו של פוסט, אריק ברמן מעצבן אותי באופן אישי,

      הוא ובירה גולדסטאר.

      ומשה דץ.

       

      אבל אי אפשר להכחיש שהשירים שלו נתקעים לפעמים, ואת מוצאת את עצמך מזמזמת איתו בעל כורחך...

       

       

        23/5/09 21:25:

      אל תדברי על אריק.

       אני והזה שלי לא אוהבים את אריק.

       

       

      (אבל הוא באמת חביב.)

      ביקורות נוספות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      bronte
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין