כותרות TheMarker >
    ';

    מר פשר

    בלוג אישי על כל מה שקורה בחיים שלי. הגיגים על חיי וכל מה שסביב להם.

    ככה לא כותבים ספר רציני - דב בן מאיר

    ביקורת על דב בן מאיר "מערכת הביטחון - תולדות, מבנה, מדיניות"

    ככה לא כותבים ספר רציני - דב בן מאיר

    1

    ספרים  

    5 תגובות   יום רביעי, 2/9/09, 17:07

    נתחיל מהסוף - מדובר באחד הספרים הגרועים ביותר של השנה. דוגמא לעבודת חפיפניקית ושטחית,

    המבוססת כולה על לזרוק דברים מבלי לבדוק אותם. בנוסף - בושה וכלימה של העריכה.

    ספרו של דב בן מאיר "מערכת הביטחון - תולדות, מבנה, מדיניות" עוסקת כשמו במערכת הביטחון, אבל אם חשבתם

    שמדובר במבט רציני ומעמיק על מערכת הביטחון, שצה"ל הוא רק קצה הפירמידה שלה נכונה לכם הפתעה מרה ביותר.

    הספר נותן סקירה שטחית של היסטורייה צבאית של ישראל, תוך מבט על התמודדות עם הטרור הפלסטיני, צה"ל, מלחמות ישראל וכד'.

    מדובר בסקירה שטחית של שלל האירועים מהיסטוריה הצבאית של ישראל ברמה של תלמיד כיתה י"ב הכותב עבודת בית ספר.

    זוהי ההבעיה העיקרית - במקום להתרכז במערכת הביטחון לכשעצמה, קרי תעשיות בטחוניות כגון תע"ש, תעשייה אווירית, סולתם וכד',

    התב עושה עבודה קלה ומתאר באופן שטחי את מלחמות ישראל.

    בעיה נוספת שפוגעת קשות בספר היא העובדה כי הספר אינו מצטט את המקורות שלו, ורק בסוף המחבר מביא רשימת מקורות.

    מי שמגיע לסוף מגלה כי רשימת המקורות שלו מתבססת ברובה המוחלט על ויקיפדיה, אומדיה, ווינט וכד'. איך אפשר

    לכתוב ספר שמתיימר להיות רציני כשאתה מתבוסס על מקורות כאלה???

    בעיה אחרת היא העריכה הרשלנית, דוגמא בלטת מאוד לכך היא שמי שמעיין בתוכן העניינים של הספר מגלה כי בתחילה,

    ליד נושאים העוסקים במלחמת העצמאות נמצא "מאזן צבאי ב-2007". מה הקשר!!! רק לאחר מכן מגלים כי מדובר בטעות סופר

    ומדובר על 1947, אבל האם זהו לא תפקיד העורך/ת לבדוק זאת קודם?

    לסכיום - מדובר בכישלון מהדהד של הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד. ספר שטחי, רדוד, כתוב בצורה גרועה, מבוסס על

    מקורות מפוקפקים, שהמחיר שלו מופגע בערשות רמות מהמחיר שמגיע לו. מוטב היה אילו המחבר, אדם שנראה קשיש, היה מוצא לעצמו נושא נושא אחר לכתיבה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/2/10 23:38:

      להלן תגובת המחבר לביקורת המתלהמת של מר שחף מיום 2 בספטמבר 2009:

      1) הספר "מערכת הביטחון" איננו ספר אקדמי ואף לא ספר מחקר. זהו הראשון בסדרה של עשרה ספרים בתחום האזרחות שהמחבר שוקד עליהם זה עשור. משום כך אין בספר הערות שוליים או הערות צדדיות אחרות העשויות לפגוע ברהיטות הקריאה. הכוונה היא להגיע לדור הצעיר, לסטודנטים, למורים ולעולים חדשים - שתולדות המדינה אינם נהירים להם, ולספר להם את תולדות המאבק הביטחוני שלנו בצורה קריאה ומובנת.

      2) הדבקת התו של "תיאורים שטחיים" לסיפורי מלחמות ישראל, איננו עומד במבחן הקריאה: לכל מלחמה ומלחמה קדם תיאור המציאות המדינית שהביאה לעימות הצבאי, ולאחר תיאור הקרבות נדונים בפרק  התוצאות המדיניות של המלחמה כולל המחיר בנפש ובציוד צבאי שגבתה המלחמה.

      3)לדעת מר שחף תיאור הדילמות הפוליטיות והצבאיות של ישראל הנדונות בספר כמו: המלחמה בטרור, העימות הטילי, ההתמודדות עם איראן בתחום הגרעיני  והתחרות שלנו בחלל - שכל אחת מהן זכתה  בפרק מקיף ויסודי - אינן משקפות נכונה את בעיות הביטחון של ישראל, תחת זאת מן הראוי היה לדעתו להתרכז בתעשיות הביטחוניות....לצערו של המחבר מר שחף לא קרא את ההערה בעמוד 509 בה מצוין כי התעשיות הביטחוניות  חדלו זה מכבר לשרת בלעדית את מערכת הביטחון הישראלית וש-70% מתוצרתן מופנה לשוק האזרחי או ללקוחות צבאיים מרחבי העולם. משום כך ייכלל הפרק על התעשיות הביטחוניות בספר על כלכלת ישראל, שייצא בקרוב.

       4)  אין שום פסול להסתמך על מידע המופיע בויקיפידיה, בתנאי שמאמתים אותו עם מקורות מקבילים, כפי שאכן עשה המחבר. יחד עם זאת מן הראוי לציין כי השימוש במקורות הויקפידיה  מייצג רק חלק מזערי של המקורות בהם נעזר המחבר והמופיעים באינטרנט:

       כמו פרסומי העמותות למורשת הפלמ"ח, ההגנה, האצ"ל והלח"י; פרסומיהן הרשמיים של חטיבות צה"ל השונות, תיאורי הסיירות, פרסומי חיל האוויר וחיל הים - אלה כולם פרסומים המוצבים באינטרנט מטעם מסגרותיהן הרשמיות . על אלה נוספו כמובן מקורות בכתב לעשרות. 

       5)  לא הייתה שום טעות בהצגת המונח "המאזן הצבאי" כפי שטועה לחשוב מר שחף: הספר פותח בשישה פרקים כלליים: א. צמיחתו של רעיון ההגנה העצמית היהודית לאורך הדורות. ב) רעיון ההגנה העצמית בתקופת העצמאות. ג) בעיות היסוד של ביטחון ישראל. ד) יסודותיה של מדיניות הביטחון הישראלית. ה) מאזן הכוחות במזרח התיכון בשנת 2007.ו) מאזן הכוחות הכלכלי-חברתי.

      זהו חלקו הראשון של הספר שמקדים את תיאורי מלחמות ישראל ולכן אין לו כל קשר לפרקים הבאים אחריו והמתארים את מלחמות ישראל (מאז  ההתקפה על פתח-תקוה בשנת 1886).

      ואילו המונח "מאזן הכוחות" אליו מתייחס שחף לגבי שנת 1947 (עמודים 102 ו-103)מתאר את מאזן הכוחות של "ההגנה" בכוח אדם ובנשק לקראת ההתמודדות הצבאית שנכפתה עלינו בנובמבר 1947.לצערו של המחבר, לא הוא אלא מר שחף עצמו חטא ב"טעות סופר"....

       6) בניגוד לדעתו של מר שחף, הספר איננו שטחי, אלא מבטא נאמנה  את תולדות המאבק  הביטחוני של הישוב היהודי ושל מדינת ישראל. שותפים לדעתו של המחבר: שר הביטחון - שכתב הקדמה מקיפה לספר ושיבח את הופעתו; סגן שר הביטחון - האלוף מתן וילנאי - שבא לשבח את הספר בטקס ההשקה שנערך בבית אריאלה בתל-אביב ב- 17 בנובמהר 2009; הרמטכ"ל ר/אלוף גבי אשכנזי שהציע להעמיד  עותק של הספר לעיונו של כל אלוף בצה"ל; ושל המנכ"ל היוצא של משרד הביטחון מר בוכריס, שהתרעם על כי המחבר הוציא ספר חשוב כזה בהוצאה פרטית ולא בהוצאה לאור של משרד הביטחון....

      7) קצין החינוך הראשי של צה"ל  - ת/אלוף אלי שרמייסטר, ערך סיעור מוחות  ביחידתו על הספר  והגיע למסקנה כי ראוי שהספר יגיע לכל קצין בצה"ל. הוא עצמו רכש 150 עותקים לשימושם של קציני החינוך של החיל. כך עשה גם דובר צה"ל שהחליט לרכוש 100 עותקים לרשותם של קציני ההסברה שלו. קצין חינוך ראשי שלח מכתבי המלצה לכל היחידות המקיימות קורסים לקצינים, בצירוף המלצה לרכישת הספר.

      8) ברשותו של המחבר עשרות תגובות בכתב ובע"פ של קוראים המודים על כי הועמד לרשותם כלי אינפורמטיבי מקיף כזה בתחום הביטחון.

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        1/2/10 23:26:

      להלן תגובתי לביקורת המתלהמת של מר שחף מיום 2 בספטמבר 2009:

      1) הספר "מערכת הביטחון" איננו ספר אקדמי ואף לא ספר מחקר. זהו הראשון בסדרה של עשרה ספרים בתחום האזרחות שהמחבר שוקד עליהם זה עשור. משום כך אין בספר הערות שוליים או הערות צדדיות אחרות העשויות לפגוע ברהיטות הקריאה. הכוונה היא להגיע לדור הצעיר, לסטודנטים, למורים ולעולים חדשים - שתולדות המדינה אינם נהירים להם, ולספר להם את תולדות המאבק הביטחוני שלנו בצורה קריאה ומובנת.

      2) הדבר התו של "תיאורים שטחיים" לסיפורי מלחמות ישראל, איננו עומד במבחן הקריאה: לכל מלחמה ומלחמה קדם תיאור המציאות המדינית שהביאה לעימות הצבאי, ולאחר תיאור הקרבות נדונים בפרק  התוצאות המדיניות של המלחמה כולל המחיר בנפש ובציוד צבאי שגבתה המלחמה.

      3)לדעת מר שחף תיאור הדילמות הפוליטיות והצבאיות של ישראל הנדונות בספר כמו: המלחמה בטרור, העימות הטילי, ההתמודדות עם איראן בתחום הגרעיני  והתחרות שלנו בחלל - שכל אחת מהן זכתה  בפרק מקיף ויסודי - אינן משקפות נכונה את בעיות הביטחון של ישראל, תחת זאת מן הראוי היה לדעתו להתרכז בתעשיות הביטחוניות....לצערי מר שחף לא קרא את ההערה בעמוד 509 בה מצוין כי התעשיות הביטחוניות  חדלו זה מכבר לשרת בלעדית את מערכת הביטחון הישראלית וש-70% מתוצרתן מופנה לשוק האזרחי או ללקוחות צבאיים מרחבי העולם. משום כך ייכלל הפרק על התעשיות הביטחוניות בספר על כלכלת ישראל, שייצא בקרוב.

       4)  אין שום פסול להסתמך על מידע המופיע בויקיפידיה, בתנאי שמאמתים אותו עם מקורות מקבילים, כפי שאכן עשה המחבר. יחד עם זאת מן הראוי לציין כי השימוש במקורות הויקפידיה  מייצג רק חלק מזערי של המקורות בהם נעזר המחבר והמופיעים באינטרנט:

       כמו פרסומי העמותות למורשת הפלמ"ח, ההגנה, האצ"ל והלח"י; פרסומיהן הרשמיים של חטיבות צה"ל השונות, תיאורי הסיירות, פרסומי חיל האוויר וחיל הים - אלה כולם פרסומים המוצבים באינטרנט מטעם מסגרותיהן הרשמיות . על אלה נוספו כמובן מקורות בכתב לעשרות. 

       5)  לא הייתה שום טעות בהצגת המונח "המאזן הצבאי" כפי שטועה לחשוב מר שחף: הספר פותח בשישה פרקים כלליים: א. צמיחתו של רעיון ההגנה העצמית היהודית לאורך הדורות. ב) רעיון ההגנה העצמית בתקופת העצמאות. ג) בעיות היסוד של ביטחון ישראל. ד) יסודותיה של מדיניות הביטחון הישראלית. ה) מאזן הכוחות במזרח התיכון בשנת 2007.ו) מאזן הכוחות הכלכלי-חברתי.

      זהו חלקו הראשון של הספר שמקדים את תיוארו מלחמות ישראל ולכן אין לו כל קשר לפרקים הבאים אחריו והמתארים את מלחמות ישראל (מאז  ההתקפה על פתח-תקוה בשנת 1886).

      ואילו המונח "מאזן הכוחות" אליו מתייחס שחף לגבי שנת 1947 (עמודים 102 ו-103)מתאר את מאזן הכוחות של "ההגנה" בכוח אדם ובנשק לקראת ההתמודדות הצבאית שנכפתה עלינו בנובמבר 1947.לצערו של המחבר, לא הוא אלא מר שחף עצמו חטא ב"טעות סופר"....

       6) בניגוד לדעתו של מר שחף, הספר איננו שטחי, אלא מבטא נאמנה  את תולדות המאבק  הביטחוני של הישוב היהודי ושל מדינת ישראל. שותפים לדעתו של המחבר: שר הביטחון - שכתב הקדמה מקיפה לספר ושיבח את הופעתו; סגן שר הביטחון - האלוף מתן וילנאי - שבא לשבח את הספר בטקס ההשקה שנערך בבית אריאלה בתל-אביב ב- 17 בנובמהר 2009; הרמטכ"ל ר/אלוף גבי אשכנזי שהציע להעמיש  עותק של הספר לעיונו של כל אלוף בצה"ל; ושל המנכ"ל היוצא של משרד הביטחון מר בוכריס, שהתרעם על כי הוצאתי ספר חשוב כזה בהוצאה פרטית ולר בהוצאה של משרד הביטחון....

      7) קצין החינוך הראשי של צה"ל  - ת/אלוף אלי שרמייסטר, ערך סיעור מוחות  ביחידתו על הספר  והגיע למסקנה כי ראוי שהספר יגיע לכל קצין בצה"ל. הוא עצמו רכש 150 עותקים לשימושם של קציני החינוך של החיל. כך עשה גם דובר צה"ל שהחליט לרכוש 100 עותקים לרשותם של קציני ההסברה שלו. קצין חינול ראשי שלח מכתבי המלצה לכל היחידות המקיימות קורסים לקמינים, בצירוף המלצה לרכישת הספר.

      8) ברשותו של המחבר עשרות תגובות בכתב ובע"פ של קוראים המודים על כי ה ועמד לרשותם כלי אינפורמטיבי מקיף כזה בתחום הביטחון.

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        3/9/09 15:05:
      גם ספריו הקודמים של הכותב אינם ברמה גבוהה, לדעתי. 
        2/9/09 18:08:


      אכן... מכיר את מילשטיין.

      הבעיה שלי עם הספר שמדובר באוסף של עובדות וסיפורים שנשלפו מויקיפדיה ודומיה ונכרכו יחד.

      ועל זה מבקשים 90 ש"ח...

        2/9/09 17:33:
      ביקורת נוקבת. אבל אמת ועובדות הם אמת ועובדות. תראה להבדיל את מחקריו של אורי מילשטיין.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      מר פשר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין