כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מרבה ערכים - מרבה דאגה


    כמה פעמים אמרתי לך לא להתקדם לבד בחומר?

    14 תגובות   יום שני, 19/10/09, 22:05
    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/12/09 21:22:

      צטט: ירמיק 2009-12-12 17:20:29

      נינה ערב טוב

      אכן אנו נתקלים לא מעט ברמות שונות של ילדים בידע ובקליטה,

      על המערכת להבחין בכך מוקדם ככל האפשר על מנת ללמד

      בקבוצות בעלי רמה זהה, הילדים בעלי התפישה המהירה לא

      חייבים לסבול ולהאיט את הקצב.

      בברכה חמה - ירמיק

       

       


      ירמיק, בוא נחדד: תלמידים בעלי  רמה זהה, בתוך כיתה מגוונת. זה אפשרי, לתת לכל תלמיד להתפתח כפי יכולותיו והידע הקודם שלו.

      -

      -

      -

      -

      -

      -

      -

      יוזמה חינוכית לשיפור הוראת חשבון

      www.hashiv.net

        12/12/09 17:20:

      נינה ערב טוב

      אכן אנו נתקלים לא מעט ברמות שונות של ילדים בידע ובקליטה,

      על המערכת להבחין בכך מוקדם ככל האפשר על מנת ללמד

      בקבוצות בעלי רמה זהה, הילדים בעלי התפישה המהירה לא

      חייבים לסבול ולהאיט את הקצב.

      בברכה חמה - ירמיק

        26/11/09 20:18:

      צטט: זיוה אבנרי 2009-11-26 10:49:38


      נגעת בנקודה הכואבת ביותר של כל תלמיד (לדעתי) וגם של המורה.

       

      התמונה היא כזו:

      למורה יש תוכנית מוגדרת מראש עם יעדים(אגב גם לגננות) וכמובן מבחני מייצב ועליה להספיק את החומר. ממולה יושבים להם ילדים חמודים ומתוקים שלכל אחד  מהם, מה לעשות, יש את הקצב שלו, ישנם התלמידים הסקרנים יותר או התלמדים שלהם הולך יותר בקלות וישנם את האיטיים יותר שקצת יותר קשה להם להדביק את הקצב של הכיתה וישנם  התלמידים שהם יחסית מספקים את הקצב של המורה.

       

      הילדים הזריזים משתעממים ומפריעים האיטיים מתוסקלים מהמחשבה שהאחרים כבר עברו אותם ההעומדים בקצב יצאו מהריכוז בגלל הזריזים המפריעים... והמורה ככול שתיהיה מיומנת  לא יכולה להתפצל לשלוש...

       

      אני לא מורה במקצועי אבל אני רק יכולה לתאר לעצמי את הקושי והתסכול של המורה והתלמידים כשלמעשה הפיתרון הוא פשוט שכל ילד יתקדם בקצב שלו ,לא לעצור את המתקדמים ולא להאיץ באיטיים הרי בסופו של דבר כולם יגיעו לאותו המקום.

       

      קלעת לדעתי, אך הבעיה היא שרוב המורים מתקשים לתת מענה לרמות שונות בתוך הכיתה. יש פתרונות ישימים, ואפשר לראות כיתות, בהן כל תלמיד מתקדם לפי הקצב שלו.

        26/11/09 10:49:


      נגעת בנקודה הכואבת ביותר של כל תלמיד (לדעתי) וגם של המורה.

       

      התמונה היא כזו:

      למורה יש תוכנית מוגדרת מראש עם יעדים(אגב גם לגננות) וכמובן מבחני מייצב ועליה להספיק את החומר. ממולה יושבים להם ילדים חמודים ומתוקים שלכל אחד  מהם, מה לעשות, יש את הקצב שלו, ישנם התלמידים הסקרנים יותר או התלמדים שלהם הולך יותר בקלות וישנם את האיטיים יותר שקצת יותר קשה להם להדביק את הקצב של הכיתה וישנם  התלמידים שהם יחסית מספקים את הקצב של המורה.

       

      הילדים הזריזים משתעממים ומפריעים האיטיים מתוסקלים מהמחשבה שהאחרים כבר עברו אותם ההעומדים בקצב יצאו מהריכוז בגלל הזריזים המפריעים... והמורה ככול שתיהיה מיומנת  לא יכולה להתפצל לשלוש...

       

      אני לא מורה במקצועי אבל אני רק יכולה לתאר לעצמי את הקושי והתסכול של המורה והתלמידים כשלמעשה הפיתרון הוא פשוט שכל ילד יתקדם בקצב שלו ,לא לעצור את המתקדמים ולא להאיץ באיטיים הרי בסופו של דבר כולם יגיעו לאותו המקום.

        22/10/09 06:10:

      בוקר טוב, וגם shabat shalom

       

      יפה אמרת לגבי החינוך המיוחד. אך האם המוכשרים אינם מיוחדים???

      טיפוח המוכשרים הוא חשוב וחייבים להקצות לו משאבים ותכנון נכון.

      הוא לא קורה מאליו.

      ראה את הדיון הנוסף שהתפתח בנושא זה

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1281166

       

       

       

      צטט: shabat shalom 2009-10-21 22:39:31


      במציאות התכניות להתקדמות לפי קצב התלמיד מתבצעות סביב העקרון של התקדמות אישית דווקא בכיתות ל לחינוך המיוחד.

      אולי משום שילדים מוכשרים לא ניתנים לעצירה והם מתקדמים בתחומם - לבד...

       

       

       

        21/10/09 22:39:


      במציאות התכניות להתקדמות לפי קצב התלמיד מתבצעות סביב העקרון של התקדמות אישית דווקא בכיתות ל לחינוך המיוחד.

      אולי משום שילדים מוכשרים לא ניתנים לעצירה והם מתקדמים בתחומם - לבד...

       

        21/10/09 19:57:

       

       

       

      היי שוב שוב,

       

      נטע תודה על המחמאה, והיא חוזרת אליך על התגובה הנהדרת שלך.

      בעיקר על הפיסקה האחרונה על הסבלנות אל הילד וההתייחסות העניינית למה שלא הבין.

       

      צטט: NetaJee 2009-10-20 21:05:10

      היי שוב, תגובתי אליך היא קצת ארוכה..


      אם הילד לא הבין משהו, ולא הצליח לעקוב אחר המורה, החומר הופך מיד למשעמם. בשיעור הבא באותו נושא הוא יתקשה להתרכז, יאבד את סבלנותו, ויספור את הדקות עד לתום השיעור.
      בבית לא יצליח להושיב את עצמו מול שיעורי הבית ה'משעממים'.
      וכך,בהדרגה, יתחיל להרגיש מרוחק ולא מעוניין.

      בהמשך יגערו בו, כמובן, כאשר, מתוך שיעמום, יפריע למהלך השיעור...

      הפתרון המיידי:

      1.     מפסיקים להלחיץ את הילד ולהעניש אותו. ילד הוא לא בובת חוטים. אי אפשר לשנות את דעתו או לגרום לו ללמוד בכפייה או בכוח.

      2. יושבים איתו מבררים בחומר שהוא לומד איזה מילים לא מובנות יש לו ולהגדיר אותם במילון. ולעבור שוב על החומר אחרי שהגדרנו..

      יופי של פוסט

       

       

        21/10/09 19:50:

      רונית יקרה,

      עדיף למי?

      לדעתי לא יכולים להיות כאן כללים.

      אם הנער/ה תלמיד/ה ילד/ה מעדיפ/ה תחום ספציפי בו הוא ממש להוט להתעמק,

      עדיף לזרום עם הנטיה שלו ועם הסקרנות הטבעית שלו. אפשר כמובן להציג בפניו את מכלול האפשרויות, אך לא לומר "חבל על הכסף". אם הוא רוצה דוקא חוג התעמלות (הרי יש התעמלות בבית הספר) או חוג חשבון (הרי יש חשבון בבית הספר), תמיד בחוג ו/או בפעילות המעשירה הנוספת הוא יקבל את הידע וההעמקה לה הוא כל כך ציפה.

       

       

      צטט: רונית גן 2009-10-21 15:00:53


      אני מורה להוראה מתקנת בבית ספר יסודי. נראה לי חבל לשלוח ילדים לשיעורים פרטים ולקדם אותם מעבר למה שלומדים בבית הספר אם אין קושי מיוחד. במקום זאת עדיף להשקיע את הכסף בתחומי עניין שאינם קיימים בבית הספר כמו אומנויות למיניהן - מוזיקה, תיאטרון ודרמה. 

       

       

        21/10/09 15:00:

      אני מורה להוראה מתקנת בבית ספר יסודי. נראה לי חבל לשלוח ילדים לשיעורים פרטים ולקדם אותם מעבר למה שלומדים בבית הספר אם אין קושי מיוחד. במקום זאת עדיף להשקיע את הכסף בתחומי עניין שאינם קיימים בבית הספר כמו אומנויות למיניהן - מוזיקה, תיאטרון ודרמה. 
        21/10/09 09:07:


      ברור שרצוי שכל ילד יתקדם לפי הקצב שלו

      הבעיה היא שזה דורש כל כך הרבה מהמערכת

      וכל כך הרבה אנשים משקיעים מאמצים כדי שזה לא יקרה

      שקל יותר להקים מערכת חינוך אלטרנטיבית , מאשר להפוך את הקיימת לשפויה

        21/10/09 08:33:
      ברורררר! כפי יכולתו של התלמיד, למה לשעמם ולעצור, יש תקופת חסד אצל הנפשות הטובות האלה, מעין גן עדן שהכל שם פורה, ואם ניתן לתקופת "גן העדן, להעלם, היא תעלם כי המורה עצר שיעמם , תקע, העליב, הכשיח ולא ניצל נכון את סקרנותו המקסימה של התלמיד לדעת ולהמשיך הלאה , קדימה יותר. עצם קיום הדיון והעלאת השאלה מרמזת על כך שישנה התלבטות בנושא וכבר זה מאכזב! התלמיד לא ישח לעולם למורה שעצר ועיכב בדרכים שונות ותירוצים. במידה ולא סיפקו המורים את התיאבון הבריא הזה של התלמיד יכולה להיות "נקודת המפנה" שיכולה להשפיע בצורה הפוכה לגמרי.
        20/10/09 21:05:

      היי שוב, תגובתי אליך היא קצת ארוכה..


      אם הילד לא הבין משהו, ולא הצליח לעקוב אחר המורה, החומר הופך מיד למשעמם. בשיעור הבא באותו נושא הוא יתקשה להתרכז, יאבד את סבלנותו, ויספור את הדקות עד לתום השיעור.
      בבית לא יצליח להושיב את עצמו מול שיעורי הבית ה'משעממים'.
      וכך,בהדרגה, יתחיל להרגיש מרוחק ולא מעוניין.

      בהמשך יגערו בו, כמובן, כאשר, מתוך שיעמום, יפריע למהלך השיעור...

      הפתרון המיידי:

      1.     מפסיקים להלחיץ את הילד ולהעניש אותו. ילד הוא לא בובת חוטים. אי אפשר לשנות את דעתו או לגרום לו ללמוד בכפייה או בכוח.

      2. יושבים איתו ממבררים בחומר שהוא לומד איזה מילים לא מובנות יש לו ולהגדיר אותם במילון. ולעבור שוב על החומר אחרי שהגדרנו..

      יופי של פוסט

        20/10/09 18:27:


      זו המציאות לצערי

      בגיל 5 כבר הולכים לחוגי מוכנות לכיתה א'

        20/10/09 17:38:

      נראה כבדיחה רק חבל שזו המציאות...

      ארכיון

      פרופיל

      לכלילדמגיע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין