כותרות TheMarker >
    ';

    מחרוזת

    ככוכבי השמיים ואודיסיאה בחלל

    ביקורת על "אודיסיאה בחלל 2001"

    ככוכבי השמיים ואודיסיאה בחלל

    2

    סרטים  

    4 תגובות   יום שני, 5/10/09, 11:55


    אודיסיאה בחלל 2001

     

    אם כולם היו עונים בכנות הסרט הנבחר האהוב ביותר בין סרטי המדע הבדיוני היה ללא ספק "אי.טי: חבר מכוכב אחר" (1982) ואם היו חושבים באמת, "אודיסיאה בחלל 2001" היה נבחר, אבל שיקולים אחרים תופסים את מקום האהבה והחשיבה ולכן מצאנו תוצאות שונות לחלוטין כתגובה ל- "אמרו לנו מהו סרט המדע הבדיוני האהוב עליכם וזכו בכרטיסים לפסטיבל אייקון".

     

     

    הבחירה שלי ב"אודיסיאה בחלל 2001", נובעת כמובן מהסרט המופלא שיצרו שני ענקים, הבימאי סטנלי קובריק יחד עם הסופר ארתור סי קלארק, סרט הנוגע בנושאים פילוסופיים, תיאולוגיים ומדעיים אולם זאת הבחירה גם בעקבות מפגש עם אישיות יוצאת דופן ובלתי נשכחת של פרופסור דרור שדה (1932-1993) פיסיקאי ישראלי בעל שם בינלאומי, שהיו פונים אליו בנושאי עב"מים ותקשורת עם ציוויליזציות זרות.  

     

     

    בשנת 1992 בעקבות הקרנה מחודשת של הסרט "אודיסיאה בחלל 2001" פרופ' דרור שדה היה אחד המשתתפים בדיון על הקשר בין תיאוריות המדע למקרא. פרופ' שדה מצא אי שוויון מדעי בפסוק המפורסם מספר בראשית: "...ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול על שפת הים..."; לאור הנתונים שהיו ידועים בתקופת המקרא ההשוואה בין החול לכוכבים אינה ברת השוואה, שכן מספרם של גרגרי החול בלתי ניתן לספירה בעוד שמספר הכוכבים הנראים בשמיים יחסית אינו רב.  דילמה זאת נפתרת עם התפתחות האסטרו פיסיקה המודרנית.  שדה טען שהוא עצמו אינו אדם דתי אך הפסוק מהווה דוגמא מעניינת שמעידה על מידע שלא היה קיים בתקופת המקרא. כיום יודעים שגלקסיה היא צביר ענק של כמה מיליוני טריליוני כוכבים, גזים וחלקיקי אבק ומכילה הרבה מעבר לכוכבים שאנו רואים בשמיים. נוסף לכך, הן יצירת החול והן יצירת הכוכבים הם תהליכים דינאמיים המותירים את האפשרות לחשב את מספרם המדויק כבלתי אפשרית. לכן הברכה המקראית מקבלת ממד נוסף ומרמזת על ידע המקדים את התקופה. 

     

     

    למרבית התמיהה אודיסיאה בחלל הוא אחד הסרטים שהמבקרים לא התלהבו מהם. בשנת 1968 כשיצא הסרט לראשונה הוא נחל הצלחה סוחפת רק בקרב הקהל הרחב ורק בשנות השבעים הסרט התקבל גם על ידי המבקרים כסרט הבדיוני הטוב ביותר.  ככל שעוברות השנים הסרט מעורר מחשבות ושאלות ובשנת 2009 כשמונה שנים לאחר אודיסיאה 2001 יש לו תוקף וניתן להגדירו כסרט על זמני.

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/10/09 15:16:

      צטט: prince hamlet 2009-10-08 19:27:59


      אני מעז לטעון, שמעבר לז'אנר המדע הבדיוני, הסרט יצירת מופת, אחת הגדולות של המאה העשרים באמנות.

      צפיתי בו פעמים רבות, כאשר העלילה איננה חשובה בעיניי ,הגדולה של היצירה היא מעבר לעלילה (אם יש).

      ומעניין, איזה תירוץ היה למבקרים שלא התלהבו.

       

       

      בסרט הזה מורגש היטב הסופר שניצב מאחוריו.

      גם בסיפורים שלך יש אותה תערובת מסתורית שמעוררת מחשבה והנאה.

       

      בקשר למבקרים - זהו סיפור עתיק. לא תמיד הם קולעים למטרה. הפעם הם הודו בטעותם והגיעו למסקנה שקהל הצופים צדק.

        16/10/09 15:09:

      צטט: גדגדים 2009-10-07 14:50:33


      אני בכל זאת נשאר עם אי-טי.

      *

       

      מובן. סרט נוגע ללב ולנפש. אף אחד אינו מוכן לוותר עליו.

        8/10/09 19:27:


      אני מעז לטעון, שמעבר לז'אנר המדע הבדיוני, הסרט יצירת מופת, אחת הגדולות של המאה העשרים באמנות.

      צפיתי בו פעמים רבות, כאשר העלילה איננה חשובה בעיניי ,הגדולה של היצירה היא מעבר לעלילה (אם יש).

      ומעניין, איזה תירוץ היה למבקרים שלא התלהבו.

       

        7/10/09 14:50:


      אני בכל זאת נשאר עם אי-טי.

      *

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      מחרוזת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין