כותרות TheMarker >
    ';

    תיקון טעות-הביקורת הנכונה של הנפש הטובה מסצ'ואן-איתכם הסלעיחה

    ביקורת על "הנפש הטובה מסצ'ואן (הקאמרי)"הביקורת הנכונה-תיקון טעות-איתכם הסליחה

    תיקון טעות-הביקורת הנכונה של הנפש הטובה מסצ'ואן-איתכם הסלעיחה

    0

    אמנות ובמה  

    0 תגובות   יום ראשון, 5/7/09, 18:32

    531הנפש הטובה מסצ'ואן-ברטולד ברכט-הקאמרי531
    ברטולד ברכט שנולד ב1898 בבוואריה בהיותו צעיר התלהב מהקיסר וממלחמת העולם הראשונה.
    הוא התחיל לכתוב מחזות בהם היתה נימה של קברט,סאטירה ומיניות כפולה.
    הצלחתו הראשונה היתה בשנת 1928 כאשר הוצג המחזה "אופרה בגרוש".
    בתקופה זו הפך ברכט לסוציאליסט, מרקסיסט.
    באמצע המאה הקודמת בהיותו מנהל האנסמבל הברלינאי הפך לסמל של גרמניה המזרחית הקומוניסטית למרות שהשלטונות לא כל כך התלהבו מרעיונותיו.
    את "הנפש הטובה מסצ'ואן"כתב בסוף 1940 כאשר הרעיון שלו היה לכתוב מחזה על זונה שהופכת למוכרת סיגריות.באותו הזמן הוא גם התענין בפילוסופיה הסינית וכך שני הדברים השתלבו היטב במחזה החדש שבו הביע את השקפת עולמו ודעתו על ההומניזם.
    הצלחת המחזה היתה מאוחרת מאוד והיא באה רק ב1957 כאשר המחזה הועלה בברלין.
    הענין המרכזי במחזה הנו הרעיון של ברכט שקשה היום לאדם הגון להתמודד עם חיי היום יום  ועם הרוע ,הניצול והזילזול של האחרים בפרט.
    אם אתה רוצה לשרוד,רק בכח ,בעורמה בהתחזות, בחוסר התחשבות בזולת יכול אתה לעמוד בזאת.
    הטוב ,האהבה,הנדיבות הם אידאלים טובים אך הם הרסניים לנפש טובה כי הם נתפסים אצל בני האדם כחולשה שצריך לנצל ולרתום לתועלתם בלבד.
    טבע האדם רע ביסודו ואי אפשר לשנותו כי מלחמת הקיום אינה מאפשרת לחיות טוב אם אינך פוגע בסובבים אותך.
    אדם שאיננו מסתגל מהר למציאות חברתית זו סופו שיהרס במהרה.
    ההצגה הוצגה בתיאטרון הקאמרי לראשונה ב1955 בבימויו של יוסף מילא.
    הפעם הבימוי הוא של אודי בן משה שביים בקאמרי את"הרטיטי את ליבי" וזכה בפרס במאי השנה של התיאטרון הישראלי.
    היום הוא במאי הבית של החאן הירושלמי
    הבימוי שלו מקורי,לא שיגרתי,לא כפי שאנו רגילים ומצפים לראות את "הנפש הטובה מסצ'ואן".
    כל העקרונות והמחשבות שבמחזה נשמרו על ידי הבמאי אך הם מוגשים בצורה קלילה,לא צפויה, בידורית עם הרבה מוסיקה,עם משחק בנימה הומוריסטית,תיאטרלית לפעמים,עם הרבה כלי נגינה,הרבה צבע ותנועה.
    בן משה הפך את המחזה להצגה קיצית קלה המוגשת היטב, מבדרת ויחד עם זאת נשארת רצינית וחשובה.
    מה רב ההבדל בבימוי של שתי הצגות המוצגות כעת בעת ובעונה אחת בשני תיאטראות שונים של שני מחזות קלאסיים חשובים ומפורסמים.
    כאן יחד עם הקלילות והבידור נשמרה רוח המחזה,נשמרה הברכטיות שלו .שם למרות היותו קומדיה שהיתה צריכה להצחיק כתבתי בבקורתי על ההצגה"היתה מבדרת בלבד והיתי מוסיף אולי".
    המחזאי "הלך לאיבוד ותחליף לא בא.
    שלושה אלים יורדים לאדמה כדי למצוא נפש טובה ולבדוק את תיפקודו ואופיו של המין האנושי.
    הם מוצאים זונה המוכנה לארח אותם ונותנים לה כסף .
    היא הופכת לנפש הטובה שבעיירה העניה בסצ'ואן.
    כולם מנצלים אותה, כולם מנסים לחיות על חשבונה, כולם חמדנים וטפילים.
    טייס-אסף פריינטא שהיא מתאהבת בו הופך לאנוכי, מושחת מוסרית,נצלן .
    האהבה עיוורת ואינה מאפשרת לנפש הטובה--אולה שור-סלקטר לראות את פרצופו האמיתי של אהובה הטייס.
    כדי לשרוד היא חייבת לשנות זהות והיא הופכת ל"בן דודה" אדם קשוח לא מתחשב, 
    בצורה זו היא מצליחה להתקיים ולשרוד.
    ברכט עוסק במציאות,בדילמה בנפש האדם והתנהגותו ואת הפתרון ואת המסקנות הוא משאיר שכל אחד יוציא כרצונו.
    רבים הם השותפים להצלחת ההפקה.
    כאמור בראש ובראשונה אודי בן משה שעיבד וביים.
    התרגום הקולע השוטף והמאוד עכשוי של שמעון זנדברג,המוסיקה המעולה והמקורית וכן כל הניהול המוסיקלי של ההפקה-קרן פלס,התפאורה-לילי בן נחשון ,שבעצם לא היתה במובן המקובל של המילה אך היתה מורגשת בכל רגע ורגע בגלל הצבעוניות שהיתה על הבמה, בגלל החפצים המינימליים המעוצבים היטב שהוכנסו והוצאו מהבמה לאורך ההצגה,התלבושות הנהדרות בשילוב הצבעים,בהשראה וביופי האסטטי של עפרה קונפינו,התאורה של חני ורדי שהחייתה את הבמה והתנועה של מרינה בלטוב שזרמה היטב על הבמה הריקה ומלאה אותה בתוכן.
    אין לשכח גם את שלושת הנגנים המעולים שישבו במרפסת המוגבהת על הבמה ,פסנתר -ניב קאופמן, כינור-אבנר קלמר,מנדולינה-תום כהן וכן כל השחקנים שהיו בעת הצורך גם נגנים על כלים שונים ומשונים ועשו את מלאכתם כמקצוענים לכל דבר.
    משתתפים בהפקה תשעה שחקנים כאשר רובם ממלאים כמה תפקידים אפיזודיים קטנים.
    דרור קרן היא מוכר המיים והוביל את ההצגה.
    בקולו המיוחד,בתנועותיו והתוף על גבו היה מעולה.
    לאולה שור-סלקטר היה תפקיד כפול הן של הזונה טובת הלב והן של בן דודה הקשוח והאכזר.
    אמנם היא לבשה מכנסיים כל פעם שנכנסה לתפקיד הגבר אך גם ללא השינוי החיצוני אפשר היה להרגיש ולחוש את השינוי בהתנהגותה ,בצורת המשחק,בגילום השונה של שני התפקידים. משחקה בשניהם היה מצויין.
    אסף פריאנטא  הטייס היה טוב מאוד בגלמו את האדם שהאהבה אצלו היה ענין של כדאיות,ללא סנטימנטים,רגש מזוייף וניצול שפל של האהבה הכנה.
    אלון דהן,יניב ביטון ורובי מוסקוביץ שיחקו במגוון רחב של תפקידים,החליפו טיפוסים כזיקית ובכל אחד מהם הורגשה נוכחותם על הבמה בצורה שונה.
    אודליה מורה-מטלון,דיקלה הדר והילה סורג'ון-פישר שגם הן שיחקו בשלל תפקידים היו גם הן טובות מאוד.
    זה  מחזה שברכט הכניס בו שפע של רעיונות כגון :אתה מתאהב אתה אדם אבוד אם לא תתפטר מהאהבה,כולם שקרנים,כולם רמאים,כולם נצלנים.זהו עולם שאין רחמים בין בני האדם.הצביעות של הבריאות גדולה,האדם שרוצה להיות טוב אין לו ברירה אלא לטבוע,הזונה היא טובת הלב והישרה אך עקב הנסיבות גם היא נאלצת ללכת בדרך הלא ישרה. תנאי החיים הם ההופכים את האדם לרמאי ולא ישר. אין קיום לאדם טוב הלב בעולם אכזר זה.
    הכל בעולם הזה סבל.איזה מין עולם זה. הוא לא ראוי לבני אדם.
    לראות או לא לראות:הפקה מומלצת ביותר.
    נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון, 2/7/2009 10:14
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      elybikoret
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין