כותרות TheMarker >
    ';
    0

    ג'אזזזז וישבנים ברזילאים - ג'אז בים האדום

    ביקורת על "פסטיבל הג'אז בים האדום 2009"

    ג'אזזזז וישבנים ברזילאים - ג'אז בים האדום

    6

    מוזיקה  

    9 תגובות   יום שישי , 28/8/09, 10:09

    גֶ'אזְזְזְ וְיַשְבָן בְּרָזִילָאִי – גֶ'אז בַּיָם הַאָדוֹם  

    איגור הבטיח לי ישבן ברזילאי. "לא יתכן" אמר, "שתרדי לאילת עם ישבן כמו שלך, זה יזיק למוניטין שלי". "שבועיים" אמרתי לו "יש לנו שבועיים עד לפסטיבל הג'אז". "אין בעיה" ענה איגור, "שבועיים, וישבן ברזילאי, בשביל זה יש פילאטיס".

    ובאמת שבועיים אחרי אותה שיחה ארזתי את ישבני הברזילאי החדש, תוך הקפדה על איסוף שרירי קרקעית האגן, כשכשתי בזנבי לבובה שנשקה אותי על חוטמי בברכת דרך צלחה ובילוי נעים, והפלגתי לי הי דרומה, לאילת.

    לא נסעתי לבד, לקחתי איתי את החברֶ'ה -  את אלָה, בילי, סצ'מו, דייב ברובק, קמפילונגו, פט מתיני ושופן, תמיד שופן.

    יסלחו לי ארקיע וישראיר אבל מעולם לא חיבבתי את הטיסה לעיר הדרומית שלנו. יחסי הברוטו נטו של הזמן והאנרגיה לא נראו לי כדאיים. הטיסה הקצרה, הרעשנית  והישראלית עד מאד, הייתה מביאה לאילת  אותה אישה שיצאה מסיינט לוצ'יה. בעוד שנסיעה ברכב איפשרה לי להשיל לאט את שכבות הכסות הסיינט לוצ'יאנית הנדרשת לחיים באזור המרכז. מאחרי הרמזור המטופש של עוקף באר שבע, עבור דרך המדבר, שופן שליווה אותי בדיוק שמיימי בנסיעת פני הירח הטרשיים במכתשי מצפה רמון, דרך סורבה תאנים וגלידת שוקולד ביטבתה – הגעתי לאילת רגועה, כשכל נקבוביות עורי  פתוחות ברעבתנות, מצפות לגלי האלקטרונים האלה עם הבאזזז באוויר . למוסיקה.

    ומוסיקה אכן קיבלתי. הרבה יותר ממוסיקה.

    בנמל אילת, (כן כן, גם אני שמתי לב שהיה חם אבל לא מזיעים), אלפי אנשים. תינוקות בני חודשיים נמים בבטחה על שדי אימם, פעוטות בעגלות, ילדים בני חמש שש, נוער, נוער, נוער, צעירים, מבוגרים, מבוגרים מבוגרים (אני)  – כולם מסתובבים בנחת במתחם הענק, בין דוכני המזון המפוזרים בשטח, בין האולמות שהוקמו במיוחד לקרנבל הזה, קירותיהם בנויים שתי קומות של מכולות ענק, במות כבירות, מערכות הגברה עצומות מימדים, המוני בני אדם מכפכפים בפשטות, מחייכים בנחת, ושמחה וסקרנות ומוסיקה. חגיגה גדולה. וחופש. חוווווופש. 

    מה אני אגיד לכם – איך יכולה מוסיקה, פעמים בעוצמה גבוהה מאד, פעמים מוזרה מאד, ועדיין  - לעשות שקט בלב ובנשמה. זה מה שהיה שם בשבילי.

    מה אני אגיד לכם? שהוקסמתי משלוש הבנות נחמה שההרמוניה של קולותיהן הרעידה את השערות הזערערות של שבלולי שווי המשקל באזני, שהתאהבתי במרינה מקסימליאין בלומין היפהפיה, שטרפה את הבמה בכל פה, שבכיתי מהחיוך של דידי ברידג'ווטר, שהתאהבתי בפקיטו דה ריוורה, שהפכתי לחמאה מול ג'ון סקופילד, שהנקיון בנגינתו ובשירתו של קורט רוזווינקל הרטיט את נשמתי.

    כן, זה מה שאגיד לכם. היה שם מבחר נהדר. ג'אז כזה ואחר. היו ויכוחים בקהל האם מופע זה או אחר ניתן להגדרה כג'אז או לא. ואני, מה אכפת לי אני איך קוראים לזה. בשבילי ג'אז זה המקצב הזה, הלא סימטרי, ההפתעות. ההפתעות שבדרך,  המלודיה שוברת לפה ואחר כך לשם, ואחר כך נעלמת בסיבוב, ופתאום שוב חוזרת, צריך להיצמד אליה כדי לא ליפול מהסחרחרת הזו, והתופים, מחזיקים את הקצב, מלמטה שם, והאילתורים, איך הם עפים עם הצלילים, מעבירים אחד לשני, בניד עפעף, בניד סקסופון, בניד תו אחד. לפעמים זה נשמע כמו חבורת משוגעים, אבל הם יודעים היטב מה הם עושים. כל אחד יוצא לדרכו, עושה מה בראש לו, אבל כולם סביב אותו סולם, ואיך הם נותנים מרחב וכבוד ופרגון למי שמנגן את הקטע שלו, ואיך הם מלווים אותו, בצניעות, ובטעם הנכון כך שהצבעים שלו יודגשו יותר, ואיך בסוף הם נפגשים שוב, בשמחה, בלי לפספס, בלי להשאיר אף אחד בדרך.

    עכשיו, כשאני כותבת באה לי המחשבה - בעצם זאת המוסיקה של החיים. לא?

    ככה החיים, אם חיים אותם עם האנשים הנכונים, וגם אליהם, אל החיים, צריך להיצמד כדי לא להישמט בדרך, מההפתעות.

    עזבתי את אילת, מוקדם מהצפוי, עקב הפתעה קשה של החיים. אבל עוד לפני כן, בחינה מדוקדקת במראה, תוך ביצוע "טוויסט" מרשים של גֵווי, העלתה את האמת המרה. כל מאמציו של איגור היו לשווא. ישבני נשאר פחוס כשהיה, מעיד בברור על עשרות אלפי השעות שביליתי עליו – קוראת, כותבת, מקשיבה למוסיקה, צופה בסרטים, משוחחת, צוחקת, אוכלת, חושבת, בוהה – חיה. על התחת. ממצא מעציב זה לא הפחית כמלוא הנימה מההנאה העצומה והרחבה שאילת נתנה לי.

    כיף, זה מה שזה היה, כיף.

    ועל כך  - תודה.

     © נעמי ר. עזר
    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/9/09 18:38:

      דרלינג,  הפילטיס עובד על חדות העיין ושמחת הלב, 

      ואז הישבן הוא ישבן ברזילאי, ולא איזה פחוס משומש גם תוך שבועיים....

      קסנם איגור 

       

        29/8/09 10:57:


      כרגיל, את כותבת בטח יפה יותר מהפסטיבל עצמו :))

      נשמע נהדר נהדר רק שאני בטח הייתי מתה פעמיים בגלל החום והדוחק.

       

      אפשר להזמין ישבן כמו זה שבתמונה למעלה? לשון בחוץ

        29/8/09 00:01:

      צטט: עדית... 2009-08-28 21:19:25


      את וישבנך - נפלאים!

      (או שמא נפלאות?)

       

       


      אִים אִים. נפלאים.
        28/8/09 21:19:


      את וישבנך - נפלאים!

      (או שמא נפלאות?)

        28/8/09 20:40:

      צטט: נומיקן 2009-08-28 19:58:30


       

      זה כל הענין בלהעלם, שלא מודיעים מראש. והיה כיף להיות לבד על הכביששששששש.

      רושמת את המסלול החלופי. זה לא דרךגבול מצריים?

      רושמת את געגועיך.

      מה זה ו.    ?

       תגידו היא לא מקסימה...

       

        28/8/09 19:58:

      צטט: moscafe 2009-08-28 13:38:11

      שלום נעמי,

      האמת (אף אחד לא שומע?) התגעגעתי לכתיבה שלך, לנוכחות שלך. מה זה ככה סתם להעלם? נו,נו...

      העיקר שהיה לך כיף, אני שמעתי כאן ברדיו מה קורה. למה הם עושים אותו באמצע הקיץ בחום הלוהט באיזה הנגר מפח.?

      שכל העיר "מפוצצת" מתיירים שמבקרים בקניונים במקום על "הקניון האדום" וקניון שחורת" הם לא שמעו,אלה המקומות כלבבי.

      לפי מה שכתבת, הבנתי שאחר כך התחברת לכביש הערבה...

      אם יורשה לי להציע לפעם הבא זה מסלול אחר:

      א. חניה חובה בצומת שיזפון ואוכל טעים צמחוני של מסעדת "נאות סמדר".

      ב. אחר כך נסיעה לאורך בכביש מספר 12 ועד צומת הסיירים.

      (מראה מדהים של המדבר ואין כמעט כלי רכב (למשאיות אסור להם כאן לשוטט))

      ג. ביקור בחאן שחרות שבדרך ותצפית יפהפיה על הערבה מצד המערב. את נמצאת על צוק גבוהה ממול ליוטבתה וכל הערבה פרושה לרגליך.

      ד. לאחר מכן גלישה לאילת חזרה דרך הכביש 12. הטיפ שלי הוא להגיע לאיזור אחר הצהרים ואז הרי אדום מקבלים גוון אדום.

      מראה הרי אילת, ומפרץ אילת הכחול מלמעלה  זאת תמונה שאי אפשר לשכוח.

      ה. אז יקירתי מתי את נוסעת שוב פעם - לבדוק מה שכתבתי?

      ו.  

       

       

       

       

       

       

      זה כל הענין בלהעלם, שלא מודיעים מראש. והיה כיף להיות לבד על הכביששששששש.

      רושמת את המסלול החלופי. זה לא דרךגבול מצריים?

      רושמת את געגועיך.

      מה זה ו.    ?

        28/8/09 19:56:

      צטט: ניומן 2009-08-28 12:01:14

      *

      היה שווה להעדר מהפסטיבל הזורם בחיי עשרות שנים,

      ולו רק בכדי לקבל ממך, עם הישבן תחת שלך,

      סלסול כל כך מוסיקלי של תיאור,

      שמסופקני אם היה כבר כזה,

      שהסביר לי את,

      החיים בעצמם,

      ובםם

      ..

      והחניה היתה??

       

       

      לשון בחוץ
      החבאתי את האוטו
      ופרנסתי את נהגי המוניות
      תודה על מחמאותיך המסולסלות בעצמן
        28/8/09 13:38:

      שלום נעמי,

      האמת (אף אחד לא שומע?) התגעגעתי לכתיבה שלך, לנוכחות שלך. מה זה ככה סתם להעלם? נו,נו...

      העיקר שהיה לך כיף, אני שמעתי כאן ברדיו מה קורה. למה הם עושים אותו באמצע הקיץ בחום הלוהט באיזה הנגר מפח.?

      שכל העיר "מפוצצת" מתיירים שמבקרים בקניונים במקום על "הקניון האדום" וקניון שחורת" הם לא שמעו,אלה המקומות כלבבי.

      לפי מה שכתבת, הבנתי שאחר כך התחברת לכביש הערבה...

      אם יורשה לי להציע לפעם הבא זה מסלול אחר:

      א. חניה חובה בצומת שיזפון ואוכל טעים צמחוני של מסעדת "נאות סמדר".

      ב. אחר כך נסיעה לאורך בכביש מספר 12 ועד צומת הסיירים.

      (מראה מדהים של המדבר ואין כמעט כלי רכב (למשאיות אסור להם כאן לשוטט))

      ג. ביקור בחאן שחרות שבדרך ותצפית יפהפיה על הערבה מצד המערב. את נמצאת על צוק גבוהה ממול ליוטבתה וכל הערבה פרושה לרגליך.

      ד. לאחר מכן גלישה לאילת חזרה דרך הכביש 12. הטיפ שלי הוא להגיע לאיזור אחר הצהרים ואז הרי אדום מקבלים גוון אדום.

      מראה הרי אילת, ומפרץ אילת הכחול מלמעלה  זאת תמונה שאי אפשר לשכוח.

      ה. אז יקירתי מתי את נוסעת שוב פעם - לבדוק מה שכתבתי?

      ו.  

       

       

       

       

        28/8/09 12:01:

      *

      היה שווה להעדר מהפסטיבל הזורם בחיי עשרות שנים,

      ולו רק בכדי לקבל ממך, עם הישבן תחת שלך,

      סלסול כל כך מוסיקלי של תיאור,

      שמסופקני אם היה כבר כזה,

      שהסביר לי את,

      החיים בעצמם,

      ובםם

      ..

      והחניה היתה??

      ארכיון

      פרופיל

      נומיקן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין