ים המלח באמצע הקיץ

לא להאמין ! כיצד בעיצומו של הקיץ, בחום של 38 מעלות,  ניתן להינות ולנפוש בים המלח. מלון קראון פלאזה מפנק את אורחיו בבריכת מים מתוקים וקרירים, שעבור הקטנים היווה  את שיא התענוג: חלק מהבריכה מוקדש לזרמים - הדבר הכי מענג אותם, מבלי שישבעו ממנו. בעוד אנו,  התענגנו על שחיה פרופר.

אנחנו, הגדולים, שמכורים לבריכות הגופרית שבמלון, שלמען הצדק,כדאי לדייק, הן מהולות במי ים המלח - אנחנו לא חשנו בחום שלהן, כי 37 מעלות בבריכה הקרה יותר - זה עדיין פחות מהטמפרטורה של הגוף ושל הסביבה. כך שהתענוג לא עייף, ורק עינג.

בנוסף למיטות הענקיות בחדרים רחבי המידות, ששמות קץ לנדודי השינה לכל מי שסובל מהן בעיר - הנוף שנשקף מהחלונות הגדולים פשוט מהמם. הטורקיז של הים הרגוע, וורדרדות הרי מואב שמשתקפת בים בשעות אחר הצהריים, היו וודאי מטריפים את צייר נופי הים האנגלי מהמאה ה-19, טרנר. בנו - זה מסך תחושת עונג, מסממת וחושנית, בלי סוף.

הקולינריה, שתמיד היתה הצד החזק במלון הנושק לחוף ים מקסים, עם שז לונג ושמשיות, וגישה לעומק הים, הקולינריה כה השתדרגה, שאי אפשר היה להמנע רק מלטעום מכל הדליקסטים שהשף ממציא שם כל יום. ואין ערב דומה למשנהו. לשווא תתגעגעו למה שהתענגתם עליו אמש בארוחה. השף הזה עקשן,  ומחליף כל יום את התפריט. אז תשארו עם הגעגועים, ותמריאו לשיאים חדשים כל ערב...

לנו באופן אישי, המנוחה, הפינוקים, העיסויים החלומיים שחווינו בספא - היו בדיוק בזמן. לאחר תקופת המעבר לדירה חדשה, עם כל הטרואמות הכלולות - מנת הרוגע והשלווה  היתה בדיוק מה שחסר לנו.

את הבידור כל ערב (בינגו, הופעות להקת הבידור החביבה, והריקודים) השארנו להדר ושרון. אלה, זכו בנוסף בטיפול ייחודי ממדריכי הילדים שם. למרות שלא היה חופש רשמי, ואת מספר הילדים ניתן היה למנות על אצבעות כף יד אחת - המדריכים עשו עימם פעילויות כל יום במשך שעתיים בבוקר ושעתיים בשעות המנוחה של הגדולים. כך לא חשנו בהם. הם היו עסוקים ביצירה, במשחקים ובאימוני כושר עם המדריכים, ואנו היינו ברקיע השביעי.

אז גם בשיא החום של הקיץ - ים המלח הוא חלום של מקום של כייף כפי שלא דימיינתם.