כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תל אביבית נמרצת

    שוזרת את החיים לתוך המילים ומהמילים מחברת משפטים כידי לנסות ולתאר כיצד החיים האלה נראים בעיניי
    www.linurman.com

    אווירה (של חמארה)+אוכל (של רפאל)-=חוויית חושים שלא הייתי לפני

    38 תגובות   יום שני, 19/10/09, 03:38

     

    בפעם הראשונה שבה ביקרתי במסעדת "רפאל" בעקבות הכתבה שיצאה ב"על השולחן" על המסעדות הכי טובות בארץ, התאכזבתי מאוד. הציפייה שהייתה לי מהמושג "מסעדת שף" התנפצה לי בפנים ושום מרכיב מהאישיות הגסטרונומית שלי לא הגיע לסיפוקו. הזמנו שולחן לזוג ביום שישי בערב, שולחן קטן שמסודר בצפיפות עם עוד רבים כמוהו שמוארים בספוטים שיכולים להרוס כל אווירה רומנטית. ישבתי וקינאתי באלה שזכו בשולחנות העגולים שליד החלון ובאינטימיות ששררה סביבם. את המוסיקה בקושי שמענו ואת הדיבורים של כל הסועדים דווקא כן, וממש טוב. המסעדה הייתה מפוצצת בסועדים ובאווירה לא מחייבת, שאני אישית פחות אוהבת למצוא במסעדות כאלה. זה בא לידי ביטוי בעיקר באנשים הלבושים בטי שרט וג'ינס שגרמו לי להרגיש כמו פיל לבן בשמלה השחורה הקטנה והמושקעת שלי. האווירה הייתה מאוד לא נינוחה לטעמי, האור הרעש וחוסר הנוחות הפיזית לא החמיאו בכלל לסטייק ולפירה שהגיע באיחור, ועד שהגענו לקינוח רציתי רק לברוח.

     

    עברו מאז שנתיים, שבהם הסתובבתי עם רושם מאוד לא נעים מאותו הערב בגלל גורמים שכלל לא קשורים לא לאוכל ולא ליכולות של המטבח. זה נמשך עד הרגע שבו הכרתי נשמה טהורה שהחליטה לקחת אותי ואת החוויה הרעה שלי, ולעשות לנו חוויה מתקנת אמיתית. מה שמאוד עזר בפרויקט, זאת העובדה שגואל נפשי נמנה באותה העת עם עובדי המסעדה (ובתור מי שלוקח חלק בהכנת המאכלים של המסעדה לא יכול היה להרשות לי להמשיך ולהסתובב לא מרוצה). בגלל ההתעקשות שלו ובגלל האהבה שלי לאוכל לא יכולתי לסרב ל"הזדמנות שנייה".

     

    עם תחושת דה ז'ה וו קלה, ביום שישי בערב, אבל הפעם לא במסעדה אלא בבר שבתוכה שעונה על השם הסקסי "חמרה". החלטתי להניח את משקעי העבר ולהתמסר למי שמבין. לא תאמינו לאילו תוצאות הגענו.,הארוחה הזאת שינתה לחלוטין את כל מה שחשבתי שאני יודעת על אוכל.

     

    קודם כל הבר של רפאל, בשונה מאוד מהמסעדה הגדולה, מלא באווירה אינטימית וסקסאפיל מסתורי מדהים. התאורה החמימה, רהיטי עור כבדים בצבע בורדו, הווילון המאסיבי שמפריד בין החלל הרועש של המסעדה לחלל של הבר ועמדת הבר המושקע עם כורסאות מרופדות.... זאת רק ההתחלה. החלון שצופה לים, המוזיקה השקטה והשולחנות הנמוכים יוצרים שם אווירה משכרת ומושקעת. המקום הזה בולע אותך לתוך מציאות אחרת מכל מה שחשבתם על הברים ועל מסעדות שף. הכול מזמין אותך להישען ולהימרח עם כוס שתייה ביד.... רגע, מה כוס שתייה, באנו כדי לפצות אותי על החוויה הקשה שעברתי שם בפעם הקודמת....

     

    ראו הוזהרתם זה לא לבעלי קיבה חלשה.

     

    זה התחיל בפוקצ'ות מבריקות טריות ונינוחות, ארוכות כאלה עם מלח גס, המשיך בסשימי טונה אדומה בקרמל חריף, בצל לבן, פילה לימון, צנוניות, ג'ינג'ר ושמן זית. הטונה נמסה בפה מרוב הטריות, טעמה - כמו של רוח קרירה מהים. קיבלתי גם טעימה של חציל בלאדי שרוף באש עם יוגורט כבשים וטחינה, נענע, שמן זית סורי טרי. כל המרכיבים הרגישו הכי ביתיים ומוכרים אבל ברמה אחת מעל, החציל היה רך ונימוח והטחינה הביתית הייתה מתובלת בטוב טעם, ככה שלמרות הפשטות הישראלית של המנה היא הייתה מאוד טעימה ומשובחת.

     

    ואז הגיעו ניוקי תפו"א מהשטח עם קרם עגבניות, מוצרלה של באפלו וריחן סגול. הניוקי הזה הוא פשוט המאכל האלוהי ביותר שלא ניתן להשוואה עם שום ניוקי שטעמתי עד אז. מעולם לא אהבתי ניוקי במיוחד כי כל פעם שטעמתי אותם, הרגשתי שהפה שלי מתמלא ב"דבק" תפוחי אדמה, מעולם גם לא אהבתי רוטב עגבניות בשום צורה שהיא. הניוקי של רפאל- "ניוקי עננים" כך קראו להם פעם, נדמה לי, הם באמת כמו חתיכות עננים אווריריים שנמסים בפה ומשאירים טעם עדין, כמעט בלתי מורגש של תפוחי אדמה וזה מה שצריך בניוקי!

     

    אחרי הניוקי הגיע קוקי סאן ז'אק טרי מבראטן, צרוב במחבת עם קרם ארטישוק ירושלמי, חמאת ים ופרחי טימין. כמו שהובטח לי, הארוחה הזאת הייתה מלאה הפתעות ושבירת הרגלי אכילה מושרשים כי לא רק שלא אהבתי מעולם את קוקי סאן ז'אק, אלא בכלל לא יכולתי לסבול את המרקם הג'לי שלו (לפחות של אלה שיצא לי לטעום עד שאכלתי ברפאל). הקוקי סאן ז'אק שקיבלתי ברפאל היו התעלות על כל מה שחשבתי על אוכל בכלל ועל המנה הזאת בפרט. הם היו טיפל'ה צרובים מבחוץ ומאוד רכים ונמסים בפה מבפנים, ונטולי המרקם הג'לי הספוגי שאני רגילה אליו ,ושבגללו לא אהבתי את מאכל הים הזה. חוץ מזה, קשה לדמיין משהו שיכול להשתלב ולהחמיא יותר טוב לקוקי מאשר טעמו של הארטישוק הירושלמי שעטף אותו והוסיף לו טעם גם מבפנים, לקוקי הבלתי חדיר הזה.

     

    חוץ מקוקי סאן ז'אק קיבלנו גם ירקות השוק ממולאים בבשר טלה ואורז בסמטי, לבנה עיזים ושמן זית. מה אני אגיד לכם, המילוי הזה הרגיש כאילו הוא חלק מהירק שאותו הוא ממלא וכל הטעמים בפה התערבבו למשהו כל כך ישראלי ופשוט וכל כך יוקרתי, טרי, טעים ומבריק. האורז הבסמטי.... והטלה... אין מילים.

     

    בשלב הזה אני כבר הייתי צריכה להסתיר את הבטן שאיימה להתפוצץ ובכלל לא הייתי מסוגלת לשבת ישר, אלא רק להימרח על הספה תוך כדי מאמץ אדיר להפעיל את מקסימום יכולת העיכול בקיבתי.

     

    ואז בדיוק כשניסיתי לעכל את מה שעבר עליי, הגיעו המנות העיקריות ולמרות שבקושי יכולתי לנשום, אי אפשר היה שלא לטעום הכול מהכול. אז מה היה לנו שם. צלעות טלה צעיר מרמת הגולן צלויות אחת אחת עם שמן זית ופירה תפו"א. עד אותו הרגע, מרוב טיפשותי, אף פעם לא הזמנתי שום צלעות בשום מסעדה, כי תמיד חששתי שאין בהן מספיק בשר (תאוותנית שכמוני) וגם בגלל שהמילה "צלע" אף פעם לא דיברה אל החלק הקולינרי של מוחי. אלוהים! אילו צלעות רכות ועסיסיות היו שם ברפאל! כמעט התחלתי לשיר אופרה!

     

    אכלנו גם שיפוד נתח קצבים עשוי בגריל עם שומן אווז ופלפל שחור, ובשפת הגרגרנים 120 גרם של נתח קצבים מבושל במידת מדיום ריר, עם ציר בקר ומוגש עם מח עצם קטן. קטן קטן אבל ממזר גדול. נתח הבשר הזה היה מלא בטעמי בשר שלא ניחשתי בכלל שקיימים, זה היה בלתי צפוי והשאיר אותי עם פה פעור ורצון לעוד. ומח עצם, טוב על מח עצם אין לי מה להרחיב, חוץ מזה שהוא נמס בפה תוך כדי שהוא מחזק ומבליט את כל טעמי הבשר הנפלא הזה.

     

    נראה לכם שאכלנו מספיק לא? אז לא! בארוחה כזאת החלל של הקיבה מקבל חיים משל עצמו ואינו קשור למוח. טעמנו גם 2 קינוחים, אלא מה. בתור אחת שקשה להפיל אותה עם מתוק ובתור אחת שלא אוהבת שוקולד, מאוד קשה להרשים אותי בשלב הקינוחים והוא בעיניי נועד יותר בשביל להעביר את הטעמים שהצטברו בפה. אבל... החוויה הזאת הייתה לא כחוויות האחרות, אז אכלנו קונסומה של פירות יער עם "סיגר" שקדים ודובדבנים או במילים אחרות מרק תותים צלול ומתוק עם פירות יער חמצמצים ומרעננים עם סורבה תפוז דם שמתרווח לו באמצע כל גן העדן הזה. נפלתי. התרסקתי, רציתי לצרוח "די לא יכולה יותר, אל תפסיקו!!!!" עם אפס מקום בקיבה, עדיין לא יכולתי להפסיק לגרגר את המרק הזה בכל החלל של הפה וכשחשבתי שזהו, נגמר, קיבלנו עוד איזה קינוח, ותסלחו לי בשלב הזה, כבר הייתי מחוסרת הכרה בכל הרמות הקולינריות.

     

    תשמעו, כשסיימנו לאכול, אני הייתי במצב שבו היה צריך לפנות אותי עם עגלת סופר כי לזוז ולנשום בקושי יכולתי, שלא לדבר על לקום ולצאת בכוחות עצמי מהמסעדה. נכון, זאת לא הייתה ארוחה טיפוסית ורבות מכך אני חייבת לאדם שהיה איתי, אבל זה כן איפשר לי לטעום את האוכל הכי טעים שאכלתי אי פעם, פשוט ככה, ומאז אני רק מפנטזת על עוד.

     

    לא צריך ללכת ולאכול בבר של רפאל 10 מנות כמו שאני עשיתי כדי ללכת שבי אחרי המקום המדהים הזה. אפשר פשוט לשבת על הבר ולנשנש איזו מנת בר אחת מדהימה (ונראה לי שהצגתי כאן מבחר לא צנוע לאפשרויות העומדות בפניכם). אולי לא את המסעדה, אבל את הבר אני פשוט מעריצה, החוויה של הביקור שם השאירה בי משהו על חושי ממש.

     

    מה שגיליתי עוד, הוא שבשביל ליהנות במסעדות מהסוג של רפאל צריך לא להישאר מקובע על הסטייק והפירה, אלא לנסות דווקא את הבלתי צפוי ואת השונה. ומה שהכי חשוב, הבטחתי לעצמי לא לפסול לעולם שום מסעדה עד שאני לא נותנת לה לפחות את הצ'אנס השני כי מי יודע מה יכול להשתבש בפעם אחת בודדת.

     


    http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=9291&txtSR=1
    דרג את התוכן:

      תגובות (38)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/10/09 19:34:


      מדהים, אין ספק שטיפלו בך יפה.

      אנחנו, לעומת זאת, קיבלנו אוכל גרוע, שירות מתעלם ומתנשא ורעש מחריש אוזניים.

      לעולם לא נחזור לשם.

        21/10/09 23:25:

      צטט: partizanka 2009-10-20 15:03:15

      צטט: ששת שצ 2009-10-19 18:21:41

      כשאני קורא ביקורת מסעדות כזו

      אני שואל עצמי

      האם זו ארוחה מתואמת עם גואל נפשך?

      האם שילמת ואם כן כמה?

      ואם לא שילמת מדוע לא לכתוב הייתי אורחת המקום

      משהו חסר לי בפאזל הזה של לזלול כל כך הרבה כמויות.

       

       

      גועל נפשי? אתה בטוח שכתבתי את זה?

       

      אני אשמח למלא לך את הפזל שלך

      שילמתי ועוד איך שילמתי, וממש לא מעט

      לא הייתי אורחת של אף אחד

      והכמויות היו לא גדולות אלא טעימות בגודל של מנה ראשונה כי מדובר בבר של המסעדה ולא במסעדה עצמה

      מאוווד נהנתי באותו הערב מהאוכל ומהמקום וכתבתי בדיוק את מה שחוויתי

       

      כשאני קוראת את מה שאתה כותב על מה שאני כותבת תמיד נראה לי שאתה מחפש משהו שלילי, משהו להתלונן עליו

      למה?

       

       

       

      העובדה שגואל נפשי נמנה באותה...

       

      השורה הזו נכתבה על ידייך

      למה להפוך את התגובה שלי למשהו שלילי

      אם לא מציינים מחיר בסיווג זה של ביקורת מסעדות במיוחד בכמויות שרמת זה מחייב הסבר

      אז אל תחפשי את השלילי אצלי זה אצלך

       

        21/10/09 08:57:

      שמח שנהנית. ורק למען הסר ספק- לא, אנחנו לא מכירים, לא נפגשנו מעולם, לא מדובר בכתבת  פי אר וגם לא בסיקור ממומן. סתם, כמו פעם, חוויה מהנה מאוכל. אני תמיד אומר שאנשים זוכרים חווייה יותר מאת שם המנה ובסופו של דבר החויה וכל מה התחושות והחושים שמלווים אותה זה מה שחשוב.
        20/10/09 15:06:

      צטט: אלקר 2009-10-20 00:21:33


      כולה ספרה חויה  - ומוכרח לציין שמעלפת תרתי..

      ואתם עם הפה מזיל הריר.. שולפים ושולחים..

      אמרה שהוזמנה   - אז הוזמנה..

      קבלה טעימות בגלל הקשרים מבתוכו - אמרה..

      מה אכלה כמה  ואיפה מה חשוב..

      פשוט תלכו לרפאל ובדיוק כך.. תבחרו את מה שאתם לא מכירים..

      אתם לא נופלים.. אלא  אם הבטן מתמלאת..

      ובצהריים - גם במחיר שווה לכל נפש במיוחד במסעדה ברמה הזו..

       

      יופי לך פרטיזנקה :)

      חח תודה לך איש נחמד

      אני מבינה שמה שהצטייר ממה שכתבתי זה שהזמינו אותי ולא שילמתי שקל

      אתה לפחות כתבת את זה ממש בנחמדות :-)

      אז אני אספר גם לך ששילמתי ועוד איך שילמתי אף אחד לא הזמין אותי

      וחבל לי שיש אנשים שחושבים "אוי כמה זה עולה" במקום "אוי כמה טעים ומופלא"

      לא ככה?

       

        20/10/09 15:03:

      צטט: ששת שצ 2009-10-19 18:21:41

      כשאני קורא ביקורת מסעדות כזו

      אני שואל עצמי

      האם זו ארוחה מתואמת עם גואל נפשך?

      האם שילמת ואם כן כמה?

      ואם לא שילמת מדוע לא לכתוב הייתי אורחת המקום

      משהו חסר לי בפאזל הזה של לזלול כל כך הרבה כמויות.

       

       

      גועל נפשי? אתה בטוח שכתבתי את זה?

       

      אני אשמח למלא לך את הפזל שלך

      שילמתי ועוד איך שילמתי, וממש לא מעט

      לא הייתי אורחת של אף אחד

      והכמויות היו לא גדולות אלא טעימות בגודל של מנה ראשונה כי מדובר בבר של המסעדה ולא במסעדה עצמה

      מאוווד נהנתי באותו הערב מהאוכל ומהמקום וכתבתי בדיוק את מה שחוויתי

       

      כשאני קוראת את מה שאתה כותב על מה שאני כותבת תמיד נראה לי שאתה מחפש משהו שלילי, משהו להתלונן עליו

      למה?

       

        20/10/09 14:59:

      צטט: Ad Man 2009-10-19 17:02:43

       

      אשכרה הביאו טלה צעיר מרמת הגולן...

      בטח הסיעו אותו בלימוזינה... קריצה

       

       


      כן ברור! כמו שאותי פינו משם עם עגלת סופר :-)
        20/10/09 14:58:

      צטט: divad11 2009-10-19 16:31:16


      תיאור קסום

       

      תודה,

      אני שמחה שאהבת

      שיהיה לך יום כתום :-)

        20/10/09 14:57:

      צטט: חומר חוצני 2009-10-19 15:32:59

      סחטיין על היחצנות.

      אפילו אני, כעתונאי וותיק, לא יכולתי לעשות זאת טוב יותר. שורה תחתונה- ככל שהיתמדתי בקריאה נעשיתי רעב יותר ויותר ולקראת הסוף יצאתי לרחובות של ראש העין וחיפשתי פלפל טוב עם חמוצים וטרפתי אותו.

      לסיכום: ככל שביקורת מסעדות שופעת יותר מילים וכינויים מפוצצים של המזון החריג המוגש שם, אני מתגעגע יותר ויותר למסעדות של האוכל העממי האהוב והלא מסובך.

      תנו לאכול בשקט....

      דוד רונן.

       

       

      א. אני לא יחצנית אני פשוט כותבת על מה שאני אוהבת וזה אוכל

      ב. נראה לי שבעל הפלאפל נהנה לראות אותך בולע את הפלאפל שלו אז אני בטוחה שעשיתי משהו טוב למישהו

      ג. כל אחד בוקר לאכול מה שהוא אוהב אני מעדיפה שכל החוויה תיהיה חווייתית בגלל זה אני הולכת למסעדות יקרות

      ד. אני גם מאוד אוהבת אוכל פשוט וטעים, אותו אני אוכלת בבית

      ה. אני אוהבת את "הסיבוך" את ה"לא פשוט" ואת מה שאפשר לכנות בשמות מפוצצים, ואין שום דבר רע בזה נכון?

       

      וחוץ מזה שיהיה לך בתיאבון ושתמשיך להנות מאוכל

      ושיהיה לך יום כתום :-)

        20/10/09 14:53:

      צטט: קורעת ספרים 2009-10-19 15:08:26


      תיאור מופלא!

      (אם כי לא ברור כמה מאיתנו יכולים להרשות לעצמם כזאת התפרעות..)

       

       


      אני בטוחה שגם אם לא תתפראי תהני שם, ככה אני לפחות חושבת

       

      ותודה על הפירגון

       

      שיהיה לך יום כתום :-)

        20/10/09 14:52:

      צטט: חדירה לפרטיות 2009-10-19 14:39:43


      בשביל להנות צריך להיות עם קשרים

      זה מה שהבנתי

      או שיידעו שאתה בודק את המסעדה

      *

       

       

      לא, לא לא לא

      העניין הוא ממש לא בקשרים

      שילמתי כל שקל על הארוחה הזאת תאמין לי

      הקשר היחיד שהיה לי למסעדה הוא שהיכרתי את מי שהיה עובד בקונדטוריה שלה ותאמין לי זה כלום

      מכווה שבכל אופן נהנת לפחות קצת מהקישקושים שלי :-)

        20/10/09 14:50:

      צטט: איציק תג'ר 2009-10-19 14:17:01

      אמת אמת אמת

      אני פריק של חמרה לא שביקרתי בה עשרות פעמים

      אך בכל הזדמנות שמח לבקר שם

      תיארת כל כך טוב את החוויה

      פשוט כייף להמרח שם

      ואתן לכם טיפ בעיקר בצהריים המקום לא עמוס מדי בעוד כולם

      מצטופפים בחדר האוכל המרכזי של המסעדה

      ופשוט פאן לראות את הצלחת מוגשת לך מותך הים להמרח על הספות המפנקות

      ולהתמכר סופר שניות לפעם הבאה

      איציק תג'ר 

       

       

      אני יותר מאשמחה שהבנת את כוונתי ואת תחושותיי שניסיתי להעביר

      :-)

      חמרה לוקחת בגדול את כל הברים של מסעדות שף!

       

        20/10/09 14:48:

      צטט: ג'אקומו 2009-10-19 13:48:48

      ולמען אלה שגם למחיר יש חשיבות בעיניהם,

      כמה שילמתם עבור הארוחה?

       

      לא מעט אבל היה שווה כל שקל :-)

       

      אוכל הוא הדבר היחיד שעליו אני לא חוסכת כי זאת ההנאה הכי גדולה של חיי

       

      אלא חוויות שהולכות איתי לכל החיים, לא סתם ארוחה במסעדה, אז מה חשוב המחיר שלה?

        20/10/09 14:46:

      צטט: השמח 2009-10-19 13:48:45

      הכתבה גרמה לי לרעב עצום

      פשוט מגרה....

      ולקח - לקחת עגלת סופר כשבאים למסעדה, כדי שיסחבו אותנו.

      אחלה כתבה

      כתוב נהדר

      בהצלחה בהמשך

      שחר 

       

       

      חחח אני שמחה שאהבת

      תודה רבה על הפירגון

       

        20/10/09 12:35:

      צטט: איתן 777 2009-10-19 12:19:24


      את ממש לא מפריעה! כי את כותבת בצורה נהדרת! עם מעט הומור (משובח) קצת ציניות טובה והרבה קסם אישי!

      אבל אני מוכרח לתת לך הערה אחת

      מה שעשית לי עכשו לא ניתן לכפר עליו בקלות...

      כי אם עד עכשו לא הייתי רעב וחשבתי שהיום אולי אעשה לי צום קטן ונחמד (שייגמר בחתיכת בשר על הגריל אליו הוזמנתי הערב)

      אז עכשו אני ר ע ב ולא סתם רעב כי אם לבשר טוב....אז אני בורח לאכול משהו

       

      ושוב תודה על כתיבה מנוסחת היטב

      שאפו

       

      טוב אני חייבת להתנצל אבל אני גם עצובה וגם שמחה

      למה לאכול סתם חתיכת בשר על הגריל אם אפשר לאכול צלעות טלה מהגולן הא?????

       

        20/10/09 12:33:

      צטט: morning glory 2009-10-19 08:36:57


      דבר אחד אני לא מבין

       

      לאן בדיוק הכל נכנס ? רגוע

      זה הסוד המקצועי שלי

      לא מגלה :-)

        20/10/09 12:32:

      צטט: ami10 2009-10-19 08:25:40


      שבעתי.....

      עכשיו תני חיוך למצלמה...

       

       


      :-))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))

      עוד?

        20/10/09 12:25:

      צטט: ,תשוקי 2009-10-19 07:46:18

      רוצה קורא לא רוצה לא קורא - (---:"

       

      שוקי

       

       

       


      טוב, אז אני אשתוק :-)
        20/10/09 12:23:

      צטט: Gfaus 2009-10-19 06:13:35

      יאאאאאמי ... לאכול, לטעום, להנות וכמובן להתמודד עם הבטן שתופסת מימדים :))

      אבל חיים פעם אחת, נכון ?

      סקס ואוכל תמיד הולכים יחד וגם לחוד

      רפאל היא אחת המסעדות האהובות עלי שפעם בשנה משתדל לבקר שם ולזרום עם המנות המיוחדות שהם מציעים.

      אישית אני לא אוהב ללכת למסעדות לפי המצלות של עיתונים/ירחונים כי בדרך כלל ממומן ע"י בעלי אינטרסים מסויימים והתוצאות בהתאם. מעדיף המלצות של חברים שהן כנות וישירות יותר.

      דבר אחד תמוהה לי ... את אוהבת אוכל ולא אוהבת שוקולד ??? יאאאא זה אפשרי ? ... את עוף מוזר צוחק

      בבר של רפאל עוד לא הייתי ... יש זמן

      אהבתי (*)

       

       

      ראית מה זה? אוהבת אוכל ושוקולד לא! בכלל לא בטירוף למתוק אבל לאוכל.... מי אין מי שיעצור אותו

      שמחה שאהבת

      הוא באמת שווה ביותר

        20/10/09 00:21:


      כולה ספרה חויה  - ומוכרח לציין שמעלפת תרתי..

      ואתם עם הפה מזיל הריר.. שולפים ושולחים..

      אמרה שהוזמנה   - אז הוזמנה..

      קבלה טעימות בגלל הקשרים מבתוכו - אמרה..

      מה אכלה כמה  ואיפה מה חשוב..

      פשוט תלכו לרפאל ובדיוק כך.. תבחרו את מה שאתם לא מכירים..

      אתם לא נופלים.. אלא  אם הבטן מתמלאת..

      ובצהריים - גם במחיר שווה לכל נפש במיוחד במסעדה ברמה הזו..

       

      יופי לך פרטיזנקה :)

        19/10/09 18:21:

      כשאני קורא ביקורת מסעדות כזו

      אני שואל עצמי

      האם זו ארוחה מתואמת עם גואל נפשך?

      האם שילמת ואם כן כמה?

      ואם לא שילמת מדוע לא לכתוב הייתי אורחת המקום

      משהו חסר לי בפאזל הזה של לזלול כל כך הרבה כמויות.

        19/10/09 17:02:

       

      אשכרה הביאו טלה צעיר מרמת הגולן...

      בטח הסיעו אותו בלימוזינה... קריצה

        19/10/09 16:31:

      תיאור קסום
        19/10/09 16:16:


      למה קישקושים יקירה?

      אחלה פוסט..חחח(-:

        19/10/09 15:32:

      סחטיין על היחצנות.

      אפילו אני, כעתונאי וותיק, לא יכולתי לעשות זאת טוב יותר. שורה תחתונה- ככל שהיתמדתי בקריאה נעשיתי רעב יותר ויותר ולקראת הסוף יצאתי לרחובות של ראש העין וחיפשתי פלפל טוב עם חמוצים וטרפתי אותו.

      לסיכום: ככל שביקורת מסעדות שופעת יותר מילים וכינויים מפוצצים של המזון החריג המוגש שם, אני מתגעגע יותר ויותר למסעדות של האוכל העממי האהוב והלא מסובך.

      תנו לאכול בשקט....

      דוד רונן.

        19/10/09 15:08:


      תיאור מופלא!

      (אם כי לא ברור כמה מאיתנו יכולים להרשות לעצמם כזאת התפרעות..)

        19/10/09 14:39:


      בשביל להנות צריך להיות עם קשרים

      זה מה שהבנתי

      או שיידעו שאתה בודק את המסעדה

      *

        19/10/09 14:17:

      אמת אמת אמת

       

      אני פריק של חמרה לא שביקרתי בה עשרות פעמים

       

      אך בכל הזדמנות שמח לבקר שם

       

      תיארת כל כך טוב את החוויה

       

      פשוט כייף להמרח שם

       

      ואתן לכם טיפ בעיקר בצהריים המקום לא עמוס מדי בעוד כולם

       

      מצטופפים בחדר האוכל המרכזי של המסעדה

       

      ופשוט פאן לראות את הצלחת מוגשת לך מותך הים להמרח על הספות המפנקות

       

      ולהתמכר סופר שניות לפעם הבאה

       

      איציק תג'ר 

        19/10/09 13:48:

      ולמען אלה שגם למחיר יש חשיבות בעיניהם,

      כמה שילמתם עבור הארוחה?

        19/10/09 13:48:

      הכתבה גרמה לי לרעב עצום

      פשוט מגרה....

      ולקח - לקחת עגלת סופר כשבאים למסעדה, כדי שיסחבו אותנו.

      אחלה כתבה

      כתוב נהדר

      בהצלחה בהמשך

      שחר 

        19/10/09 12:19:


      את ממש לא מפריעה! כי את כותבת בצורה נהדרת! עם מעט הומור (משובח) קצת ציניות טובה והרבה קסם אישי!

      אבל אני מוכרח לתת לך הערה אחת

      מה שעשית לי עכשו לא ניתן לכפר עליו בקלות...

      כי אם עד עכשו לא הייתי רעב וחשבתי שהיום אולי אעשה לי צום קטן ונחמד (שייגמר בחתיכת בשר על הגריל אליו הוזמנתי הערב)

      אז עכשו אני ר ע ב ולא סתם רעב כי אם לבשר טוב....אז אני בורח לאכול משהו

       

      ושוב תודה על כתיבה מנוסחת היטב

      שאפו

        19/10/09 08:36:


      דבר אחד אני לא מבין

       

      לאן בדיוק הכל נכנס ? רגוע

        19/10/09 08:25:


      שבעתי.....

      עכשיו תני חיוך למצלמה...

        19/10/09 08:16:
      יום נפלא תודה
        19/10/09 07:58:

      אכזבה והנאה :)

      כתבת נפלא ומגרה

      יום טוב

      יניב

       

      *

        19/10/09 07:46:

      רוצה קורא לא רוצה לא קורא - (---:"

       

      שוקי

       

        19/10/09 06:34:

      אצלי המסעדה הזאת מקבלת ציון מינוס, בלי לדרוך בה. 

                                        

      עשיתי את הטעות של לנסות להזמין בה מקום בטלפון. יחס מחורבן, מגעיל ומתנשא מאיזו ילדה חסרת נימוס, שלח אותי ישירות לקלואליס המצויינת  ולחוויה נפלאה של אוכל.

                                                    

      אז אדון כהן יזכה להינות רק מכספי בקניית סלטים בסופר. זהו. לא יותר. 

        19/10/09 06:13:

      יאאאאאמי ... לאכול, לטעום, להנות וכמובן להתמודד עם הבטן שתופסת מימדים :))

      אבל חיים פעם אחת, נכון ?

      סקס ואוכל תמיד הולכים יחד וגם לחוד

      רפאל היא אחת המסעדות האהובות עלי שפעם בשנה משתדל לבקר שם ולזרום עם המנות המיוחדות שהם מציעים.

      אישית אני לא אוהב ללכת למסעדות לפי המצלות של עיתונים/ירחונים כי בדרך כלל ממומן ע"י בעלי אינטרסים מסויימים והתוצאות בהתאם. מעדיף המלצות של חברים שהן כנות וישירות יותר.

      דבר אחד תמוהה לי ... את אוהבת אוכל ולא אוהבת שוקולד ??? יאאאא זה אפשרי ? ... את עוף מוזר צוחק

      בבר של רפאל עוד לא הייתי ... יש זמן

      אהבתי (*)

      ארכיון

      פרופיל