כותרות TheMarker >
    ';

    פלורנטינו - בלוג המחאה הראשון של תושב השכונה

    על החיים בפלורנטין הקסומה והמג'וייפת, על נשים נשגבות, על מוסיקה, ספרים, סרטים והצגות, על מחאה כנגד כל מה שראוי למחות - פוליטיקאים, כרישי נדל\"ן, עסקנים, בריונים, גזענות ואטימות. וגם כמה דברים טובים על אהבה ורוקנרול.

    0

    אקוטונס את פרשטמן - רשמים מעולם פורנוגרפי

    2 תגובות   יום שני, 12/10/09, 00:54


    מי שלא ראה את ליאורה ריבלין בהצגה 'הרפר ריגן', החמיץ הזדמנות לצפות בשחקנית ענקית בפעולה. ריבלין נותנת את הלב במשך יותר משעה וחצי (היא משחקת בכל הסצינות), נשברת, נקרעת, נרגשת, בוכה וצועקת, במחזה מורכב ולא נגיש, תמונת ראי של האדם הפשוט בעולם המודרני, עמוס בפורנוגרפיה ומציצנות. יצאנו לצפות בה כבני זוג וחזרנו עם תובנות של קבוצת קריקט שלמה.
    פרשטמן: "ליאורה ריבלין פשוט מדהימה. במבטא שאימצה לעצמה של אשה ממעמד הפועלים, ביכולת שלה ליצור דמות לא כל כך חכמה הנוגעת ללב".
    אקוטונס: "אהבתי מאד גם את השחקנים הרוסים. רואים שהחבר'ה האלה מגיעים ממורשת עתיקת יומין. סטניסלבסקי בטח מחייך לו אי שם".


    'הרפר ריגן' בהפקת תיאטרון גשר, למרות ואולי בגלל היותו מפרך, תוקע בגופך מסמרים עבים לא לפני שהוא משפד אותך על עמוד. את המחזה חיבר סיימון סטיבנס (בתירגומו ובבימויו המדוייק של עודד קוטלר) ובו הוא מתאר אשה בגיל העמידה מפרברי לונדון, המקבלת הודעה כי אביה, אותו לא ראתה שנים, שוכב על ערש דווי. היא מרגישה חובה לבקרו בטרם ימות אך לפניה מרחק נסיעה עצום עד למנצ'סטר הרחוקה. לשם כך, היא מבקשת מהבוס שלה בעבודה מספר ימי חופש אולם נתקלת בסירוב. למרות הכל היא מחליטה לצאת למסע (כמו שאוהבים להגיד), נוטשת את עבודתה וצולחת את ה'ויה דה לה רוזה' שנפתח בבית עם בעלה המובטל ובתה הסוררת, ומסתיים בבית החולים עם אחות סהרורית לצד גופת אביה המת.

     

    פרשטמן: "נשיותה, מיניותה ועצמאותה עומדים למבחן. היא נתקלת בכל מיני סוגי גברים, חלקם דוחים ונצלנים, המנסים להשתמש בה לסיפוק צרכיהם המיניים".
    אקוטונס: "הגברים שהיא רואה נראים אבודים לא פחות ממנה. הם משוועים לחום וחמלה. למשל העיתונאי השתוי בבר שמגפף אותה אך גם נותן לה במתנה את מעיל העור המדליק שלו".
    פרשטמן: "בחייך. הוא סתם עגבן. טוב שהיא שברה עליו כוס יין".

     

    הרפר שלנו אם כן, נוסעת כל הדרך אל העיר בה גרים הוריה הפרודים, רק כדי לחשוף בפנינו (הצופים) סוד אפל נסתר אותו הקפידה לנצור בלבה עד אותו רגע. הסוד, הקשור בבעלה, יצר בעבר קרע עז ביחסיה עם אמה, ואת העימות המחודש בין השתיים, ניתן לציין כאחד מרגעי השיא שנראו באולם. כנראה מדובר במחזה טרי יחסית כיוון שכל כולו נוגע בהשתלטות המדיה והאינטרנט על חיינו, במקרה הזה - באנגליה, אך כמובן שהרלוונטיות שלו טובה גם עבורנו, הישראלים, חולי סקס ופורנו שכמותנו.

     

    פרשטמן: "אני שנים טוענת כי הנגישות לפרונוגרפיה באינטרנט היא רעה חולה".
    אקוטונס: "כולנו צורכים פורנו פה ושם".
    פרשטמן: "אני מעדיפה לא לשמוע על כך. תחליף את זה במשחקי טאקי מול המחשב".

     

    תיאטרון גשר שופע כאמור שחקנים מעולים ופרזנטציה שלא היתה מביישת את התיאטרון השיקספירי. לא בכדי, איווט ליברמן הרעיף עליהם שבחים בעבר, ומיטב כשרונותינו הצבריים מתדפקים על שעריו, בתקווה לזכות ולו בתפקיד של עציץ.
    את המחזה הנוכחי מכבדים בנוכחותם דוב'לה גליקמן - הבעל (תפקיד שלא מבטא נאמנה את קשת כשרונותיו ובכל זאת...), לוסי דובינצ'ק-הבת (יפה שזה אסון. טיפ טיפה בוסרית אך עשויה להגיע רחוק אם תשמור על איפוק), דודו ניב-הבוס (מאתגר ומתעתע), מיקי ליאון-האיש מהבר (מפתיע ומריח כמו ריח נעורים) וכמובן כל הגווארדיה הרוסית הותיקה שמצויינים כולם (פירה קנטר, בוריס אחנוב, ג'ורג' אסקנדר ועוד ועוד).


    לראות ולדמוע.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/10/09 17:17:

      תודה על ההמלצה. התלהבותך אכן סוחפת!
        12/10/09 16:06:
      נשמעת הצגה מרתקת אהבתי את הדיאלוג הסמוי בין הגברת לאדון בהחלט עושה חשק לצפות, תודה

      ארכיון

      פרופיל

      סיריוס בלק
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין