כותרות TheMarker >
    ';

    חומר למחשבה

    על מעצבים, אמנות ושאר פירות וירקות של העוֹנה

    פרופיל

    יוסי קאלו
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    0

    'הדיבוק' בין שני עולמות, תיאטרון הסמטה

    39 תגובות   יום שלישי, 4/8/09, 18:44

     

     בעידן הרוּחְניוּת כשכל מצורע וזב חוטם מכריז על עצמו עושה נסים,

    מרפא חולים או מגרש שדים, עניינה אותי הצגת תיאטרון הסמטה,

    'הדיבוק-בין שני עולמות'. מדוע?   מכיוון שרציתי לדעת כיצד יעבוד מחזה

    גדוש עד לעייפה בסימבולים יהודים, תכנים קבליים ושאר פירות וירקות

    לתקופתנו אנו, רו"ל עידן האקוואריוס, אותו עידן רוחני בו נפתחו שערי

     שמים וכל התורות יורדות על העולם... סקרן אותי לראות איך יגישו את

     סיפור אהבתם הטחון עד עפר של לאה וחנן. רז נוסף היה לי, תיאטרון

    הסמטה אינו בנוי להפקות ענק, הוא אינטימי, סגור בפני קהל רחב, שלא

    לדבר על להקת קלייזמרים שתלווה חתונתה של לאה או עדת רבנים

    תוקעי שופרות שיוציאו את הדיבוק ואת נשמתה...  

      

      'דער דיבוק- צװישן צװײ װעלטן' של תיאטרון הסמטה צריך היה להכנס

    לנעלים גדולות ואולי אשתמש במינוחים קולוסאליים מזה, להתמודד עם

    אדריכלי תרבות ישראל בהם חיים נחמן ביאליק וחנה רובינא, לעמוד מול

    עמודי תווך בתולדות עמנו כש. אָנְסְקי וליאונרד ברנשיין, להתעמת עם

    ארון הספרים היהודי ולצאת מכל המשא הנורא והעצום הזה בשלום...  

     

    '' ''

     

     יצירתו של שמואל שוחט מעמיסה את השק האדיר והנורא, 'הדיבוק'

    וחובטת בו ללא רחם, מטלטלת את הזיכרון הקולקטיבי מהתלת ומתבדחת

    בו, מה קרה לטקסט? רובינא בטח מתהפכת בקברה ויש סכנה שחנן לא

    יצליח להבין כי עליו לצאת מגופת לאה... שוחט משיל ללא רחם את העברית

    הארכאית ומלביש את 'הדיבוק' למאה העשרים ואחת, שוחט מבין כי מגרשי

    שדים בתקופתנו לא יכולים להראות או להישמע כתמול שלשום, אין להם

    מקום רציני בתרבותנו שלא לדבר על מכובד. שוחט יודע אל מי הוא פונה,

    ראינו את 'מגרש השדים', מייקל ג'קסון הדהים אותנו ב'מותחן', טעמנו זכר

    קולה המהדהד מבטא רוסי כבד של רובינא, הקהל שבע. שוחט, מגיש את

    הדיבוק בשפה עדכנית וקולחת, מעירו מן המתים ונותן בו רוח חיים חדשה

    ורעננה. הדיבוק צא! לדרך חדשה.

     

     שוחט מפרק את המחזה, בטקסט מכניס הומור, אל הבמה מצרף בובות,

    את השחקנים מלהק בבימוי. עליונים כתחתונים, קדושה מעורבת בחול, יגון

    המחזה מהול בדיחותא על השטעטל, רבנים וכל פרה קדושה אחרת. העולם

    הוא במה ושחקניו הם בובות, מנשה, נחמן והרב מנדל הפכו חבובות.

     

    '' 

     

      לאה וחנן, מריונטות ללא חוט, נעים לקצב המנגינה והמחזה, תלושים

    מהמציאות, אינם פוצים פה, רומן בפנטומימה לשני גלמים שאחרים החליטו

    בשבילם קורות חייהם. בובותיהם עשויות מלאכת מחשבת אקספרסיוניסטית

    העונה לצורת ההפקה המקורית, איפורם של השחקנים מדבר באותה השפה.

    אילת שדמון פישר- לאה, נמרוד אייזנברג- חנן, מלהטטים בין שני עולמות. 

     

     ירון סנצ'ו גושן- הרב עזריאל, קומדיאנט המפגין הופעה וירטואוזית, אין גֶג

     החומק או נעלם ממנו, הרב עזריאל אף פעם לא נשמע כל כך אנושי, אנו

    מתנועעים עימו לקצב תקיעות השופר ורועדים מצחוק ודמע לשמע קריאותיו

    לאביו... גושן מתנועע על הבמה כפנתר, מאופר בכבדות ליצנית, לוקח את

    דמויותיו אל הקומדיה דל-ארטה עד כי לרגעים נדמה שלאה וחנן אינם מסמר

    הערב...  

     

       הבמה נענית לכל רצונות השחקנים, ניכר כי עבודת הצוות בנתה אותה ולא

    להיפך וזה טוב. מספר השחקנים המועט כמו גם פשטות ההפקה נעלמים

    מעיני הצופה בדקה הראשונה. המחזה העכשווי פונה אל הצופה, הבימוי

    המשותף מכבד את השחקנים ואלו ממלאים את החלל בויטאליות בלתי פוסקת

    ובמשחק משובח. כל זאת משרת את המתבונן להסחף מחדש אל סיפורם

    הנוגע ללב של לאה וחנן. אל תחכו שהדיבוק יצא, צאו אליו...


     תיאטרון הסמטה   |   הדיבוק - בין שני עולמות   |   לביקורת בפורטל יפו   |

     

    הצגות קרובות 12.08, 14.08

    דרג את התוכן:

      תגובות (39)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/3/13 18:56:
      הגעתי באיחור..אבל הגעתי :)
        16/8/09 13:16:

      צטט: עגורה לבנה 2009-08-16 13:10:50


      היי יוסי,

      רציתי לספר לך שהייתי אתמול בהצגה הדיבוק. כפי שתיארת ההצגה נהדרת, פיוטית ומיוחדת, גם מצחיקה וגם מרגשת מאד. אז תודה על הפניית תשומת הלב.

      תמי.

       

       

       תמי היקרה, אני שמח לשמוע על כך ובמיוחד לאחר שציינו בפני כי ביקורתי חיובית מדי... (: טוב לשמוע שמילותי לא מעוררות צפיות שמתבדות... שיהיה אחלה שבוע.

      יוסי

       

        16/8/09 13:10:


      היי יוסי,

      רציתי לספר לך שהייתי אתמול בהצגה הדיבוק. כפי שתיארת ההצגה נהדרת, פיוטית ומיוחדת, גם מצחיקה וגם מרגשת מאד. אז תודה על הפניית תשומת הלב.

      תמי.

       

        13/8/09 23:43:

      צטט: יוסי קאלו 2009-08-04 23:25:47

      צטט: עגורה לבנה 2009-08-04 20:13:14


      יוסי,

      התיאור שלך נפלא וצבעוני כל כך, איזו כתיבה!

      במחזה הזה תמיד יש עוד ועוד נדבכים כי יש בו מן האפלוליות הזאת האין סופית של הכמיהה והאהבה.

      סיקרנת אותי!

      תודה,

      : )

      תמי.

       

      תודה תמי. שמח שסקרנתי בכתיבתי,

      זו המטרה בסופו של דבר(: להשתמע

       

      יוסי

       

       

      היי יוסי,

      מחר אני הולכת להצגה!

      מסוקרנת ומצפה בכליון עיניים. אספר איך היה.

      : )

      תמי.

        13/8/09 11:23:

      צטט: יהונתן דוד 2009-08-09 23:26:05

      שני אספקטים הקשורים זה בזה משכו את תשומת ליבי.

       

      1) ארובות השמים הרוחניות שנפתחו לעולם.

      2) הדיבוק שאחז באותם רוחניקים שהתחברו בעיקר לכסף.

       

      יש בכל זאת אמת שעומדת מאחורי הדברים למרות הסרקזם.

       

      זהו עידן הדלי שבו אנשים מפגינים

      צימאון לרוח לאחר שמימשו

      עד כדי תחושת בחילה את

      עולם החומר, הוא כבר לא מרגש אותם.

      ויותר מזה, הוא מנטרל רגשות שברוח.

      אנשים מסתובבים ברחובות כמו זומבים.

       

      אממה...

      הצימאון לרוח הוביל את אותם רוחניקים

      למחוזות שלא קשורים לרוח, אלא לדיבוק.

      הם אחוזי תזזית מעצם זה שהם "מתקשרים"

      עם יישויות חיצוניות המדריכות אותם על כל

      צעד ושעל בחייהם, ואת התיקשור הזה

      הם מוכרים בכסף - המון כסף - ערימות של כסף,

      לכל אידיוט שמוכן לאכול את הלוקש הזה.

       

      מכאן יוצא שאותם רוחניקים הצמאים לרוח-

      לא רק שלא התפטרו מהחומר, אלא הוסיפו

      עוד חומר לעצמם ונותרו בזומביותם (דיבוק). ((:

       

      זה מזכיר לי את הנזיר שמכר את הפרארי שלו

      וקנה במקומה מטוס מנהלים דרך השקרים

      שהוא מכר בספרים שלו לכל נצרך וטוען לרוח.

       

      גושי ענק של "דיבוק" מסתובבים בינינו. ((:

       

      יהונתן, אבחון מעניין נתת לנו ואבחנה קולעת! ההקשר בין דיבוק לזומביות, זומבים המוכרים לנו את הרוחניות עבור בצע כסף כמו גם ה'קונים', גם הם לוקים בזומביות יתירה... עכו"מ באיצטלת שם שמים.

        12/8/09 11:52:

      צטט: ניאלה 2009-08-12 11:36:54

      היה מושלם !

       

      ניאלה, בדיוק רציתי להגיב על תגובתך הראשונה

      ולבקש ממך לשמוע את חוויותייך מההצגה... (:

       

      שמח שנהנית

      שיהיה יום נהדר

        12/8/09 11:36:
      היה מושלם !
        11/8/09 15:30:
      קניתי כרטיס להערב בתיאטרון החאן הירושלמי. מסקרן
        9/8/09 23:26:

      שני אספקטים הקשורים זה בזה משכו את תשומת ליבי.

       

      1) ארובות השמים הרוחניות שנפתחו לעולם.

      2) הדיבוק שאחז באותם רוחניקים שהתחברו בעיקר לכסף.

       

      יש בכל זאת אמת שעומדת מאחורי הדברים למרות הסרקזם.

       

      זהו עידן הדלי שבו אנשים מפגינים

      צימאון לרוח לאחר שמימשו

      עד כדי תחושת בחילה את

      עולם החומר, הוא כבר לא מרגש אותם.

      ויותר מזה, הוא מנטרל רגשות שברוח.

      אנשים מסתובבים ברחובות כמו זומבים.

       

      אממה...

      הצימאון לרוח הוביל את אותם רוחניקים

      למחוזות שלא קשורים לרוח, אלא לדיבוק.

      הם אחוזי תזזית מעצם זה שהם "מתקשרים"

      עם יישויות חיצוניות המדריכות אותם על כל

      צעד ושעל בחייהם, ואת התיקשור הזה

      הם מוכרים בכסף - המון כסף - ערימות של כסף,

      לכל אידיוט שמוכן לאכול את הלוקש הזה.

       

      מכאן יוצא שאותם רוחניקים הצמאים לרוח-

      לא רק שלא התפטרו מהחומר, אלא הוסיפו

      עוד חומר לעצמם ונותרו בזומביותם (דיבוק). ((:

       

      זה מזכיר לי את הנזיר שמכר את הפרארי שלו

      וקנה במקומה מטוס מנהלים דרך השקרים

      שהוא מכר בספרים שלו לכל נצרך וטוען לרוח.

       

      גושי ענק של "דיבוק" מסתובבים בינינו. ((:

        9/8/09 21:05:

      צטט: מור גיל 2009-08-09 19:23:57


      כמה יפה כתבת.

      מפתה בהחלט ללכת לצפות.

       

      תודה גיל (: העירו לי שהביקורת יותר מדי חיובית

      ואולי זה יהיה לרעת הצופים... אכן, היה במטרתי

      לפרגן על ההפקה ואולי עלי להמעיט מעט מגודל

      הצפיות. זו הפקה בתיאטרון הסמטה, אינטימית,

      אחרת ולאו דווקא עונה על צפיותיו של כל אחד...

       

       

        9/8/09 19:23:


      כמה יפה כתבת.

      מפתה בהחלט ללכת לצפות.

        9/8/09 16:19:

      צטט: בת-אל פיסול ועיצוב 2009-08-06 22:05:36


      אני חשבתי שאתה מבקר תערוכות מקצועי,

      ועכשו אתה גם מבקר הצגות,

      תודה לך על המידע המעניין יוסי.

       

       

      אח בת-אל (: בתגובתך, מילת המפתח היא

      מבקר ואינני בטוח שאני אוהב את התואר נבוך

      מעדיף להתבונן מהצד במקרים מסויימים...

        9/8/09 12:12:

      צטט: נובה 2009-08-06 12:20:23

      תודה על ההמלצה, לא יודעת אם אלך לצפות בהצגה - כי אני עצלנית הצגות וגוררת מנוי לתיאטרון בית לסין כבר שנתיים - אבל עשית עבודה יסודית ומרגיש מאד מקצועי. שאפו, אתה מבקר תיאטרון מבטן ומלידה.חיוך


       

       

       

      נובה, כיף לקרא את תגובותייך,

      הן מלמדות אותי הרבה, תודה(: מה שכן,

      קצת מאכזבת אותי העובדה שאת 'עצלנית הצגות'...

       

      יש מצב לקבל את שאריות המנוי של 'בית לסין'?... קריצה

        7/8/09 16:38:

      צטט: שמידנה 2009-08-05 16:35:44

      הי אלוף האלופים..תמיד שמחה לשמוע ממך,קוראת בהנאה את התאורים הצבעוניים שלך,סוחף אותי למקומות כאילו אני כבר שם..בכלל..למה ללכת לקנות כרטיס?כבר כאילו ראיתי ושמעתי..דרכך.  חח..תודה לך על ההמלצה ידידי,ביי**נשיקה

      יקירתי, תמיד כיף לקרא את מילותייך, הצורה והדרך בה את מפרגנת, את נדירה! ובכלל, פרגון במדינה הזו הוא מצרך נדיר... אבל זה נושא לדיון במקום אחר (: בכ"א, תודה ואל תוותרי על החוויה האמיתית, אפילו אם אני מצליח להעביר תחושה כזו או אחרת...


      אני חשבתי שאתה מבקר תערוכות מקצועי,

      ועכשו אתה גם מבקר הצגות,

      תודה לך על המידע המעניין יוסי.

        6/8/09 12:20:

      תודה על ההמלצה, לא יודעת אם אלך לצפות בהצגה - כי אני עצלנית הצגות וגוררת מנוי לתיאטרון בית לסין כבר שנתיים - אבל עשית עבודה יסודית ומרגיש מאד מקצועי. שאפו, אתה מבקר תיאטרון מבטן ומלידה.חיוך


       

        6/8/09 11:16:

      צטט: שי-מים 2009-08-05 14:19:50

      שאפו יוסי על הביקורת המהוקצעת!

      נהנתי לקרוא.

      תודה

       

      בבקשה ותודה גם לך שי (:

        5/8/09 22:09:

      צטט: צפונית אחת 2009-08-04 23:52:09


      תודה על הפרשנות..

       

      תודה צפונית (:
        5/8/09 16:35:
      הי אלוף האלופים..תמיד שמחה לשמוע ממך,קוראת בהנאה את התאורים הצבעוניים שלך,סוחף אותי למקומות כאילו אני כבר שם..בכלל..למה ללכת לקנות כרטיס?כבר כאילו ראיתי ושמעתי..דרכך.  חח..תודה לך על ההמלצה ידידי,ביי**נשיקה
        5/8/09 14:19:

      שאפו יוסי על הביקורת המהוקצעת!

      נהנתי לקרוא.

      תודה

        5/8/09 13:43:

      צטט: שולמית קדם 2009-08-05 00:23:54

      פוסט מושקע,

      בכלל אתה משקיען מצטיין, ותמיד מביא לנו

      נושאים מרתקים.

      תודה יוסי,

      מתראים מחר/ בעצם היום.

      שולמיתחיוך

       

      היום (:

      בבקשה ותודה על תגובתך שולמית

        5/8/09 00:23:

      פוסט מושקע,

      בכלל אתה משקיען מצטיין, ותמיד מביא לנו

      נושאים מרתקים.

      תודה יוסי,

      מתראים מחר/ בעצם היום.

      שולמיתחיוך

        4/8/09 23:56:

      צטט: רפי פרץ 2009-08-04 23:15:59


      תודה

      זה נשמע איכותי ....

       

      איכותי ומפתיע, הגעתי להצגה ללא הכנה מוקדמת

      ועם זכרון צרוב של שתיים מוצלחות פחות... אולי

      זה הטריק בסופו של דבר, לראות משהו גרוע ולא

      לשמוע ביקורת לפני...

       

      בכ"א, ההצגה היתה ביום חמישי האחרון והתחלתי

      לכתוב עליה בשישי. לצערי, ביום שבת ארע מעשה

      הנבלה בעיתו עצרתי מכתיבתי... היום חזרתי, לא

      בחפץ לב, עדיין מזועזע ומנסה לעכל איפה אנו חיים...

        4/8/09 23:52:

      תודה על הפרשנות..
        4/8/09 23:27:

      צטט: דורית ב. 2009-08-04 20:41:39

      תודה על פוסט מרתק.

      עכשיו אני חייבת לראות את ההצגה !

       

      תודה דורית

      עכשיו שהתחייבת,

      תגידי לי איך היה... (:

        4/8/09 23:25:

      צטט: עגורה לבנה 2009-08-04 20:13:14


      יוסי,

      התיאור שלך נפלא וצבעוני כל כך, איזו כתיבה!

      במחזה הזה תמיד יש עוד ועוד נדבכים כי יש בו מן האפלוליות הזאת האין סופית של הכמיהה והאהבה.

      סיקרנת אותי!

      תודה,

      : )

      תמי.

       

      תודה תמי. שמח שסקרנתי בכתיבתי,

      זו המטרה בסופו של דבר(: להשתמע

       

      יוסי

        4/8/09 23:23:

      צטט: יזם ומנהל פרוייקטים 2009-08-04 21:42:16


      היי יוסי

      ראיתי בעבר הרחוק את ההצגה עם מאיר מרגלית ז"ל

      זוכר את ההצגה וכל תנועה כאילו היום, היה מרתק.

      אלך לראות הצגה זו  גם היום.

      הרבה תודה על תאורך

      להשתמע והמשך שבוע קסום לך

      איציק

       

      היי איציק, שמח לדעת כי יש לנו הנאות משותפות

      גם מעבר לאלו העסקיות (: מאחל להנאתך ומקווה

      שלא יצרתי רף צפיות גבוה מדי...

       

      יוסי

        4/8/09 23:15:


      תודה

      זה נשמע איכותי ....


      היי יוסי

      ראיתי בעבר הרחוק את ההצגה עם מאיר מרגלית ז"ל

      זוכר את ההצגה וכל תנועה כאילו היום, היה מרתק.

      אלך לראות הצגה זו  גם היום.

      הרבה תודה על תאורך

      להשתמע והמשך שבוע קסום לך

      איציק

        4/8/09 21:00:

      צטט: larus 2009-08-04 20:06:32


      מפתיע יוסף, סחתיין על הוירטואוזיות.

       

       

      שי, אתה מכיר אותי... אני אוהב להפתיע (:
        4/8/09 20:59:

      צטט: קורעת ספרים 2009-08-04 19:54:29


      תודה!

      הפרשנות הפוסטמודרניסטית של הגרסה הנוכחית בהחלט מסקרנת.

       

      התודה לך שרה (: אני מבין כי שמעת על

      המחזה, אם טרם הספקת לראות, מומלץ!

        4/8/09 20:41:

      תודה על פוסט מרתק.

      עכשיו אני חייבת לראות את ההצגה !

        4/8/09 20:13:


      יוסי,

      התיאור שלך נפלא וצבעוני כל כך, איזו כתיבה!

      במחזה הזה תמיד יש עוד ועוד נדבכים כי יש בו מן האפלוליות הזאת האין סופית של הכמיהה והאהבה.

      סיקרנת אותי!

      תודה,

      : )

      תמי.

        4/8/09 20:06:

      מפתיע יוסף, סחתיין על הוירטואוזיות.
        4/8/09 19:54:


      תודה!

      הפרשנות הפוסטמודרניסטית של הגרסה הנוכחית בהחלט מסקרנת.

        4/8/09 19:43:


      אז זהו שהיום הייתי קצת חולה והרשתי לי (היתרון בלהיות עצמאית ), לקחת יום לעצמי , קריאה של 700 אלף בלוגים באנגלית שמזמן שמרתי לי , מעבר צפוף על מצגות שונות ב slideshare

      והכי חשוב - לימוד מעמיק של מה זה טוויטר .

      מבטיחה לתת לך מסקנות מדויקות כשתהינה לי סופית .

      ובלי שום קשר אתה מוזמן לבלוג שלי מתחולל שם דיון שיזמתי בנושא .

       

       

        4/8/09 19:39:

      צטט: זהר אוריין 2009-08-04 19:30:18


      וגם ציצתי עליך בטוויטר שלי

       

       

      תודה זהר, מקווה להנאתו(: עד היום אין לי מושג מה עושים עם הטוויטר...
        4/8/09 19:30:

      וגם ציצתי עליך בטוויטר שלי
        4/8/09 19:27:

      אבי פרופסור לתיאטרון , אני משרשרת לו את הפוסט שלך .