גם לזלזול באינטליגנציה יש גבול. ומעתה, כשתחשבו על זלזול באינטליגנציה שלכם בהקשר של סרטי קיץ, זכרו שקו פרשת המים מבחינת סחבק הוא "כוח המחץ".

במהלך הקיץ הזה כתבתי ב"פופ טארטס" בחיבה רבה על "אקס מן המקור: וולברין", "שליחות קטלנית התעוררות" ו- "רובוטריקים 2". הדגשתי שאני מחובבי הז'אנר ושאני יודע להתאים את ציפיותיי לפי הסרט שאני הולך לראות: מערכת שלמה של ציפיות ל "ההחלפה", ומערכת שונה של ציפיות ל "רובוטריקים".

אבל גם בעולם סרטי הקיץ המתפוצצים והדביליים יש דרג ויש זרג. ואין ספק,  צופי "כוח המחץ" חוטפים את הזרג.

   נתוני הפתיחה, על הנייר,  היו לא רעים: שוב סרט פעולה שמבוסס על צעצועים של "הסברו" שהפכו מאוחר יותר גם לסדרת אנימציה מצליחה, טריילר שנראה מעולה עם אחלה אפקטים ושתי שחקניות יפהפיות: סיינה מילר כ-אנה ורייצ'ל ניקולס כ-סקרלט.

אבל הביצוע, אוי הביצוע. לא ברור מה עבר בראשם של התסריטאים שכתבו את הסרט ובראשם של המפיקים שאישרו את תקציב ההפקה המנופח ( כ- 175 מיליון דולר לפי הפרסומים ). לא ברור כיצד אף אחד לא עצר את ההפקה הזו ואמר: "חבר'ה, יש לנו מוצר מחורבן ביד. בואו נחזור לשלב סיעור המוחות".

   הכל רע מהסרט, מהרגע הראשון: השחקנים הנוראיים, הדיאלוגים המביכים ( הרציניים וגם הלכאורה מצחיקים ), רגעי הפלאשבקים המאולצים שאמורים להסביר את הרקע לדמויות, הדציבלים מחרישי האוזניים מכל ירייה באקדח ומכל "סוויש" של חרבות מתנגשות, הסיום ה"פתוח" שתפור בגסות רבה כל כך ,  ומעל לכל: התחושה שמישהו לא שם לב להתפתחות האדירה ברמת כתיבת תסריט ובימוי שחקנים שחלה בז'אנר סרטי הקיץ.

   במקרים כאלה לפעמים הגרוע כל כך גרוע , עד שאתה רואה את הצד הקומי שבעניין. אבל ב"כוח המחץ" כל מה שעשיתי היה לנוע בכיסא באי נוחות לאורך כל הסרט.

לא שווה את המאמץ, תאמינו לי.

עוד הערות והארות על "כוח המחץ" ניתן לקרוא ב

"פופ טארטס- תרבות אמריקנית פופולרית, הבלוג של אפי טריגר"

הביקורת המלאה על כוח המחץ

דון יואיט- מותה של אגדת טלוויזיה

הצוללת הצהובה- בקרוב בצהוב בוהק עוד יותר

הרופא של מייקל ג'קסון מדבר לראשונה

בריטני ספירס מדברת בביקיני 

מלחמת הכוכבים- בקרוב סדרה עם שחקנים בשר ודם 

ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד

פופ טארטס- תרבות אמריקנית פופולרית, הבלוג של אפי טריגר

המקום בשבילכם!